איזבלה מבורבון פארמה- שהתאהבה באחותו של בעלה

1741-1763

איזבלה מריה לואיזה אנטוניטה פרדינננדה ג'וזפינה סבריה דומיניקה ג'ובאנה (כן, זה היה רק השם הפרטי) נולדה בספרד ב-1741. הייתה בתו של פיליפה הראשון נסיך ספרד ודוכס פארמה באיטליה ואמה הייתה אליזבט מצרפת בתו הבכורה של לואי ה-15. הנישואים של ההורים היו מאד לא מאושרים. אמה תיפקדה הרבה יותר בתור אחותה מאשר אמה, הן התגוררו תקופה ארוכה בחצר בוורסאי לפני שהצטרפו אל פיליפה בפארמה (איטליה). רק עשור לאחר הולדתה נולדו שני אחיה. ב-1759 כשאיזבלה הייתה בת 17 אמה נפטרה מאבעבועות שחורות. איזבלה הייתה משוכנעת שגם היא תמות צעירה. שנה לאחר מכן ב-1760 נקבעו נישואיה עם הארכידוכס יוזף השני, יורש העצר של הקיסרית מריה תרזה מאוסטריה. הנישואים היו באמצעות שליח בקתדראלה של פאדובה, ורק אחר כך איזבלה נסעה לוינה לפגוש את בעלה אותו לא ראתה מעולם.

יוזף השני היה בחור רציני, עם רעיונות מתקדמים, עניין רק בפילוסופים צרפתיים. ביישן מאד עם נשים, ומסוגר. גם איזבלה הייתה משכילה, חובבת ספרים, פותרת בעיות מתמטיות ונגנית כינור מוכשרת. היא הייתה יפה מאד, יוצאת דופן, אינטליגנטית  ומקסימה ועד מהרה האוסטרים התאהבו בה. גם הנסיך יוזף השני התאהב בכלתו הצעירה למרות שאלו היו בכלל נישואים פוליטיים.

"אשתו המושלמת" של יוזף העדיפה את חברתה של אחת מאחיותיו מארי כריסטין, שהייתה ספונטנית, לבבית וממולחת. שתי הנסיכות איזבלה הכהה לבית בורבון ומארי כריסטין הבלונדינית לבית האבסבורג, העבירו את הימים ביחד, טיילו בגנים, ניגנו, ציירו וגם... את הלילות. המכתבים בין השתיים היו בהחלט מכתבי אהבה ותשוקה לסביים. החצרות הספרדיות והאוסטריות היו מיושנות נוקשות ורשמיות. איזבלה התלוננה כי נסיכה לא יכולה להירגע בחיק המשפחה אלא היא בת החברה הגבוהה או שנסיכה צריכה לעזוב את משפחתה ביתה והתרבות שלה, ולהגיע להיות שייכת לגבר שאותו היא לא מכירה ומשפחה שלא תמיד תקבל אותה. היו לה גם ביטויים קשים יותר לגבי גברים "טפילים של החברה האנושית", "חיות מיותרות", "מחזיקי כוח כדי לדכא נשים" אפילו הקיצוניות הפמיניסטיות של ימינו לא נוקטות עמדות אלו.

איזבלה חששה לקיים יחסי מין עם בעלה, היא התייחסה לכך כאל חטא וחששה מההיריון הצפוי. יוזף שהיה מאוהב עד כלות אבל חסר כל ניסיון בנשים לא שם בכלל לב לאומללותה של רעייתו.

ההיריון היה צפוי ולאור מצבה הרפואי הלא טוב, דימומים וכאבי ראש היא נאלצה להישאר במיטה בשמירת הריון. היא ניצלה את הזמן לכתיבת המאמרים וההגיגים שלה על העליונות הצרפתית, על גברים ועוד. ב-1762 היא ילדה בת ורק כחודשיים לאחר הלידה הורשתה לעזוב את המיטה.

כמו סבה מצד אביה פילפה החמישי, איזבלה סבלה ממלנכוליה עמוקה. יוזף המנותק לא הבחין בכלום. לנשות החצר וחברותיה היא הודיעה כי היא תמות בקרוב וגם בתה הקטנה לא תישאר בעולם לאורך זמן. מכתביה חושפים עיסוק הולך וגובר במוות. "המוות הוא טוב, הכול מעורר בי את הרצון למות בקרוב" או "אם היה מותר להרוג את עצמך הייתי כבר עושה זאת" או לאהובתה-גיסתה "אני חסרת סבלנות למות על הגוף שלך".

הקיסרית מאריה תרזה רצתה שיהיה בן יורש זכר ואיזבלה נכנסה פעמיים להריון והפילה. הקיסרית המליצה לבנה בהריון הבא ל"רסן את תשוקתו" כדי שיצא בן. אחת מאחיותיו של יוזף מתה מאבעבועות שחורות בגיל 12 וכל חצר הקיסרות האוסטרית היה שקוע באבל. זה רק הגביר את האובססיה של איזבלה למוות. היא כתבה לאהובתה "לא אשרוד את השנה החדשה". עד מהרה היא שוב הייתה בהריון, הקיסרית דאגה שתהיה במנוחה מוחלטת, אבל למרות זאת היא חלתה באבעבועות שחורות. יסוריה החמירו, היא ילדה בת שמתה זמן קצר לאחר הלידה, והיא צעקה "כל הגוף שלי נשרף כי חטאתי איתו". היא מתה חמישה ימים לאחר גיל 21. יוזף האבל כתב לאביה " איבדתי את כל חיי, אישתי הנערצת, חברי היחיד בחיים אינו עוד, אני מוכה צער, מדוכא ואני בקושי יודע אם אני עוד בחיים".

בינואר 1765 אימא מריה תרזה סידרה לו אישה שנייה, למורת רוחו. נסיכה בווארית ז'וזפה - פניה וגופה היו מכוסים בפצעים ושיניה רקובות. יוזף לא יכול היה לסבול את מראיה ובילה המון זמן בנסיעות. הוא ידע כי הוא צריך לייצר יורש, אבל טען שאינו יכול לשים את קצה הציפורן על חלק בגופה שלא מכוסה בפצעים. אחרי 30 חודשי נישואים היא גם חלתה באבעבועות שחורות ונפטרה.

ומארי כריסטין הגיסה המאוהבת, לא הסכימה לנישואים עם נסיכים שהוצעו לה, היא בחרה לעצמה את הנסיך אלברט מסקסוניה שהיה צעיר ממנה, ללא הון משפחתי או סיכוי לכס המלכות - אבל היא התעקשה ונישאה וחיה נישואים מאושרים איתו.

בתה של איזבלה, תרזיה הייתה ילדה קטנה ומקסימה ונפטרה מדלקת ריאות בגיל 7.

יוזף השני לא נישא פעם נוספת והעדיף פילגשים למפגשים מקוצרים.