מכל ארצות אירופה יהדות גרמניה הייתה בין העשירות תרבותית ומסורתית, ובוודאי אחת המפורסמות שיש. גם ה"פיתרון הסופי" של הנאצים והשואה לא הצליחו למחות 1600 שנה של תרבות יהודית בגרמניה.

האלף הראשון

ידוע על יהודים שהתגוררו בגרמניה במאה ה-4 לספירה.קבר יהודי מתקופה זו התגלה בעיר קלן. כאשר היהודים הגיעו אל "ארצות הברברים" הנצרות עדיין לא הייתה דת שלטת במערב אירופה והאימפריה הרומית עדיין הייתה בעלת עוצמה. מעט מאד ידוע על היהודים בתקופה קדומה זו.במאה ה-8 יהודים נפוצו בין השבטים הגרמנים לאורך נהר הריין. ברוב המקרים חיו בשלום עם שכניהם הנוצריים, דיברו אותה שפה,ולעיתים קרובות נשאו אותם שמות פרטיים , מפתיע כי גרמנים רבים המירו את דתם ליהדות בתקופה זו, כמו לנצרות.

אי אפשר לאמר שחייהם של היהודים היו שלווים במיוחד באותה עת, אבל כמו השכנים הנוצריים. גרמניה הייתה מורכבת משבטים רבים שנלחמו בינם לבין עצמם על שליטה בשטחי אדמה. מאוחר יותר התאחדו השבטים ל"ממלכת גרמניה" אבל מלחמות בין שבטים היו עניין בשגרה.

אחרי קרל הגדול שאיחד את מרבית אירופה תחת שלטונו, גרמניה הייתה חלק מה"אימפריה הרומית הקדושה" תקופה זו לא הייתה טובה יותר לתושבים והמלחמות נמשכו ,רק שכעת היו נגד אומות אחרות או מאבקי כוח נגד הכנסייה הקתולית.

הכנסייה הקתולית שלטה באירופה והנחילה את תפיסות עולמה, ואת הדוקטרינות שלה, כולל אלו שהתייחסו ליהודים כ"דחויים" כאלו שראוי להתרחק מהם, ובוודאי כל מי שהוא נוצרי מאמין.

אבל בניגוד לממלכות אחרות באירופה של ימי הביניים ,דווקא בגרמניה ניסיון הכנסייה הקתולית להנחיל את תפיסת עולמה בקשר ליהודים –לא עלה יפה.

ולמה?

ראשית כי התושבים המקומיים היו עסוקים במחיה והישרדות ולא העסיקו את עצמם בהרהורים ותפיסות דתיות.

שנית- מקומם היציב של היהודים בחברה, בשל הנפח הכלכלי שתפסו.(בעיקר סוחרים).

היהודים (האשכנזים) יצרו קהילה של סוחרים וקשרי מסחר ברחבי אירופה עם יהודים אחרים, ואלו ייבאו סחורות משמעותיות לקיום היומי.רשת הקשרים של היהודים, אפשרה את צמיחתו של מעמד סוחרים יהודי.

 

במקביל לשגשוג הכלכלי צמחה קהילה יהודית עם אנשי רוח ותורה.

בסוף המאה ה-9 ייסד רבינו גרשום את הישיבה במיינץ.הישיבה הייתה היוקרתית ביותר באותה עת ומשכה תלמידים מרחבי אירופה. כאן גם למד רש"י ישיבה נוספת הוקמה בוורמס ושתיהן פרחו.

מסעות הצלב וימי הביניים

תור הזהב של יהדות גרמניה נגמר ב26 נובמבר 1095 בעיר קלרמונט במרכזה של צרפת ,האפיפיור אורבן השני ,יצא בקריאה למסע הצלב הראשון ושחרור ירושלים מהמוסלמים הכופרים.

תופעה נילוות למסעי הצלב הייתה ראיית היהודים כ"אאוט סיידר" למטרה המרכזית. צלבנים היו טובחים בקהילות היהודיות שהיו "על הדרך" לשחרור ירושלים. קהילות הערים וורמס, מיינץ,קולון נכחדו. במיינץ ,לשם דוגמה, 1.100 יהודים נהרגו ביום אחד ב1096, בית הכנסת ומבני קהילה אחרים נשרפו. מהומות אלו נמשכו לאורך כל תקופת מסעי הצלב במאות ה12 וה13.

תופעה נילוות הייתה הרחבת אפשרויות המסחר, ובמהלך ולאחר מסעות הצלב ,סוחרים יכלו להיות כל אלו שיצרו קשרים מספקים בארצות השונות. לא היו צריכים יותר את היהודים בתור סוחרים. היות ולנוצרים אסור היה להלוות כסף, ויהודים לא יכלו להיות חברים בגילדות השונות (תנאי ראשוני לחברות בגילדה, היותך נוצרי מאמין) הרי יהודים החלו יותר ויותר להיות חלפני כספים. קשה להגיד שתעסוקה זו חיבבה אותם במיוחד על שכניהם והנזקקים להם.

בנוסף לכך ליהודים לא ניתן להתגורר ליד נוצרים, והם התגודדו בשכונות מיוחדות להם (גטו) שמטרתו הייתה לכאורה הגנה על היהודים. הם התחילו לחשוש לצאת מהגטו וחלקים רבים של המחיה התנהלו בתוך גבולותיו הקהילה היהודית שנקראה אז "קהל" נדרשה לשלם כסף רב לרשויות עבור הזכות לחיות מוגנת בגטו.

הקהילה היהודית,הקימה לעצמה שירותים רבים בתוכה, שיאפשרו מחיה. השפה הפכה להיות אידיש (מקורו בניב ימי ביניים של גרמנית) בהדרגה נוספו לאידיש מילים שמקורן בעברית ויכולת התקשורת של היהודים עם סביבתם הצטמצמה.

במחצית השנייה של ימי הביניים הומצאה האינקוויזיציה בספרד וזו חייבה יהודים רבים להתנצר או למות. יהודים הואשמו בהרעלת בארות וגרימת מחלות, וכן עלילות דם שונות.

מעבר לכך גורשו היהודים לעיתים קרובות מעריהם ובתיהם.

היהודים חיו בחסדי השלטון והשליט. קיבלו ממנו זכויות מסוימות ושילמו מיסים, נקבעו האזורים בעיר בה יכלו להתגורר ,תעסוקה אפשרית.

הסכם ראשון מסוג זה (Servi Camerae Nostrae) נחתם על ידי הקיסר פרדריך השני ב1236, ולמעשה רואה ביהודים "רכוש "השליט.

למרות שהיהודים גורשו לעיתים קרובות, מעולם לא עזבו את גרמניה, ואם נאלצו לעזוב עיר מסוימת מצאו מחסה בעיר אחרת. הסיבה למתן המחסה הייתה בד"כ כלכלית (מיסים גבוהים והיות היהודים עדיין סוחרים טובים בעלי קשרים רחבי אופקים). כאשר היו פחות נחוצים במקום החדש, היו מתחילות מהומות אלימות, גירוש וחוזר חלילה.ככה הגיעו היהודים לפולין למשל במאה ה-14.

יתרון אחד היה לעיסוק היהודים בכספים- קרבתם אל השליטים ואל בתי המלוכה. לא מעט פעמים מוצאים את היהודי כיועץ למלך או לנסיך,מסייע לו לחמש צבא חדש,לבנות ארמון או לרהטו.יועצי מלך אלו- תפסו עמדה ויכלו לעיתים לסייע לקהילה היהודית כאשר התעוררו מהומות ופרעות למשל אופנהיימר במאה ה-17 שהצליח לשכנע את דוכס ויטנברג שלא לגרש את היהודים ולאפשר להם לחיות בדוכסות שלו בדרום גרמניה.

למעשה בימי הביניים יהודים היו בכל הערים בגרמניה, מהריין דרומה מזרחה וצפונה.

במאה ה-13 הוקמו קהילות גם במינכן ,ווינה וברלין- אלו הפכו לערים חשובות בהמשך ההיסטוריה.

בתקופת מלחמות הדת, ובהשפעתו של מרטין לותר והרפורמציה נעשו פרעות נוספות ביהודים שסירבו להמיר את דתם.מלחמת הפרוטסטנטים בקתולים לא מנעה נזקים ליהודים גם.

העולם המודרני

מעמד היהודים החל להשתנות במאה ה-17 כאשר המלוכה האבסולוטית (נאורה) תפסה את מקום השלטון הישן.אלו הבחינו כי היהודים הם בעלי ערך למדינה- ולכן מדינות רבות בגרמניה, פרוסיה,המבורג,ברנדנבורג ואחרות אפשרו ליהודים מגורים בשטחם.חוקים רבים נחקקו בתחום חיי המשפחה,חנוך תעסוקה,ומסחר והיהודים קיבלו זכויות בכל התחומים.

אבל המהפך המשמעותי בחיי היהודים היה במאה ה-18, בשעה שזכויות היהודים הושוו בהדרגה לאלו של יתר האזרחים בגרמניה.במקביל התאפשרה להם אוטונומיה של חיי הקהילה ומוסדותיה.

תנועת ההשכלה, והשתתפות היהודים בלמודים גבוהים,גרמו לצמצום הדרגתי של מעמד הקהילה. המשכילים היהודים לא היססו להעביר ביקורת על הקהילה ואופייה. רבים מהיהודים עזבו את הגטו וקיבלו השכלה חילונית ,בעת שבתי הספר נפתחו לציבור הרחב.אחד היהודים המוכרים של תנועת ההשכלה הוא משה מנדלסון ,אבל בעוד הוא נשאר יהודי בתפיסתו, רבים התבוללו.

המהפכה הצרפתית למעשה חיסלה את ה"קהל" היהודי, ההכרזה על "חופש, שוויון, .." כללה את היהודים,כמו כל אזרח אחר.כיבוש אירופה על ידי נפוליון גרם לתפיסה זו לחלחל.

ב1812 פרוסיה הפכה למדינה הראשונה בגרמניה שהעניקה זכויות אזרח מלאות לתושביה היהודיים.

היה לכך השפעה מכרעת על חיי הדת והמסורת,רבים מהיהודים הצטרפו לתנועה הרפורמית,בית הכנסת הרפורמי הראשון הוקם בהמבורג ב1817,עד מהרה נפתחו רבים אחרים,ברלין הייתה מרכז הרפורמה,והוקם בה בית ספר יהודי- נאו אורתודוכסי.במקביל בברסלאו Breslau,  וקמה התנועה הקונסרבטיבית.

היהודים היו כבר חלק מהחברה. רבים לקחו חלק במהפכה של 1848 (אביב העמים).

בראשית המאה ה-19 ניתן היה להבחין בתופעות אנטישמיות, אבל היא הייתה מודחקת מאד.במהלך המאה הגיעו  לגרמניה פליטים יהודיים ממזרח אירופה.רובם עניים ודתיים-מסורתיים.

בסוף המאה ה-19 החלו רעיונותיו של תיאודור הרצל לחלחל בציבור היהודי, הרצל שהתגורר בוינה נתן משמעות אחרת ליהדות- בהיבט של ציונות פוליטית.

בראשית המאה ה-20 יהודי גרמניה זכו לראנסנס.ספרים נכתבו ופורסמו, מחזות תיאטרון. השפה העיברית הוחייתה .חלק מהיהודים היגרו בתקופה זו, רובם לאמריקה או פלשתינה, אבל הרוב בחר לחיות בגרמניה ורק לאחר עליית היטלר לשלטון ב1933 היגרו.

עלייתו של היטלר לשלטון, ב1933 סימנה את קץ יהדות גרמניה. אבל רק ב1935 חוקק  את חוקי נירנברג הגזעניים,אלו שללו את אזרחות היהודים, והטילו עליהם מגבלות משפילות.

המצב החמיר עם הסיפוח של אוסטריה ,אז ההתקפות נגד היהודים הפכו לעינייך של שיגרה.שיאן של ההתקפות היה בליל הבדולח ב9 נובמבר 1938 בו נשרפו בתי כנסת ובתי עסק יהודים. יהודים נהרגו ונפצעו במהלך המהומות.

במרץ 1941 היטלר הורה על "הפתרון הסופי" בו יהודים חוייבו לשאת טלאי צהוב , והחלו משלוחים לגיטרות ומחנות בכל אירופה. הגדול מכולם היה אושוויץ (Auschwitz)הממוקם בפולין .מחנות אלו היו מחנות עבודה ובסופו של התהליך היהודים נשלחו לשמד בחדרי הגזים.

במאי 1943 גרמניה הכריזה על עצמה " Judenrein" שמשמעותו נקייה מיהודים. בפועל היו באותה עת כ20.000 יהודים במחתרת בגרמניה.

אתרי הנצחה לשואת יהודי אירופה

אתר הנצחה נפתח ב1992 בווילת וואנזה- שם הוחלט על הפתרון הסופי על ידי הנאצים.

מחנות השמדה וריכוז שהפכו לאתרי הנצחה –

ברגן בלזן Bergen-Belsen ליד הנובר

דכאו  Dachau ליד מינכן

שאכנאוזן  Sachsenhausen in Oranienburg ליד ברלין

מוזיאון יהודי ובו אתר הנצחה לנספים הוא המוזיאון בפרנקפורט.

גם המוזיאון היהודי בברלין מהווה אתר הנצחה משמעותי

תולדות השואה- אסופת מאמרים באנגלית לפי לוח הזמנים של שואת יהודי אירופה

אחרי השואה

לאחר השואה רבים מהשורדים היגרו מגרמניה, אבל רבים אחרים התיישבו בה מחדש.

הקהילה היהודית מורכבת מ3-

יהודים שהתגוררו בגרמניה לפני המלחמה וחזרו אל בתיהם.

פליטים מרחבי אירופה

אלו שמעולם לא התגלו על ידי הנאצים ונשארו בגרמניה כל המלחמה.

אבל כל המספר של יהודי גרמניה היה 5% מכמות היהודים בה לפני המלחמה.

במחצית שנות השישים נוסדו הקהילות היהודיות מחדש במערב ברלין,מינכן, פרנקפורט,דיסלדורף,המבורג,וקלן והן כללו כ20.000 יהודים .

פחות מ1000 יהודים התגוררו במזרח ברלין.

הקהילות קיימו מוסדות קהילה מקובלים, שני בתי ספר יהודיים, שני עיתונים הודפסו.הקהילות הן מהעשירות בתבל, חלק לא מבוטל בשל ה"שילומים" של ממשלת גרמניה .

בסוף שנות ה-80 וראשית שנות ה-90 הרכב הקהילות השתנה. כמות עצומה של מהגרים מברית המועצות לשעבר, הביאו את הקהילה היהודית למספר של 40.000 נפש ב1993.

אבל המספר המדויק יותר הוא 100.000 נפש כולל יהודים לא אורתודוכסים, נשואי תערובת וכו.

ההשפעה של הגידול במספר היהודים יצרה צרכי קהילה חדשים, נפתחו חנויות למזון כשר, מסעדות, ארגוני סעד ותמיכה במהגרים, ועוד.

כיום מספר יהודי גרמניה הוא כ600.000 ,אוכלוסיה לא דתית ברובה. חלקה רפורמית או קונסרבטיבית . ב1995 הוקם ארגון הגג ליהדות הרפורמית בגרמניה .

ניתן לראות במהלך השנים, תנועות ניאו נאציות וגילוי אנטישמיות בודדים. גם אנרכיסטים (גלוחי ראש) בגרמניה סיגלו לעצמם אנטישמיות,אבל אלו ארגונים קיקיוניים שלא מצליחים להגדיל את מספר חבריהם ותהודתם.

גרמניה מיסדה מערכת יחסים דיפלומטית עם ישראל כבר ב1956, היותה המדינה החזקה ביותר כלכלית לאחר ארצות הברית מחד, והיותה תומכת ישראל מאידך מאפשרת לה לקחת חלק במעשי תווך מדיניים וצבאיים גלויים וסמויים.

כנראה שלא תהיה בכך כפרה. אבל ניסיון כנה –יש.

ברלין

העיר בעלת האוכלוסייה היהודית הגדולה ביותר,ובעלת אתרי זיכרון והנצחה לעבר היהודי המפואר.

לפני 1933 היו בעיר 16 בתי כנסת (רישום בקהילה היהודית מ1931).7 מהם אורתודוכסים,בסגנון ה"ישן" (Alter Ritus) והיתרה חדשניים (Neuer Ritus).

בנוסף לכך היו אין ספור בתי כנסת קטנים, חלקם שימשו רק בשבתות, רבים מהם היו באזור Scheunenviertel, אזור מגורים עני בו התגוררו פליטים יהודיים ממזרח אירופה. כנראה שהיו מעל 90 מקומות תפילה בכל העיר.

כיום יש בעיר 7 בתי כנסת פעילים. וחברים בארגון הגג של יהודי ברלין כיום 12.000 נפש. ארגון יהודי נוסף (מיסודם של האמריקאים) מונה כ- 30.000 נפש.גידול משמעותי היה לאחר נפילת חומת העיר כמובן.

 

המוזיאון היהודי החדש הינו האתר הראשון בברלין שכדאי להכיר. אתר קרוב אליו הוא האנדרטה לנספים בשואה. ולא רחוק משם בתחום הרובע היהודי הישן, שהיה פעם אזור עוני וכיום אזור בילוי גלריות, בתי קפה - נמצא בית הכנסת החדש ששוקם אחרי הפצצת בנות הברית ב1945 לא רק בתור בית כנסת, אלא ממש אתר הנצחה לקהילה שנעלמה.

מידע על אירועים יהודיים בעיר אפשר למצוא במרכז היהודי של ברלין (79 Fasanenstrasse) ושם גם ניתן למצוא מסעדה כשרה (קומה שנייה).

אתרים אחרים בעיר, הם המרכז לטופוגרפיה של הטרור –תצוגה באוויר הפתוח של תמונות לאורך רחוב Niederkirchner Strasse –בין רחובות Stressemann ו Wilhelmstrasse..(לא רחוק מפוסטדאר פלאץ). מוזיאון אחר מתעד את המסמכים של הגסטפו והפשעים שבוצעו על ידם בתקופת הרייך השלישי.

אתר אחר הוא וילה וואנזה הנמצאת בפרבר דרומי של העיר, כאן היטלר ובכירי משטרו החליטו את ההחלטה המזוויעה של הפתרון הסופי.

אתר הקהילה היהודית בברלין

 

מינכן

במאה ה-13 מוקם רובע יהודי נפרד ליהודים, עם שירותי דת. לא הרבה לאחר מכן ב1285 עלילת דם ובה נהרגים קרוב ל200 איש. עם המגפה השחורה במאה ה-14 הפרעות ביהודים מחסלים את שארית הקהילה. שני גירושי יהודים במאה ה-15 מבווריה, והפיכת בית הכנסת של העיר,לכנסייה.

במאה ה-18 מורשים יהודים בהדרגה לשוב לעיר.השינוי המשמעותי הוא כמובן לאחר כיבוש נפוליון, המאפשר זכות מגורים וחופש דת. ואכן הקהילה גדלה מאד ולא מעט בגלל מהגרים מיתר גרמניה ומזרח אירופה.

לפני מלחמת העולם השנייה בעיר 10.000 יהודים, 3.500 נמלטים עם עליית הנאצים לשלטון בשלבים שונים.

1938 ליל הבדולח מסיר ספק לגבי כוונות הנאצים. 1000 מתושבי העיר נשלחים לדכאו.במהלך המלחמה עוד 4500 תושבים ישלחו למחנות הריכוז. מהם שרדו 300.

בעיר יש מעט מאד אזכור לחיי היהודים בעברה. המרכז היהודי נמצא ב27 Reichenbachstrasse, ובו פעילות חברתית-תרבותית, בית כנסת ומסעדה כשרה.

צפונה למינכן נמצאת דכאו .

פרנקפורט

עיר ידועה כעירם של משפחת הבנקאים היהודית, רוטשילד,

כמו גם עירו של מרטין בובר,הייתה ביתם של קהילת יהודים גדולה לפני השואה. המוזיאון היהודי, ממוקם בביתו של רוטשילד מעיד על עושרם וחייהם של היהודים בעיר מהמאה ה-12 . יש שם דגם בקנה מידה גדול של רחוב היהודים (Judengasse) שנשרף ב1711 , המוזיאון מכיל שחזור שח כמה בתים, של בית הכנסת של הגטו היהודי וממוקם ב 14-15 Untermainkai.

מאחורי המוזיאון נמצא אתר הנצחה ל11.000 יהודי העיר שנרצחו בשואה, הוא ממוקם בבית הקברות היהודי לשעבר, מכיל רשימת שמותיהם ,תאריכי לידה ומוות.

בית הכנסת המערבי הוא בית הכנסת היחיד של העיר ששרד את ליל הבדולח, נמצא ב30 Freiherr-vom-Stein-Strasse.

המרכז היהודי בעיר, ברחוב Westendstrasse מהווה מרכז חברתי. מעוצב יפה מאד כניסה ענקית מרשימה עם מצבת זיכרון הצומחת מהקרקע. כאן יש גם מסעדה כשרה טובה.

 

קלן

הקהילה היהודית העתיקה ביותר שהוקמה צפונית לאלפים. מאז ימי האימפריה הרומית בשנת 70 לספירה עת התיישבו בה יהודים. נמצאו בה מקווה ממאה ה-12 –וזה למעשה השריד היחיד המעיד על חיי היהודים בימי הביניים כאן. הרובע היהודי הישן נמצא בחזיתו של בית העירייה (כיכר Rathaus ) מוגן בפירמידת זכוכית.

בית הכנסת Roonstrasse Synagogue אחד מחמישה בתי כנסת באזור שהיו לפני תקופת הנאצים.היחיד מהם שנבנה מחדש.יש בו כיום תצוגה לא גדולה על חיי היהודים, מסעדה כשרה ממוקמת בקרבת מקום,באותו הרחוב.

בית הקברות היהודי- ב Deutz, מהצד השני של נהר הריין, נמצאו בו קברים מ1423.

גם לקתדראלה של קלן יש נגיעה ליהודים, בה נשא הארכיבישוף ב1266 נאום שטנה שהוביל לטבח. בחלונות הזכוכית של הדום ניתן לראות דמויות מהתנ"ך כמו אברהם,יצחק, יעקוב ,שלמה ושלשה חלונות זכוכית מראים בציוריהם דמויות של יהודים (עם כובע מיוחד שלבשו בתקופת ימי הביניים להבחין אותם כיהודים מיתר הציבור).

 

 

מיינץ שפייר וורמס

ערים בעלות היסטוריה יהודית ארוכה לאורך נהר הריין.

במיינץ יש בית כנסת,היחיד בגרמניה עם חלונות ויטראז' שעוצבו על ידי מרק שאגל

בשפייר חומת הגטו מהמאה ה-11 לאורך רחוב היהודים,נשמרה בחלקה כמו גם המקווה הנזון ממימי הריין,ואולי זה המקווה המשומר ביותר באירופה כולה.

וורמס עיר שהיוותה מרכז יהודי בימי הביניים, רחוב היהודים Judengasse הציורי לאורך חומת העיר . ובעיקר בית הקברות העתיק עם מעל 2000 מצבות ושרידי מצבות.

בית הכנסת של רש"י המשוחזר, שבמקור הוקם ב1034, כולל בית רש"י עצמו בו מוקם כיום מוזיאון יודיקה לא גדול.

רשימת הקהילות היהודיות בגרמניה, מספרי טלפון ואי מייל

כל המקוואות בגרמני

כשרות ושירותי דת.

 

עיר		קהילה שירותי דת-מקווה,בית כנסת,בית קברות , מלונות, מסעדות, מעדניות  מאפיות, קצבים כשרים
ברלין Berlin		מסעדה Arche Noah 79/80 Fasanenstrasse Charlottenburg Tel : 030-882-6138 גלאט כושר,נמצא בקומה שנייה של מרכז קהילתי יהודי בית כנסת ישן.
		מסעדה Beth Cafe כתובת: 40 Tucholskystrasse לא רחוק מרחוב Oranienburger. (0) 30 – 281 31 35 מדי יום מ11.00 עד הלילה.שישי עד 17.00 בקיץ ועד 15.00 בחורף
		בית כנסת Joachimsthaler Str. 13 Joachimsthaler Str 13 אורתודוכסי אשכנזי
		בית כנסת Chabad Lubawitsch Berlin 16A Ballenstedter Str טלפון: 49-30-891-2531 אורתודוכסי כללי
		בית כנסת Chabad Augsburger Srr33 030-21280830 אורתודוכסי כללי
		חב"ד ברלין http://www.chabadberlin.de/
		בית כנסת Berlin Gemeinde Fasanenstr 79 טלפון: 030-8842030 כללי.
		חנות כשרה Kolbo Auguststr.77/ 78 (ברלין מיטה) מדי יום מ11.00 עד הלילה.שישי עד 17.00 בקיץ ועד 15.00 בחור
		חנות Plazel Passauerstr. 4 030/2177506
		מעדנייה Kosher-Deli Goethestrasse 61 Tel.: 030 315 09 243 kosher-deli@gmx.de
		חנות Kol-Bo Auguststr.77/78 (Ecke Tucholskystr.) Tel.:030/2813135
		חנות Pläzl Passauer Straße 4 Tel.: 030/2177506 Sigismundstrasse 19
		מסעדה Jdische Gemeinde Fasanenstr.79/80    Tel.:030/880280
		מלון Hotel Tucholskystrasse 40 : 030 281 3135 www.adassjisroel.de בית כנסת ומטבח כשר
		מכולת Kachol Laven Passauer Str.4 Tel : 030-217-7506
		מכולת Schalom Wielandstr 43 Tel : 030-312-1131
		חב"ד CHABAD LUBAWITCH BERLIN Ballenstendter Str. 16A Tel: 49-30-891-2531 Fax: 49-30-8909-6777 Email: BChabad@aol.com
מינכן Munchen/ Munich		,Horner Kaulbachstrasse 46 חנות – מוכרת מוצרים כשרים(לא רק. צריך לבדוק ולשאול).
	מסעדה ו/או חנות Danel Feinkost Pilgersheimerstrasse44 בשוק Viktualienmarkt טלפון: 0049-89-669-888 גלאט כושר ועוד חנות/ מסעדה של אותם בעלים ב: 9 Westenriederstrasse 00.49.89.22.80.0.2.58 : http://www.ibu.de/Danel/Welcome.html
	מסעדה Carmel Communal Center Restaurant Reichenbachstrasse 27 טלפון: 49-089-20-24-0032 גלאט כושר.
	בית כנסת Georgen Strasse Georgen Strasse ספרדי-אורתודוכסי
	בית כנסת Possartstr Possartstr15 כללי אורתודוכסי
	בית כנסת Reichenbach Strasse Reichenbach Strasse 27 כללי אורתודוכסי
	מסעדה Cohen’s Jewish Specialty Restaurant פתוח מצהרי יום, קטרינג, ושירותי טייק אווי Theresienstr. 31 0) 89 – 280-9545)1
	מסעדה Restaurant Carmel Reichenbachstr.27/ Tel.:089/2014565
	בית חב"ד CHABAD LUBAWITSCH OF MUNICH Prinzegenten Str. 91 Tel: 49-89-419-02812 Fax: 49-89-477-699 Email: chabadmuc@t-online.de
Bad Nauheim	מסעדה Jüdische Gemeinde Karlstr.34
	מלון Accadia Lindenstr. 15/ Frankfurterstr. 22 : 0603-239068
דיסלדורף Dusseldorf,	מלון Gildors hotel Collenbachstr 51 : 0211-488005
אוגסבורג Augsburg,	מאפיה Donath Werner שעות פתיחה 06.00-13.00 Tel : 069-526-202
וויסבאדן Wiesbaden	חנות מכולת Danel Feinkost Viktualien-Markt, Westenriederstrabe 9 Tel : 089-2280-0258 http://www.hagalil.com
קלן Köln/ Cologne	מסעדה Koschere Kantine Weiss Roonstrasse 50 טלפון: 49.22.12.40.44.40
	בית כנסת Roonstrasse 50 Roonstrasse 49-221-92156010 אשכנזי www.sgk.de
	מאפיה Koscher Bäckerei Lipowitz Roonstr. 61 Tel. 0221-8017895
	מלון Leonet Rubensstr 33 : 0221-236016
	חב"ד CHABAD LUBAWITSCH COLOGNE     Hochstaden Str. 15 Tel: 49-221-921-560-30 Fax: 49-221-240-6237  Schtroks@aol.com
אכן Aachen	קצב Aviv Butchery & Deli Hanauer Landstrasse 50 www.aviv.de
המבורג Hamburg	חנות מכולת Al Makor Schaferkampsallee 29 Tel : 40 44 46 68 אפשר להזמין אוכל כשר.
	מאפיה Horner Yohnn Kaulbachstr 46 Tel : 089-39-7247
היידלברג Heidelberg	מסעדה Mensa der jüdischen Hochschule (College Restaurant) Tel : 06221 168 767 Theaterstr. 9
קונסטנץ Konstanz	חנות Nisskoscher
שטוטרגארט Stuttgart	חנות Koscher-Laden Hospitalstr.36 Tel.:0711/2283603
	מסעדה Restaurant Schalom Hospitalstr.36 Tel.:0711/294752
אולם ULM:	בית חב"ד CHABAD OF WURTTEMBERG Olga Str. 93 Tel: 0731-969-1691 Fax: 0731-969-1692  chabadwuttemberg@eudoramail.com
פוטסדאם POTSDAM	CHABAD OF LAND BRANDENBURG Gutenberg Str. 60 Tel: 49-331-270-5090 Fax: 49-331-270-5416  Chabadp@aol.com
אופנבך OFFENBACH AM MAIN	CHABAD OFFENBACH AM MAIN    Kaiserstrasse 109 Tel: 49-69-8200-3614 Fax: 49-69-8200-3626  ChabadOffenbach@yahoo.com
קייל KIEL	CHABAD OF KIEL Tel: 0431-716-4486 Fax: 0431-716-4488
דרזדרן DRESDEN	CHABAD DRESDEN, GERMANY Merseburger Str. 1 chabad.dresden@t-online.de