פריסלנד אהובתי הרחוקה
אי שם בקצה של
המדינה הלא גדולה - הולנד, נמצא חבל ארץ הכי הולנדי שיש. חבל פריזלנד אפילו מדבר
בשפה שלו (פריזיאי) לא שאני דוברת הולנדית מבטן אימא, אבל את הניב הזה באמת קשה
להבין. זוהי בעיניי
הולנד "האמתית" עם הצבעים הרכים, הגשם, הפרות הרועות, מרחבי העשב הלא
נגמרים. העיירות האלו שבאמת הזמן עצר בהן מלכת ולא רק כביטוי של ספרי תיירות. בשביל פריזלנד
צריך נשימה ארוכה. בקצב המקומי - לא לרוץ ממקום אחד לשני, לנשום אותה לאט, ואני
מניחה שאחרי הנשימה הראשונה תתאהבו בה, כמוני. כיף לקחת אוויר - לשבת
בבית קפה בנמל, ולצפות אל הספינות העוגנות או מפליגות.
כיף לאסוף צדפים
ושבלולים על החוף.
לטייל בין רחובות
ותעלות - כן, גם באמצע הכפר, הולנד או לא?
להציץ בחנויות, עבודות היד המסורתיות
ללכת לטייל על שפת הים עד האופק
ופתאום
קבוצת נשים
עומדת לשיר שירי געגוע לדייגים שלא חזרו.
את פריזלנד שווה לשתות לאט.