מריה אלנור מברנדנבורג - האם ניסתה לרצוח את הבת שלה?

1599-1655

מריה נחשבה לאחת המלכות היפות של אירופה אי פעם, בוודאי בתקופתה. הסבא שלה מצד אימה היה "הדוכס המשוגע האחרון של פרוסיה" וסבתה הייתה אחותו של ה"דוכס המשוגע האחרון מקלבס", אחיה של מריה, ווילאם סבל ממלנכוליה ואובדני הכרה חוזרים ונשנים. בשל מצבו הרפואי-נפשי, בתור אלקטור הוא השתדל להימנע מכל אחריות, והיה משקיע זמן רב במחשבות שלא הובילו לשום מסקנות. מריה אלנור בעצמה תוארה בתור "היסטרית" כי לא יכלה להתמודד עם מצבי לחץ ובעיקר היעדרו של בעלה לעיתים תכופות ולתקופות ארוכות. עם כל המוניטין הזה חיתנו אותה עם מלך שוודיה המלך גוסטב השני.

היא עברה איתו לשוודיה וסבלה בידוד חברתי קשה. ילדה פעמיים תינוקות שלא שרדו. ב-1626 היא ילדה בת נוספת. היות והייתה היסטרית ולא מאוזנת חששו לספר לה כי יורש העצר המיועד היא בעצם בת. כאשר הודיעו לגוסטב שהיה במסע מלחמה (30 השנה) הוא דווקא שמח על הלידה וקרא לתינוקות כריסטיאנה. מריה מצד שני אמרה "לא רק שבמקום ללדת בן ילדתי בת, כהה, מכוערת, עם אף ענק ועיניים שחורות, קחו אותה ממני אני לא רוצה לגדל מפלצת כזו". במהלך השנים שאח"כ היו כל מיני "תאונות" בהם מריה הפילה את הילדה מהמדרגות, השליכה נר בוער לעריסתה ופעם אחרת האשימו את האומנת בהפלת התינוקת לרצפה כאשר מאוחר יותר התגלה כי הכתף של התינוקת נפגעה לתמיד. גוסטב עצמו נהרג לאחר שנתיים בקרב והתינוקת גדלה אצל אחותו על פי צוואתו.

מריה פיתחה הרגלי אבלות די מוגזמים. האפילה את כל החלונות בווילונות שחורים, ללא אור שמש או נרות. היא הכריחה את הנסיכה כריסטיאנה לישון אתה במיטה (לא נורא) כאשר ליבו של גוסטב נמצא תלוי בארון מתים מוזהב מעל הראש. מריה שקעה במשברי התנהגות היסטרית וממש אורגיה של אבלות. שעות ביממה בכתה. כאשר ניסו להפריד את כריסטיאנה מאימה המייבבת היא פרצה בבכי של יממות.

המפתיע ביותר שכריסטיאנה הצליחה מכל הילדות הנוראית הזו לצמוח ולגדול כאישה יחסית שפויה, זהותה המינית הייתה מעורפלת או לסבית. היא לבשה בגדי גברים, חתמה כ"מלך". עם מותה של אימה היא החלה לטייל ברחבי אירופה ולמעשה זה מה שעשתה בחייה. היא אחת משלש הנשים היחידות שקבורות בסנט פטרוס בוותיקן.