נעליים קונים מהר וגרביים לא חסר

קודם כל הגרביים הם זכר - איך זוכרים? כמו שאומרת חברתי נועה  "גבר וגרב אלו אותן אותיות ושניהם מסריחים" האמת? במחקר נמצא כי אובדנן של גרביים גורם לכך ב-82% מהגברים, לפחות פעם בשבוע גורבים גרביים שאינן זוג. קשר נוסף אולי הוא בביטוי "מחליף חברות כמו גרביים" שגם זה נאמר על גברים בלבד. בקיצור - גרב היא זכר.

בכל זאת למה הגרביים הולכים לאיבוד? לא יאומן כי יסופר אבל היה מחקר בריטי (כמובן) שמצא משתנים המשפיעים על איבוד הגרביים. מה משפיע? מספר הנפשות בבית, מספר הגרביים שנכנסו למכונת הכביסה, פיזור הנפש של המכבס ועוד - הטענה שלהם שמגובה בנוסחה חשבונית שלמה מנבאת את סיכוי השרידות של הגרב. משתנים נוספים הם נפילה מתחת לריהוט, נפילה מחבלי ייבוש, מחבואים בתוך ציפה, וזווג רשלני לבן זוג לא תואם. במסגרת המחקר נמצא כי משפחה ממוצעת בת 4 נפשות מאבדת 60 זוגות גרביים בשנה. באנגליה העלות היא כ-240 פאונד. כן המחקר היה לכבוד השקת מכונת כביסה חדשה שלא מאבדת גרביים.

איש המערות בתקופת האבן כנראה שתפר לעצמו גרביים בסיסיים מעור בעלי חיים או פרווה וקשר אותם סביב הקרסול. במצרים של הפרעונים כבר היו גרביים, עם קצה אחד לטובת הבוהן וכל יתר האצבעות היו צריכות להידחס לקצה האחר. זוג הגרביים הישן ביותר שמכירים הוא מהנילוס העליון, בצבע אדום ומיועד לסנדלים.

ברור כי הרומאים עטפו את הרגליים ביריעות בד או עור ועם הזמן החלו לתפור אותם יחד זה הדבר הכי דומה לגרביים שלנו. באנגליה של המאה ה-2 היו גרבי צמר ואפילו כתובת רומאית עם הוראה "נא לשלוח עוד גרביים" סוג של מכתב או רשימת קניות - אבל היה קר לרומאים בצפון אנגליה מסתבר.

ואחר כך הגיעו ימי הביניים - ונעלמו הגרביים כמו הרבה מוצרים אחרים. המכנסים התקצרו והיה צריך גרביים ארוכים יותר, אלו הפכו להיות יותר דומים לחותלות והיו פריבילגיה של אצילים בעיקר. במאה ה-15 החלו לייצר גרבי משי לאצולה האיטלקית והצרפתית ודי מהר גם הבריטים העתיקו את הפטנט.

עד המאה ה-16 האצולה והכמורה גרבו אכן גרבי בד, אלו שהיו ממש מיוחסים או מלכים קיבלו גרביים סרוגים ממשי (יבוא מספרד) אבל כל היתר מילאו את הנעליים או מגפיים בקש או עטפו את הרגל פשוט בפיסת סמרטוט.

החל מהמאה - 16 כל קוד הלבוש האירופאי היה מובנה ומסודר. בסיטי של לונדון אפילו הייתה משטרת גרביים (בחיי!) 4 שוטרים שהוצבו בשערי לונדון (1566) לוודא שכל הרגלים של הבאים בשערי העיר הן גרביים תואמות ומהסוג הנכון.

במאה ה-16 החלו לסרוג גרביים באנגליה, הם היו עשויים מצמר גס מאד לא כדאי לחשוב איך הרגישו בתוכם, אבל לפחות היה חם. באנגליה של אותה תקופה כ-200.000 איש היו חלק מתעשיית הגרביים שם. הממציא האנגלי של מכונת הסריגה לגרביים היה כומר. ב-1589 שלח למלכה ויקטוריה זוג גרבים שחורים. היא לא אהבה את הסריגה הגסה ולכן סירבה להעניק לו את הפטנט. במקביל מלך צרפת אנרי הרביעי הבין את ההזדמנות של סריגת הגרביים והציע לווילאם הכומר לעבור לרואן בנורמנדי - ואכן שם בנה מפעל. הייתה הפרדה בקו היצור - למעמדות הנמוכים השתמשו בצמר ועבור האצילים השימוש היה במשי.

במקביל במאה ה-17 אוסטריה וגרמניה אימצו גרביים סרוגים כחלק בלתי מתפשר בתלבושת הלאומית, הצבע היה תמיד חום עכור ולכל נפה היה את הקישוט שלה.

במהלך השנים אופנת הגרביים השתנתה - כל פעם עם אורך שונה, רקמה, צבעים.

עם המצאת הניילון ב-1938 ההמצאה הבאה הייתה גרביים כותנה-ניילון, נוצרו גרביים דקים וצמודים..

בחג המולד הנוצרים תולים גרביים ממולאים ממתקים מעל האח - וכמובן מספרים לילדים שסבא חג המולד הביא אותם. במשפחות רבות סורגים גרביים מיוחדים לשם כך.

על הקמצנים והחסכנים נאמר כי הם שומרים את כספם בגרב מתחת למזרון. אבל על אמת - הרבה אנשים שומרים כסף מזומן במגירת הגרביים.

ב-2016 היה יום שיוחד לילדים נעלמים, אנשים העלו תמונות של עצמם גורבים גרב אחת - כדי להעלות את המודעות לתופעת העלמות הילדים, אבל זה כבר לא שייך לגרביים נעלמים אלא לסיפור עצוב אחר.

yonit@yonitour.co.il כל הזכויות שמורות ליונית