כלבים סרטים וספרים

אחת ליידי אחד נער רחוב- ושניהם אוניברסליים לגמרי

תחילת המאה ה-20, גי'ם נותן לאשתו גורה של כלבת קוקר ספנייל שנקראת ליידי. במקביל ליד מסילת הברזל חי כלב רחוב שנואצר שנקרא "היחפן" (tramp). לגי'ם ואשתו נולד תינוק והם משאירים את דודה שרה לשמור עליו. שרה לא אוהבת את ליידי, וגם החתולים הסיאמיים עושים לה את המוות - ולכן בשלב מסוים ליידי בורחת. היחפן מציל אותה עוברים הרפתקאות שונות והיא (ליידי) מתאהבת בו אחרי ארוחת ערב איטלקית לאור נרות וספגטי שמתקצר

ככל שהרומנטיקה פורחת ליידי מבלה אתו את הלילה על הגבעה בפארק ובבוקר היא חוזרת הביתה, דודה שרה שכבר במערכה הראשונה לא סבלה אותה קושרת אותה למלונה. חולדה נכנסת כדי להזיק לתינוק, ליידי נובחת בהיסטריה, יחפן שומע ונכנס לחדר להציל את התינוק, ואז גם ליידי מגיעה ומתעוררת מהומה והם נקשרים. רק כאשר ג'ים ואשתו חוזרים הביתה - הם מבינים את מה שקרה-מאמצים את היחפן והוא וליידי מגדלים 4 גורים יחד. אגב המודל של בת העשירים המפונקת העדינה והבחור המחוספס שכובש את ליבה - חוזר על עצמו בהרבה סרטים. הסרט מתרחש בלונדון/פריז/ניו יורק- כנראה שאין לו מיקום ספציפי כי כל מאמר מפנה למיקום אחר. לטובת העלילה אין לכך כל חשיבות.

כלב שוויצרי ואנדרטה בפריז

בארי שנולד ב-1800 היה כלב סן ברנרד שפעל בבית הארחה /אכסניה הנושא אותו שם. היא הופעלה על ידי הנזירים במקום בקצה ההר במעבר סנט ברנארד הגדול. במשך השנים נפתח גם אחיו הצעיר "מעבר סנט ברנארד הקטן" שניהם על שם אותו קדוש ושניהם שימוש למטרה של שירותי דרך וסיעוד, גם מגן משודדים וגם שירותי הצלה. את הלווי והחלוץ עשו באמצעות כלבים.

הכלבים לא לקחו ללב את הערפל או השלג הכבד ולרוב הצליחו למצוא את השביל והאדם שעקבותיו נעלמו. עד מהרה הנזירים התחילו לקנות כלבים אלו מהחוואים באזור ופתחו חווה משמעותית לכלבים ואלו הפכו להיות המחלצים הרשמיים של האלפים בפרסום בינלאומי (הרבה שנים לפני שהיה פייס בוק ואינטרנט). במשך 200 השנה שהם פעילים כאן הם חילצו מעל 2000 איש. השיטה הייתה שהם מחפשים בזוגות. כאשר הם מוצאים את הנעלם בשלג, אחד הכלבים נובח להזעיק סיוע והשני נותן לנעלם לשתות ברנדי מהחבית הקטנה שקשורה לצווארו (שהפכה לחלק מהסמל) אגב - כנראה שהסיפור על חבית הברנדי הוא רק סיפור.

בארי היה כלב גדול מאד שהצליח לחלץ ילד בן 12 איבד את הכרתו מתחת לערימת שלג ועוד 40 חלוצים אחרים, בארי מת בחילוץ ה-41 על ידי ניצול היסטרי. בארי היה מאד ידוע  ואמיץ, מה שנתן לו את הזכות להיות מפוחלץ במוזיאון להיסטוריה בברן ובכל הולדה של כלבוני סנט ברנארד דואגים לכך שאחד מהם יקרא "בארי" נותנים כבוד כראוי.

בבית הקברות לכלבים וחתולים בפריז- הוקמה אנדרטה לזכרו

כלבים מקרואטיה ואהבה במרכז לונדון

כולנו שנאנו את קרואלה דה ויל שרצתה ליצר פרווה מגורי כלבים דלמטים. פונגו גרר את בעליו מכיכר טרפלגר אל פארק סנט גיימס - שם הוא פוגש את אניטה הבעלים של מרדית (כלבה דלמטית).

שני הבעלים מתאהבים ומתחתנים ובמסגרת זו גם הכלבים מתאהבים ונולדים להם 15 גורים. קרואלה דה ויל שלא הצליחה לקנות את הגורים מחליטה לגנוב אותם ומכאן כל סיפור העלילה שמסתיימת בטוב (לגורים) ורע (לקרואלה)

הסרט המקורי של דיסני בשחור ולבן -  והגרסה העדכנית שבה גלן קלוז גילמה את תפקיד הכלבתא (bitch)

לגמרי מקבע את דמות האישה הרעה - וכן המינוח הוא כלבה גם באנגלית. הכוכבים האמתיים הם הכלבים הדלמטים, סוג של כלב מנוקד גדול ששימש בעיקר למשאות. מקורו בחבל דלמטיה בקרואטיה.

מבלגיה - למצרים וגם לירח

סנואי כלב מסוג פוקס טרייר. הכלב החמוד הבלגי שהפך לשלגי בעברית (והלבן) של טינטין, עיתונאי בלגי  המלווה את טינטין בכל מסעותיו והרפתקאותיו ברחבי עולם. הכלב הוא חברו הטוב של טינטין וגם מציל את חייו לא פעם. הוא די שובב ומסבך את טינטין בצרות. טינטין והכלב מגיעים גם למצרים, אמריקה, טיבט ואירועים היסטוריים שונים - החל ממהפכת אוקטובר ברוסיה וכלה בנחיתה של האדם הראשון על הירח.

סדרת הקומיקס של טינטין אחת המפורסמות בעולם. גם תורגמה לספרים בעברית

לכשכש בזנב או לכשכש בכלב

לאסי

גדלה ביורקשייר באנגליה

כלב מסוג קולי - כלב רועים סקוטי. היא מתנהגת כמו רבים מבני גזעה ומאד נאמנה לילד שמגדל אותה. ההורים נאלצים מסיבות כלכליות למכור אותה לדוכס האזורי והיא חוזרת הביתה בנאמנות. האב - שהיה כורה פשוט וישר החזיר אותה אל הדוכס. האחרון מבין שכדי לשמור עליה ברשותו הוא צריך להרחיק אותה גיאוגרפית וכאן מעביר אותה לאחוזה אחרת שלו בסקוטלנד. הכלבה כמובן יודעת שהיא אמורה לאסוף את הילד מבית ספר בסיום הלימודים והיא בורחת את כל הדרך הארוכה ליורקשייר. הדרך ארוכה עם הרבה הרפתקאות ותלאות וכשהיא מגיעה אל הילד בסופו של דבר - היא שדופה וחולה. הילד משכנע את האב להשאיר אותה בבית והדוכס בסופו של דבר מסכים להשאיר אותה אצלם.

הסיפור על לאסי הוא הדוגמה האולטימטיבית לנאמנות חסרת פשרות של ההולך על ארבע, אבל אותה תכונה שמוערכת כאן, לעיתים קרובות זוכה לזלזול "כלב מכשכש בזנב" אבל לא דווקא כהתייחסות חיובית לתכונת הנאמנות. הסרט "לכשכש בכלב" (Wag the Dog) לקח את התכונה הזו צעד אחד קדימה (או יותר אפילו)

ובכיכובו של דסטין הופמן נעשה סרט מריר וציני על היכולת של השלטון להסיט את תשומת הלב הציבורית ממה שקורה כאן ועכשיו. אמנם התסריט הוא דמיוני על נשיא (אמריקאי) שמסתבך בפרשיית מין וכדי להפנות את תשומת לב הציבור יוצרים מלחמה דמיונית באלבניה. העלילה מסתבכת כמובן עם החזרה מהשבי של חייל אבוד שמתברר כמהגר ואנס. בכל אופן הביטוי לכשכש בכלב מעיד יותר על הציבור וצריכת התקשורת שלו " זה בטלוויזיה ולכן זה אמיתי" והיכולת של המנהיגים (בכל העולם) לשטות בציבור הרחב.

ואצלנו?

החל מפלוטו כלבלב מקיבוץ מגידו, שאתם יכולים לנסות את הזיכרון איפה הוא נמצא  וגם לזכור מה עושות האיילות בלילות -

ממשיך דרך פינוקי שגם אותו צריך לחפש אבל אין לו מגדר או מיקום גיאוגרפי

והכי אמיצה ופטריוטית עזית הכלבה הצנחנית - סדרת הספרים שנכתבה על ידי הרמטכ"ל מוטה גור ז"ל. היא הצליחה להיות במדבר יהודה, במצרים ואפילו בלבנון (על ידי בנו של גור) אבל תמיד נשארה בסביבה הקרובה, אפילו היה סרט בכיכובה

יום כלב שמח לכול ההולכים על ארבע וחבריהם על שתיים.