הולנד אהבתי הראשונה

הולנד היא אהבתי הראשונה. לא שוכחים אהבה ראשונה מיתולוגית. לעיתים רק כותבים לה פתקיות אהבה, לעיתים נפגשים שוב ושוב . בניגוד לנשוא האהבה הראשונה שמשתנה במהלך השנים - ולא תמיד כדאי לפגוש אותו/ה מאוחר יותר. לעיתים כדאי להישאר עם הזיכרון.

אבל הולנד למרות היותה האהבה הראשונה שלי, מצליחה להנעים את זמני גם במפגשים מאוחרים. אז נכון שאין בה הרים גבוהים, או בכלל הרים. אין בה מפלים שוצפים וצוקים מהממים - אבל יש בה המון חן, אין ספור אירועים ושווקים (בעיקר מיוני-ספטמבר). יש בה מרחבים עצומים של ירוק עד האופק ואפילו אחריו.

היא שופעת אטרקציות ופעילויות לילדים ומשפחות וגם לכאלו שמזמן הפסיקו ללכת לאספות הורים. האנשים חביבים ומסבירי פנים ואפילו עושים זאת באנגלית.

הכבישים ברורים  הפניות מסומנות, והקנסות רודפים את כל מי שחורג ולו במקצת מהמהירות המותרת.

מרחקי הנסיעה לא גדולים מאד, אם לא מרחיבים את הטיול לצפון ודרום הולנד וכמות האתרים והשונות ביניהם רבה.

הולנד מתאימה לחופשה אקטיבית למי שרוצה לשוט בסירה בתעלות, או לדווש באופניים וגם למי שמחפש את גינת המשחקים המעוצבת או חנויות מדליקות  בעיר הגדולה.

ואף מילה על טחנות רוח-גבינה-אופניים-צבעונים-תעלות ....ועדיין מלאת קסם.