נירנברג

העיר הוזכרה לראשונה ב1050 והפכה להיות עיר עצמאית ב 1219. לא לגמרי עצמאית אלא קיבלה את העצמאות התפעולית שלה בחסותו של הקיסר פרדריך השני. עד מהרה היא (ואוגסבורג) הפכו להיות הערים המרכזיות בדרך מאיטליה צפונה.
מה שהוביל לכך שאחרי 1356 היא הפכה להיות בפועל בירת האימפריה הגרמנית, היא התפתחה כלכלית והייתה ידועה במוצריה, בעיקר תוצרת עץ.
בסוף המאה ה-13 העיר כל כך גדלה והיה צורך ורצון לאחד את שני החלקים מעברי הנהר. הבעיה הייתה כי היהודים התגוררו באזור הקרוב לנהר (אזור פחות טוב, סביר שיוצף מדי כמה שנים, לכן התגוררו בחלקים אלו של ערי אירופה) ולמרות הסיכון של המגורים בו, היה צורך ברצף טריטוריאלי – והיהודים הפריעו, אז האשימו אותם בהאשמות אנטישמיות שונות וב1298 נערך בהם טבח אכזרי בו נהרגו כ-700 מהם, ואזור המרקט של היום התפנה מיושביו ואפשר היה לאחד את חלקי העיר השונים.

עד 1571 היא התפתחה מאד והפכה למרכז מסחרי ותרבותי בגלל מיקומה המרכזי בדרכי התעבורה. לא פעם נאמר עליה כי בה טמון "האוצר הנסתר" של רומי הקדושה, אמירה המרמזת על עושרה הרב. הרוזנים והאצילים היו נפגשים בטירת נירנברג לשם קבלת החלטות שלטוניות (מה שהפך להיות הרייכטאג של ימינו) הציירים והסופרים שלה יצרו גילדה מקצועית משל עצמם וזו משכה אחרים.
ב1525 העיר אימצה את הרפורמה הפרוטסטנטית על פי הבשורה של לותר. ב1632 במהלך מלחמת שלשים השנה העיר נכבשה על ידי גוסטב אדולף משוודיה, ולמעשה חשיבותה ומיקומה המרכזי הדרדר משמעותית עד המאה ה-19 כאשר הפכה לעיר תעשייתית. למעשה בראשית המאה ה-19 העיר הייתה בפני פשיטת רגל כלכלית, וב1806 עם התפוררותה של הקיסרות הרומית הקדושה, היא נבלעה בתחומי ממלכת בווריה.

וב1835 הוקמה בעיר תחנת הרכבת הראשונה של גרמניה.
לא בכדי העיר נבחרה על ידי המפלגה הנאצית, אלא בשל מיקומה הגיאוגרפי במרכז גרמניה ובשל האיזכור ההיסטורי שלה כמרכז הקיסרות רומי הקדושה.
המפלגה הנאצית בחרה את העיר כעיר הועידות והכינוסים שלה. הכינוסים התקיימו החל מ1927 ועד 1938. אחרי שהיטלר עלה לשלטון ב1933 כינוסי נירנברג הפכו להיות אירועי תעמולה ומרכז הפצת האנטישמיות המודרנית- העיר הייתה עירו של יוליוס שטיימכר מוציא לאור של "ד"ר שטומר" העיתון הגזעני.
ב1935 חוקקו בה את "חוקי נירנברג" המפלים את האוכלוסייה היהודית מיתר האוכלוסייה הגרמנית ושוללת מהם את זכויות האזרח.
העיר הייתה יעד מרכזי ליצור ציוד צבאי באותן שנים ולא פלא שנפגעה קשות בהפגזות בנות הברית במהלך המלחמה בין השנים 1943-1945. בקרתה הוקם מחנה עבודה קטן שהיה שלוחה של מחנה מרכזי אחר, כדי לספק כוח עבודה לתעשיית המלחמה.
ב2 ינואר 1945 מרכז העיר העתיק הופגז מהאוויר על ידי חיל האוויר האמריקאי ו90% ממנו נחרב, כ6000 אזרחים נהרגו בהפגזה זו.
לאחר המלחמה ב1945-194 התנהלו בה משפטי נירנברג בהם דנו את פושעי המלחמה הנאצים על ידי בתי דין של בנות הברית.

מרכז העיניין בעיר –כיכר Hauptmarkt, כיכר השוק, הכנסייה הגותית Saint Sebald's מהמאה ה-13, המבצר מהמאה ה-11, מוזיאון האמנות הגרמני הלאומי, מוזיאון הצעצועים, מוזיאון התחבורה, והבית בו התגורר Albrecht Dürer הצייר הידוע שכיום הוא מוזיאון אמנות. לא רק זאת אלא חלקים מהעיר של המאה ה-15 ששומרו ושוחזרו לאחר מלחמת העולם השנייה והחלק של האוניברסיטה של העיר.

בעיר לא מעט מוזיאונים החל ממוזיאון צעצועים חביב
מוזיאון רכבות וכלה במוזיאון אמנות גדול- Germanisches Nationalmuseum  

בשולי העיר מרתק לראות את מרכז התיעוד Doku-Zentrum לתנועה הנאצית שעוסק בתהליך העלייה של הנאציזם לשלטון. מרכז זה נמצא באזור ששימש לכנסים של התנועה הנאצית.

אולמות המשפט בהם נערכו משפטי נירנברג סגורים כעת לקהל לרגל שיפוצים עד 2011.