קינדר טרנספורט -  Kindertransport

אחרי ליל הבדולח הסכימה ממשלת בריטניה לקלוט ברחבי הממלכה (לא בארץ ישראל) פליטים יהודים - ילדים ולארח אותם בבתים פרטיים. היו מספר תנאים - תשלום עבור כל ילד, גילו לא יותר מ-17, משפחה בריטית צריכה להסכים לארח, הילדים  לא יעבדו אלא ילמדו מקצוע ולא יוכלו להישאר בתור אזרחי בריטניה בבגרותם. 

הילדים הורשו לקחת מזוודה אחת ללא ספרים או משחקים, וסכום כסף קטן במרקים גרמנים. הרכבות יצאו רק בלילות, מתחנות רכבת פחות מרכזיות. לאחר שכמה הורים התמוטטו בפרידה, על ההורים נאסר ללוות את הילדים לרציפי הרכבת.

הילדים הוסעו ברכבות להולנד, ומשם הפליגו לאנגליה, ובדצמבר 1938 הגיע משלוח הילדים הראשון מברלין. עם פרוץ המלחמה והפלישה לפולין ב-1 ספטמבר 1939 נגמרו משלוחי הילדים (למעט אחד חריג נוסף).

בזכות הקינדר טרנספורט - נצלו חייהם של 10.000 ילדים, ורוב בני משפחתם לא שרדו את השואה. פרנק מייסלר  Meisler Meisler, שהיה גם הוא אחד מילדי הקינדר טרנספורט- ולא ראה יותר את הוריו הקים 4 אנדרטות :

בדנציג בפולין (שם נפרד מהוריו)

בתחנת הרכבת של פרידירישטראסה בברלין משם יצאו לדרכם.

בהולנד ליד רוטרדם(לשם הגיעו הילדים לפני ההפלגה)

בתחנת ליברפול בלונדון (לשם הגיעו)