השבוע קראתי בהקשר פולני אחר, את התיאור על ניסיון הבריחה שנכשל מסטלאג לופט 3-

רציתי לספר על הבריחות שכן הצליחו, על בית הספר לבריחות-

בעיירה הקטנה קולדיץ - הנמצאת 100 ק"מ מערבית לדרזדן הוקמה טירה גותית עצומה שנבנתה בשנת 1578 על בסיס חורבות מהמאה ה-11.

הגעתי כמעט במקרה-כשחיפשתי נקודת עצירה בין דרזדן לברלין .

היות והיה כאן שוק חג מולד +טירה- חשבתי שזו תהיה עצירה נעימה.

השוק לא היה שונה מאלף שווקי חג מולד אחרים.

הטירה הייתה ריקה מריהוט ואבזור

אבל הרווחתי את המוזיאון של הבריחה מקולדיץ' ואת הסיפור המדהים של הבריחה.

הטירה הוקמה במאה ה-17 כמבצר על ידי אוגוסט השני (החזק) זה שהיו לו פילגשים אין ספור ו-365 ילדים כמספר ימי השנה. במלחמת העולם השנייה המבצר שימש כמחנה שבויים - כאן רוכזו כל הקצינים השבויים שהיו בעלי יכולת הימלטות חלקם טייסים של בנות הברית.

אני מוקסמת מסיפורי בריחה במיוחד מהסוג הבלתי אפשרי, לא רק הבריחה מכלא אלקטרז' - גם הבריחה מקולדיץ הייתה חלק מהסיפורים שהפעימו אותי .

שני ספרים לפחות נכתבו על השבי כאן, על ידי ריד קצין בריטי וטייס בריטי בשם דגלס באדר שהיה מפקד טייסת והופל ב-1941 ומאז לא הפסיק לנסות לברוח מכל שבי.

במקום יש מוזיאון המתעד בעשרות תצלומים את האווירה של המצודה דאז. חלק מהמוצגים את המתקנים והמכשירים שבנו השבויים בניסיונות הבריחה, כולל מדים מזויפים, מעדרים לחפירה ואפילו ניסו לבנות דאון מעצים ששימשו כקרשי רצפה ותכננו להמריא אתו מעבר לחומה. הביקור מתחיל בין החצרות אל חדרים נבחרים, אל אחת המנהרות שנחשפו, חדרי הבידוד והצינוק, רואים את הגרפיטי של השבויים, ואפילו את הדאון תוצרת בית (לא המקור, את המקור הסובייטים אחרי המלחמה, כנראה שרפו כשהיה להם קר מדי, זהו שחזור).

הגרמנים התעקשו להחזיק כאן את כל ה"ברחנים" המסוכנים - מה שהפך את המצודה לבית ספר גבוה לבריחות, ריכוז כל כך הרבה שבויים עם פוטנציאל בריחה רב, היה כאב ראש אמתי לגרמניה. אמנם רוב ניסיונות הבריחה נכשלו כישלון חרוץ, אבל כל פעם מפקד כלא אחר שילם בראשו, הכפילו את מספר השומרים, הותקנו עוד זרקורי תאורה. למקום הגיעו ביקורות וביקורים של הגסטפו וקציני משטרה אחרים. אחד המדריכים למניעת בריחה היה טייס גרמני שנפל בשבי בבריטניה, הועבר לקנדה למחנה שבויים, קפץ מהרכבת , ברח למקסיקו ובזהות בדויה עבר לדרום אמריקה וחזר תוך 8 חודשים לגרמניה. תפקידו החדש היה להדריך את מפקדי מחנות השבויים במניעת בריחות. הוא נהרג מאוחר יותר בתקלת טיס .

כשיש כל כך הרבה מוחות וכל כך הרבה מוטיבציה בסוף זה מצליח - ואכן באוקטובר 1942, התוכנית הייתה בעת קונצרט התזמורת בניצוחו של באדר, כל פעם שהזקיף לא יביט, התזמורת תפסיק לרגע לנגן. באותה שנייה ברחו  בנפרד 4 שבויים דרך מרזב , תעלת הביוב ו ...זחלו אל החופש, אח"כ כמה מאות ק"מ ברגל לשוויץ-הם התפצלו לשתי קבוצות של שני אנשים בכל אחת.

ובאדר עצמו שהיה קטוע שתי רגליים ויתר על הזכות לברוח כי חשש להכשיל את חבריו בשל מגבלותיו . הוא שוחרר מהמחנה רק במאי 1945.

ניסיון הבריחה הנועז ביותר הייתה של שני טייסים בריטיים שידעו שהגרמנים שומרים ומפטרלים אבל לא מסתכלים למעלה.  במשך הרבה חודשים הם השתמשו בעליית הגג העזובה ובנו מטוס מורכב מחומרי גלם שלקחו מכל מיני חדרים וחלקים במצודה השמורה. היות וחלק ניכר מהשבויים היו בעלי השכלה הנדסית הם הצליחו גם להרכיב את המערכות המוטוריות והחשמליות של המטוס הקטן. אבל.... הדאון לא המריא, כי לונדון אסרה בשלב מסוים לקראת סוף המלחמה לנסות לברוח אלא לחכות לסופה של המלחמה , הבריטים ידעו כי הגרמנים חסרי סלחנות כלפי ניסיונות בריחה.

ב Stalag Luft 3   בחודש מרץ 1944נמלטו 74 שבויים ונתפסו (למעט 3 שהצליחו לחמוק) . 50 מהשבויים הוצאו להורג.

לונדון העדיפה את הקצינים והטייסים שלה- חיים ולא אישרה את ההמראה.

אחרי חצי מאה שחזרו את טיסת הדאון שלא התקיימה

באחת הפינות על הקיר מכתב של ילד גרמני –יש לי חיבה יתרה למסמכים מקוריים המתעדים את החיים "כמו שהיו"

"אימא שלי אריקה גרטנר שנולדה ב1903, אחי מנפרד שנולד ב1934, גרנו בבית דרומית ללייפציג ,שהופצץ ב20 פברואר 1944, עברנו כפליטים (מפונים) אל קולדיץ, וקיבלנו מגורים בעליית הגג ברחוב שלוסגאזה 3 ממש בסמוך לשער של טירת קולדיץ שהייתה מחנה אסירי מלחמה.

האסירים לא היו נוראיים, הם התגעגעו לחופש ולבתיהם וזה יכול היה להגיע אליהם באפריל 1945. אבל הכוחות האמריקאים המתקדמים לא ידעו על האסירים ולכן ירו על המבצר, שם אנחנו, האזרחים התחבאנו במרתפים. ראינו איך האויב מגיע ואיך השומרים בשערים נכנעו ומוסרים את הטירה. כילד בן 11 הסתובבתי בין החדרים הנטושים ואספתי שני ספרים אותם אני מעוניין לתרום למוזיאון "

שחזור החיים בכלא

חיי התרבות היו עשירים

מכונת תפירה שהמציאו לתפור מדי חיילים גרמניים

חדר רדיו ותקשורת שהקימו בסתר בעליית הגג

ספרים שנכתבו על הבריחה מקולדיץ

אז מי שרוצה לדעת איך לברוח מכלא שמור? כאן בית הספר הטוב לבריחות.

yonit@yonitour.co.il כל הזכויות שמורות ליונית