קרלוס השני מספרד - התוצאה העצובה  של נישואי קובים

1661 - 1700

מלכי ספרד של המאה ה-14-16 היו צאצאיה של חואנה המשוגעת מקסטיליה. הנטייה של בית האבסבורג להתחתן בתוך המשפחה שימרה את הכוח ואת הרכוש אבל הנישואים לבני דודים ואחיינים גרמו להרבה מחלות פיזיות ונפשיות. אחוז תמותת תינוקות היה אז 20% בבית האבסבורג 30% ויותר.

קרלוס נולד במדריד ב-1661 והיה הבן היחיד שנותר בחיים של אביו פיליפה הרביעי מבית האבסבורג ואמו מאריאנה מאוסטריה, כן גם בית האבסבורג. שהייתה אחיינית של אביו. למעשה לאביו נולדו 5 בנים - אבל הם לא שרדו את גיל הינקות.

החשש בספרד שפיליפה ילך לעולמו ולא יהיה לו יורש זכר (נקבה לא נחשבה) הובילה לשמחה גדולה בלידתו. אבל התינוק שנולד היה פגוע פיזית בשל מראהו המוזר - הוא נקרא קרלוס המקולל - המכושף, כי האמינו שמישהו הטיל על התינוק קללה. הלסת האופיינית לבית האבסבורג הייתה מאד בולטת ושיניו לא הצליחו לצמוח. לשון ענקית ללא יכולת ללעוס והוזלת ריר. הוא התקשה לדבר. הוא לא היה עם יכולת שכלית. הוא לא למד לקרוא או לכתוב, והמשיך לינוק ממניקות אומנות עד גיל 6. הוא לא יכול היה ללכת כמו שצריך כי רגליו לא החזיקו את הגוף. גופו נותר מנוון. במקביל לא ממש דאגו לחינוך ולימודים כי כל החשיבות הייתה להשאיר אותו בחיים שיהיה יורש עצר. הכללים הנוקשים של חצר המלוכה, התלות הגדולה שלו באמו, יצרו מונרך מפגר ובעל מזג רגזן.

כשהיה בן 3 אביו נפטר והוא הפך להיות מלך ספרד כאשר אמו מאריאנה כמובן משמשת כעוצרת במקומו בסיוע הכומר החביב עליה. היות ולמד לדבר רק בגיל 4 וללכת התחיל בגיל 8 וגם לא הצליח יותר מדי, למעשה התנהגו אליו כאל תינוק עד גיל 10. אמו חששה שלימודים יעיקו עליו ובטלנותו הייתה כל כך גדולה אפילו בהיבט הניקיון האישי שלו. הפעילות היחידה שיודעים שהוא הצליח - קליעה למטרה בארמון אל אסקוריאל לא רחוק ממדריד.

אלו לא היו שנים טובות בספרד - משבר כלכלי גדול, רעב, וקושי של בית המלוכה לחלוש על המחוזות השונים. מלחמה עם פורטוגל, מלחמה בארצות השפלה, בצרפת - מריאנה ניווטה את המהלכים ומשלה בחוכמה.

ב-1677 הוא היה אמור לחתום על צו שיאריך את סמכויותיה של אמו בשל חוסר יכולתו. הוא סירב לחתום, למעשה מי שהוביל את המרד היה הלא חוקי של פילפה - דון חואן.. המרד הסתיים תוך שעתיים כשהוא יצא בוכה מחדרה של אמו.

הבחור כבר גדול - אז צריך להשיא אותו - והכלה הנבחרת הייתה מארי לואיז ד'אורליאן הבת של פיליפ הראשון דוכס אורליאן והנרייטה אן נסיכת אנגליה. המלכה החדשה הייתה בחורה מלבבת, יפה ומקסימה וקרלוס התאהב בה מהרגע הראשון שפגש בה. היא לא בדיוק התלהבה מהחתן החדש ולמעשה את כל שנותיה בצרפת בילתה בבכי בלתי פוסק. הנישואים לא מומשו - וחוסר יכולתו זו היה ידוע לכל מאז היותו ילד.

בחתונה קרלוס היה כל כך חולה שלא יכול בכלל היה להשתתף בטקס, דודנו השתתף במקומו כמי שמייצג אותו.

מארי לואיז שגדלה בחצר הצרפתית התוססת והעליזה נחנקה מהקדרות והנוקשות הקתולית של החצר הספרדית. היא נותרה ללא אנשיה, משרתיה הואשמו בקשירת קשר, אחותה עונתה, ואפילו התוכי שלה נחנק - הספרדים לא התאבלו עליו כי הוא דיבר צרפתית. פעם אחת היא כמעט מתה כי היא נפלה מסוס והחוק הספרדי אוסר על "לגעת במלכה" גם כשהיא פצועה ומדממת, מי שהציל אותה ברח מיד לאחר מכן על נפשו למרחקים. מארי לואיז כתבה מכתבים עצובים לאביה על אווירת הבדידות והעוינות בה היא חיה. לא פלא כי בנסיבות אלו היא הפכה לגרגרנית חסרת תקנה. יחד עם זאת קרלוס ניסה בכל מאודו להכניס אותה להריון, כנראה שלא היה לכך סיכוי כפי שהיא כתבה לשגריר הצרפתי כי היא כבר אינה בתולה אבל ילדים לא יהיו לה.

מארי לואיז הלכה והשמינה מאד. ב-1689 מארי לואיז יצאה לרכיבה, היא התלוננה על כאבי בטן ומתה באותו הלילה, רבים ליחששו שהיא הורעלה, כנראה על ידי מריאנה המלכה האם. כמובן שלא ישירות אלא היא הזמינה מכשפה ידועה (אולימפיה) מפריז במיוחד. אבל כיום מדענים אומרים שהיא נפטרה מדלקת פנדציט, אבל כמובן שלא נדע את האמת אף פעם.

לא עברו שלשה חודשים וקרלוס נישא למאריה אנה ממשפחת נויברג לבית וויטלבאך הגרמני. המטרה הייתה אחת- להביא יורש עצר. אבל גם היא לא הצליחה לקדם את הפיריון איתו. מריה אנה, כמו המלכה האם תמכה בבית האבסבורג. היא חיה כמו אסירה בארמון הספרדי. לעיתים ראו אותה מציצה מהחלון - מה שהיה אסור בתכלית האיסור למלכת ספרד.

באותן שנים העלו את החשדות כי מומיו הבולטים של המלך נובעים מעגבת מולדת, מה שלא היה לא סביר לאור הביקורים הבלתי פוסקים של אביו פיליפה הרביעי בבתי בושת. הסברים אחרים קשורים כמובן לנישואי קרובים, או מחלה אנדוקרינית תורשתית. אשתו הייתה פעילה בארמון הספרדי, בעיקר הסתכסכה עם המלכה האם מראינה מאוסטריה כשכול אחת מושכת לטובת יורש עצר אחר. מריה אנה הייתה שנואה בחצר הספרדית. היא העבירה לא מעט חפצי ערך למשפחתה בגרמניה ונחשבה "גנבת". ב-1696 אמו מריאנה מאוסטריה מתה והוא נאלץ לשלוט עצמאית כשלא היו לו כישורים פיזיים או שכליים לעשות זאת.

במהלך השנים מצבו של קרלוס החמיר בהדרגה, היה צולע, קירח בגיל צעיר, שיניו נשרו, התקפי אפילפסיה, בעיות ראיה, ב-1698 עבר שלשה התקפים - בסיומם היה גם חירש. הוא נהיה מוזר ורגיש עוד יותר. הוא ביקש שיוציאו את גוויות בני משפחתו מארונות הקבורה כדי להביט בהם. הוא הפך לסנילי לחלוטין. אחרי האירוע של ההתקף האחרון של מחלת העצבים הוא פרש מתפקידו, הפסיק להיות מלך וחי חיי ארמון רגילים. מי ששלט במקומו הייתה הכנסייה עם מלוא חומרתה.

הוא מת במדריד 1700 יום לפני יומולדת 35. זה היה המלך האחרון לבית האבסבורג בספרד מה שהוביל למלחמת הירושה הספרדית ועלייתו של פיליפ מאנז'ו הנכד של לואי ה-14 מצרפת.

כל מי שהתחתן עם מי בבית המלוכה הספרדי-אוסטרי

איפה שלט בית האבסבורג