ארגז המסע והמזוודה
המילה luggage מקורה כנראה בלגרור LUG ולא פלא למצוא את פנקס הקטן נער המעלית הכחוש גרר את הוד מעלתה לאורך 1300 מייל סחב אותה ,את כיסא הגלגלים ואת המזוודות שלה במסע ארוך אל הדרום החם.
אח"כ חנוך לוין ארז את המזוודות
איזו מין מילה מוזרה היא מֳזווָדה- לא הצלחתי בשום דרך לפענח את מקורותיה- עד ששאלתי את הגדול מכולם בתחומי הלשון העברית רוביק רוזנטל
וצי'ק צ'ק קיבלתי תשובה- המזוודה מקורה בעברית המחודשת מ1894 בלי אבא מוגדר מראש, ומקורה מהמילה הארמית זווָדָא- כלומר מטען.
כשהתחלתי לחקור קצת על ארגזי מסע ומזוודות נזכרתי מיד בתרמילו של חבר מכווץ וקפוא-
אוטצי-איש הקרח ארז לעצמו תרמיל למסע האחרון שלו באלפים. היה חשוב אז שהתיק יהיה קל משקל, יוכל לשמור מזון .התיק היה מעור של חיה ולא היו עליו סטיקרים משום סוג של "אני אוהב את האלפים" . בגלל שהוא שומר כל כך טוב בקרח- חוץ מגופתו מצאו את התרמיל שלו, לא בדיוק לואי ויטון. הגופה המשומרת בגדיו ותרמיל הצד שלו נמצאים במוזיאון בבולצאנו בדולמיטים
בימי הרומאים הם הקדישו הרבה חשיבה לתעבורה דרכים, גשרים, אמות מים. אבל הרומאים לא ממש חיפשו תיירות אלא הלגיונות הרומאים היו צריכים לנייד את הציוד הפרטי שלהם לאורך מסעות הכיבוש שלהם. כמובן שהיו עבדים למטרה זו. מצאו אפילו פתקית ב Chester ( אנגליה ) " התיבה שייכת ללגיון ה20 של יוליוס קיסר" ככה במקרה שתלך לאיבוד.
עד לא מזמן במאה ה-19 תיבת הנסיעות הייתה קופסה מסיבית מגושמת ששקלה טון , גם כשהייתה ריקה. סבלים שוערים ונערים שליחים ספגו את הכובד-כמובן שכל מי שהיה עשיר מספיק כדי לנסוע, היה עשיר מספיק כדי להחזיק סוחב מזוודות ויתר שירותי סבלות. התיבות היו מיועדות למסעות ארוכים באוניות קיטור ורכבות פחם. הם היו בנויות מעץ עור ולעיתים קרובות עם תחתית מברזל-כדי שלא יינזקו במהלך ההובלה, הם גם היו מצופות בבד, או דונג כדי למנוע רטיבות באניות הדולפות.
ביקור במוזיאון התיירות בארמון טראוטמסדורף
במארנו בדולמיטים האיטלקיים מעיד שלא רק הנסיכה סיסי מאוסטריה הייתה חובבת נסיעות אלא אחרים כמו זוכת פרס נובל איטלקייה יהודייה, שהייתה הזוכה שחיה הכי הרבה שנים (100) Rita levi montacini וגם Chaim weizman –שמותיהם על אותה מזוודה ,האם זה מעיד ששני הכימאים נפגשו מתי שהוא במהלך ההיסטוריה? אולי היו בכנס משותף ?
(מארנו-מוזיאון התיירות)
(תיבת מסעות מפורטוגל כאשר כל העולם משורטט עליה)
לפעמים תמונה או רסיס של מידע מעורר את הסקרנות . התוודעתי לאחרונה לסיפור אישי מרתק של אנה-פריזאית בת 90 שאוספת את רסיסי הזיכרון המשפחתיים ומגלה כי יתכן ששורשי המשפחה הם של אנוסים ספרדים. אחת התמונות שהגיעו אלי היא של תיבת מסעות ישנה נושנה . לשם מה צריכה כפריה בכפר נידח במזרח ספרד שדורות על דורות לא יצאו מהכפר ואפילו הכומר הגיע רק לעיתים רחוקות, להחזיק בבית ארגז נסיעות? וההסבר – "אי אפשר לדעת מתי צריך לברוח שוב" ודגש על המילה שוב. בתחתית התיבה הייתה סכין עם מאפיינים ספרדיים-מוריים ,אולי ירושה מדורות קודמים.
(צילום פרטי)
ב-1873 יצא פילאס פוג גיבורו של ז'ול וורן ב"מסביב לעולם ב-80 יום" הוא אומר למשרת פרספרטו לארוז תיק קל עם 2 חולצות ו3 זוגות גרביים לכל אחד מהם . "נוכל לקנות בגדים בדרך" הוא אמר וצדק כמובן שמטען באותה תקופה היה מסורבל ומיותר.
היצור הקלאסי היה של לואי ויטון- Louis Vuitton שהחל ליצר תיבות מסע איכותיות מצופות בקנבס בערך ב-1850. הוא מת ב-1892 אבל החותמת האיכותית שלו נותרה כסמל ליוקרה. סוף המאה ה-19 הובילה לשינוי בהרגלי הנסיעות והתחלה של יצור תעשייתי, Samsonite (כלומר של שמשון הגיבור, שהיה חזק מאד) היה שם מותג מוצלח מאד בהקשר זה. המזוודות החדשות נקראו באנגלית suit-cases- כלומר אלו שאמורות להחזיק את החליפות. רק בשנות ה30 של המאה ה-20 המזוודות הפכו להיות כאלו שאפשר לשאת לרכבת ,מעץ ועור.
מזוודות עצובות בפסלים המתעדים את הילדים של הקינדר טרנספורט בברלין גדנסק לונדון והולנד. הילדים שהצליחו להינצל מהשואה אבל איבדו את כל משפחתם ועולמם. הפסלים העצובים הילדים והמזוודות שלהם מחכים ליד תחנות הרכבת-שהוקמו על ידי Meisler Meisler אחד הילדים שנצלו.
(תחנת הרכבת בברלין)
בשנות ה-50 הייתה כבר מזוודת אלומיניום והיא דמתה למטוס יונקר 52JU (גרמניה ,קלן)
אח"כ עברו למזוודות קלות יותר, על גלגלים (שנות ה80).כאשר אלו יוצרו- הניו יורקים התייחסו אליהם כאל "פינוק לנשים".
והיום? מודדים את המזוודות על פי נוחות הגלגלים (רצוי 4) והשאלה הנצחית כמה פילים מכניסים לפולקסווגן או כמה מזוודות יכנסו לתא המטען של המכונית מושכרת?
ולא פחות חשוב שכל המזוודות יגיעו בשלום ליעדן.