לואר הוא הרבה יותר מפרנסואה ה-1 וטירות עם מזימות ונסיכות
כשאומרים לואר חושבים על המלך לואי ה-14-1-5-16 או כל לואי, פרנסואה אחר בסדרת המספרים העוקבים של המלוכה הצרפתית, חושבים על מזרקות מדהימות, נברשות קריסטל, מראות מזהב והרבה סיפורי היסטוריה צרפתים על נסיכות ענוגות ומזימות זדוניות בטירות מרהיבות.
אבל - לואר הוא לא רק טירות. לואר הוא הרבה יותר מטירות.
כשמחפשים יעד לטיול קצר בצרפת שיוכל להשתלב עם כמה ימים בפריז או ביקור משפחתי ביורודיסני, מגלים שצרפת היא מדינה ענקית ולא יעיל לנסוע יממות שלמות כדי להגיע ליעד אחר בה ולבלות בו מספר קצר של ימים.
כשרוצים להתמקם ביעד אחד ללינה שישרת את המסלול ולא לנדוד כל לילה למזרון ומארח אחר, מבינים כי הלואר הוא היעד הנכון לטיול זה.
כשמעוניינים לטייל לא רק ביולי אוגוסט המלאים בתיירים אלא גם באביב או בסתיו ואפילו בחורף, מגיעים אל הלואר.
וכאשר מגיעים ללואר- מתאהבים.
האזור השוכן לגדות נהר הלואר. נהר הלואר זורם לאורך 1000 ק"מ עד השפך לאוקיינוס וזהו ערש התרבות ההיסטורי הצרפתי. הוא ידוע בטירותיו ובדרכי היין שבו. ולמעשה הוא משתרע על שתי נפות צרפתיות סנטר ופיי דה לואר.
האזור התיירותי הוא בחלק שבין אורליאן לטור או אנגר בד"כ. משך דורות היה האזור מבוקש על ידי אצולת צרפת ומלכיה שביקשו להנציח את עצמם בפאר רברבני. מיקומו של הלואר מספיק קרוב לפריז (אז בכרכרות היום במכונית או רכבת עוד יותר קרוב) רק הוסיפה למידת האטרקטיביות שלו. האצולה הצרפתית בחרה את הלואר בגלל היופי שלו, הנופים והתנועה הנוחה בתעלותיו. עד היום עמק הלואר משמש כמרכז לשיט תעלות (לא בלואר, אלא ביובליו ותעלותיו).
אוויר
הלואר הוא הנהר הזורם לאורך 1000 ק"מ מדרום מזרח צרפת ועד האוקיינוס האטלנטי, הנהר הוא הארוך ביותר במערב אירופה (כי אצל הצרפתים הכול צריך להיות "הכי" הכי עתיק הכי עשיר הכי ירוק ...)
העמק מטבעו שטוח ולכן
לא נמצא כאן דאונים ומעופפים רבים, אבל כן
ניתן למצוא בלונים פורחים ולרחף בבלון פורח מעל טירות הלואר ולצפות אל היופי
המרהיב הזה מנקודת המבט של הריחוף באוויר זוהי
מים
מטבע הדברים פעילות לאורך הנהר, יובליו וגדותיו היא פעילות אין סופית החל מטיול רגוע לגדות הנהר ביבשה הסמוכה, ממשיך ברחצה וכלה בשיט על כל סוגיו: שיט מסורתי וכלה בשיט בקיאקים, קאנו, אופני מים וכל מה שאפשר לעשות בתוך הנהר.
לא רק מים טבעיים אלא הרבה בריכות ופארקי מים ושעשועים שונים המבוססים על פעילות רטובה ויבשה לגילאים שונים.
יבשה
האדם הקדמון ישב לאורך הנהר וכאן החלה התרבות הגאלית להתפתח סביב העיר אורליאן של ימינו. כאן היו מתכנסים הקוסמים הגאלים הקדומים. במאה ה-1 לפני הספירה הגיע יוליוס קיסר עם הרומאים והמקומיים אימצו מהר את התרבות הרומית. החל מהמאה ה-4 התפשטה כאן הנצרות והעיר טור והבישוף שלה הפכו למרכז נוצרי משמעותי.
תחת שלטונו של שרל הגדול נוסדו כאן מנזרים וכנסיות רבות ובמאה ה-7 המוסלמים לא הצליחו לכבוש את הלואר ונהדפו לאחור על ידי שרל מרטל בקרב טור הידוע ב - 732.
באותם יובלים ונהרות הגיעו הויקינגים במאה ה - 9 דרך המים, הויקינגים מאד "אהבו" מנזרים וכנסיות נמשכו אליהם, כבשו אותם ובעיקר שדדו אותם.
בשנים שלאחר מכן - ימי הביניים, הלואר כמו מערב צרפת היה חלק מהמאבק הבלתי נגמר בין האנגלים והצרפתים, עד מלחמת מאה השנים במאה ה - 15, שהצליחה לגרש את האנגלים והקרדיט המיתולוגי לז'אן ד'ארק הידועה.
פריחתו של העמק הייתה בתקופת הראנסנס, החל מלואי ה - 11 שקבע את טור כבירת ממלכת צרפת, ועד אנרי הרביעי שהחזיר את הבירה לפריז, כל המלכים בנו כאן טירות. הבולטות בהן היו אלו שנבנו בהשפעה איטלקית כמו אמבואז, בלואה שברני שינון וטירת הנשים שנונסו. המטבחים של אזה לה רידו הגנים של טירת וילאנדרי והבולטת מכולן טירת התענוגות טירת שמבור.
בלואר הוקמו כ-300 טירות לאורך השנים לא כולן שרדו מה עוד שחלקן נשדדו ונבזזו במהפכה הצרפתית. חלק מהטירות נמצאות בבעלות פרטית ומשמשות למגורים, בתי מלון או טירות לביקור הציבור.
לא סתם נקרא הלואר "גן הירקות של צרפת", צמחייה הירוקה השופעת, הגנים המקסימים וכמובן הטירות שהן מיטב הפרסום של עמק הלואר. לא תוכלו לבקר בלואר מבלי לצאת ידי חובה בביקור בטירה שתיים או שלש כל אחד לפי מידת המינון האפשרי שלו לספיגת טירות,
הטירות נבנו על ידי מלכי צרפת במהלך 500 שנה מהמאה ה-10 והלאה ,כאשר במאה ה-15 הטירות הפכו להיות מפגן עושר ושחצנות של מלכי צרפת תחילה ואציליה מאוחר יותר בניסיון חיקוי של המלוכה הפזרנית. לא מפתיע כי הטירות נבנו בשיא האדריכלות של אותה תקופה. פאר זה היה נחלתו של עמק הלואר עד שמלך צרפת נאלץ לוותר על כתרו (לא נורא) ועל ראשו (הרבה פחות נעים) והמהפכה הצרפתית חיסלה את הפאר המלכותי אבל שימרה את הטירות היפות.
רבים מהערים היפות אותן מבקרים היום כמו אנג'ה, אמבואז או סומור, שנבנו סביב הטירה של פעם וכמובן אפשר לבקר גם בטירה או רק לשוטט בערים, הרחובות שנותרו כמו פעם ושפע החנויות והמסעדות.
מתחת לאדמה
כפי שציינתי קודם – בלואר אפשר לבקר גם מעל האדמה אבל לא מעט אפשר לבקר גם מתחתיה.
מתחת ליבשה-אחת האטרקציות של הלואר היא הכפרים התת קרקעיים, המחילות
ואתרי הטרוגליטים שעמק הלואר, בעיקר במערבו משופע בהם. אפשר לבקר כפרים שלמים
ששומרו כפי שהיו במחילות שנחפרו מאבן חול ולמעשה שימשו למגורים ולמסתור עד מלחמת
העולם השנייה. אפשר לבקר באין ספור יקבים המצויים במרתפים אלו, באתרי גידול פטריות
על הטחב של הסלעים התת - קרקעיים ובמערות ששימשו בעבר כמערות פסלים או משמשות כיום
כמתחם אמנות ייחודי. ניתן לאכול במסעדות המצויות במרתפים אלו -
איך מטיילים בלואר?
מומלץ מאד עם מכונית שתסייע לכם להגיע למרבית היעדים בלואר, בעוד שטיולים בתחבורה ציבורית מוגבלים יותר לקלאסיקה של הטירות והערים המרכזיות. אבל לא חובה רק במכונית. אפשר לטייל ברגל, באופניים אבל גם על גבו של סוס. מערב עמק הלואר ידוע כאזור של גידול סוסים, תחרויות סוסים בינלאומיות וגם בתי ספר לרכיבה ייצוגית והידוע בהם קאדר נואר בשולי העיר סומור.
ניתן לערוך טיולי אופניים מודרכים או עצמאיים לפרק זמן של מחצית יום ועד ימים שלמים. ניתן לשכור את האופניים בנקודה אחת ולהחזיר אותם בנקודה אחרת שכן חלק ניכר מחברות ההשכרה מקושרות בארגון על "אופניי הלואר".
אין בעמק הלואר הרים עצומים, צוקים מרשימים, פסגות מכוסות קרח,
אבל יש בו ירוק כחול ושלווה שאין במחוזות אחרים ובוודאי לא בין הירדן לירקון שלנו שכבודם במקומו מונח.
לא רק כל צבעי הקשת אפשר למצוא בלואר אלא המון אוויר ומרחב נשימה, אפשר להשתמש בכל אחד משלושת היסודות, אוויר, מים ויבשה וגם מתחת לאדמה.
הפינה המעשית
איך מגיעים?
טיסה ישירה מהארץ יכולה להיות בעיקר לפריז, משם לשכור מכונית –קשה לטייל בלואר בתחבורה ציבורית מעבר לערים המרכזיות ומיטב קסמו וחנו-אינו הערים.
טווח מחירים
בינוניים. תלוי מאד בעונת השנה
עונות שנה:
כל השנה
מתאים למשפחות:
כן, גם ילדים צעירים בוודאי ואפילו מתבגרים נוהמים ימצאו מה לעשות