הרוזנת אנה מקוליניי, שחשבה שהיא חתול

1624-1680

 

נתחיל עם נסיך גרמני - ג'ורג' (1626-1699) נסיך וורטמברג Württemberg (כיום גרמניה) וגם רוזן Mömpelgard - היום נקראת Montbéliard ונמצאת בצרפת באזור יורה, דרומית מזרחית למולוז, ליד בלפורט, ובזנסון. בקיצור ג'ורג' היה הבן הצעיר באותו ענף מלוכה, כשהיה בן 4 אביו מת, זו הייתה תקופת מלחמת 30 השנה, והאם+הילדים הנוספים ברחו לטירת המשפחה בצרפת מספר פעמים בהתאם להתפתחות הקרבות. לא בדיוק ילדות מאושרת. ככל שהתבגר היה יותר עקשן, נוזף, חשדן ומהיר חימה - חתיכת טיפוס לא נעים לבריות.

ב-1648 באחד הביקורים בצרפת, הוא התאהב עד כלות ברוזנת היפה אנה מקוליני. תוך כמה חודשים הוא כבר התחתן אתה למורת רוחה של משפחתו שחשבו שהיא לא מספיק גבוהה בהיררכיה של הנסיכות והדוכסיות עבורו.

אנה Anna de Coligny נולדה ב-1624 בצרפת ב  Châtillon-sur-Loing(בערך מזרחית לאורליאן בלואר). כבר בילדותה הפגינה התנהגות מוזרה, התקפים משונים של התנהגות, אחד מהם היה לנסות לטפס כמו חתול על שטיחי הקיר. כשהייתה בת 21 אביה נפטר, עד מהרה היה לה רומן סודי שכולם ידעו עליו עם אחד המרקיזים. אימה דאגה שהנערה לא תיכנס חלילה להריון לא רצוי ושלחה אותה לבלפורט לחיות אצל אחותה שתשגיח עליה. שם היא פגשה את ג'ורג' מפרק א'. הם התחתנו ונולדו להם 5 בנות ו-3 בנים, אבל שניים מהבנים נפטרו בילדותם, רק לאחר כמה שנים ולידת בנות נוספות, ב-1670 היא ילדה את ליאפולד יורש העצר סוף סוף. אגב- 4 מבנותיה גם היו עם הפרעות נפשיות

אבל לא נקדים את הפסיכיים המאוחרים. ב-1662 ג'ורג' הפך להיות דוכס מונמפלגרד (הבית של אשתו) אחרי שהיה הבא בתור לכתר. הוא היה לותרני וקרא יום יום בכתבי הקודש ורק בהם. בעוד אשתו הייתה קלווניסטית אדוקה באופן פנאטי. גו'רג' עשה טעות מרה וניסה להמיר את דתה של אשתו בחג המולד 1662 ללותרני, הנישואים התפרקו מנקודה זו. גם הבריאות הנפשית של אנה הפכה להיות משמעותית יותר ויותר עד שאיבדה את שפיותה. נעלו אותה בדירתה באחוזה במערכת חדרים שקירותיה צופו במזרונים עבים כדי שלא תפגע בעצמה. פינו שטיחים ווילונות כדי שלא תנסה לטפס עליהם באמצעות ציפורניה בתחושתה כי היא בעצם חתול.

הבת אלנור שרלוט התחתנה עם דוכס אחר, 1672 כשהייתה בת 15 בהתחלה הנישואים היו תקינים למרות שאלנור לא הרתה וזה בעצם מטרת הנישואים אז. בעלה מצד שני סבל ממחלת עצבים עם התנהגות לא צפויה והפך להיות תלותי לגמרי באשתו, אלנור שניהלה את הדוכסות בשמו.

ב-1676 מומפלגארד נכבשה על ידי הצרפתים, גו'רג והמשפחה המורחבת נאלצו שוב להימלט, ומאז שהו בטירה של אלנור ובעלה - ההוצאות על אירוח המשפחה המורחבת בדוכסות היו לא קטנות.

אנה מקוליני נפטרה ב-1680 משובשת לגמרי, בתה הנרייטה כל כך התאבלה, שכבה במיטתה משך 10 ימים ללא אוכל ומשקה ואחרי עשרה ימים נפטרה גם היא.

אחרי מות אנה, אלנור שרלוטה ניסתה לקחת אחריות על אחיותיה הצעירות ולהשיא אותן, היא הצליחה עם אליזבט שהשיאו אותה לעוד דוכס קרוב משפחה מדוכסות ווטמברג - אליזבט ילדה 2 בנות ובן וב-1696 נכנסה גם היא לדיכאון כבד ומאוחר יותר איבדה את שפיותה. היא ננעלה בקומה העליונה בחדרים מצופים במזרונים עבים, כמו אימה לפניה.

האחות הנוספת שגם היא נקראה אנה, לא הצליחו לסגור עיסקת נישואים ושגעונה הלך וגדל. היא נכלאה בטירה אחרת. פעם אחת נכנסה לכנסייה עם סכין במטרה ל.... (לא ידוע) המשמר המקומי הכניע אותה. היא התגוררה בבדידות עם הרבה מאד כלבים חתולים וסמורים. כאשר אחד מהכלבים מת, היא בנתה מוזילאום לכבודו. היא הייתה מוכרת בתור "נסיכת הכלבים". היא הורתה להסיר את השעון ממגדל השעון של העיירה כי הוא עושה יותר מדי רעש.

הדוויג הנסיכה הצעירה הייתה מאורסת לזמן קצר לנסיך הכתר השוודי. הבעיה הייתה שכל יתרת חייה היא הייתה בטוחה שהיא עדיין מאורסת לו, המשיכה לכתוב לו מכתבי אהבה שלעולם לא נשלחו. פעם אחת הסתובבה בפארק המקיף את הטירה בעירום מלא, צועקת על עוברים ושבים. רוב חייה היא נשארה אצל אלנור האחות הבכורה. שתי האחיות מתו בסוף חסרות פרוטה בברסלאו בשלזיה (כיום בפולין ברסלב).

האלמן, ג'ורג' - האבא של האחיות המטורללות - היה איש מוזר כפי שציינתי קודם. היה מתלבש מאד בפשטות לא מקובלת, בילה זמן לא קטן עם משכילים. אומרים שהוא קרא את התנ"ך 500 פעמים בימי חייו. הוא ידע צרפתית, יוונית לטינית ו...עברית. הוא התכתב רבות עם המלכה לשעבר של שוודיה - קריסטיאנה שהייתה גם מאד אינטלגנטית, נוטה למצבי רוח ומשונה גם. הוא נפטר 19 שנה לאחר מותה של רעייתו בגיל 72 מאד מבוגר באותן שנים.

הבן היחיד שנותר בחייו, לאופולד אנהרד היה יורש העצר המיוחל, הכינוי שלו היה "המופקר חסר הבושה ביותר". כמובן שהיה מפונק מאד. בגיל 10 לא ידע עדיין קרוא וכתוב בשום שפה. אבל אבא שלו שהיה מוזר לא פחות החליט שמה שהילד צריך זה מורה פרטי לערבית (הוא לא למד). כאשר האצולה הבינה שהאב לא בדיוק מסוגל להיות אחראי לחינוכו, הם הציבו אותו תחת אפוטרופסות של אחד האצילים. הוא התגלגל לקריירה צבאית באוסטריה. הוא היה אדם קצר מזג, עצבני מאד, חסר דאגות ובעיקר חסר מצפון. הוא התחתן עם בתו של אופה - בלתי מקובל בעליל באותה עת. הנישואים היו בסתר והיא ילדה לו 5 ילדים. בשלב מאוחר יותר הוא התיידד עם אדם בשם קירי - והפך את כל ארבעת הבנות של קירי למאהבות שלו. מכל אחת מהנשים היו לו צאצאים לא מעטים 7-8 מכל אחת, עם חלקן הוא חי בגלוי כפילגשים ועם חלקן הוא התחתן. האפיפיור סירב לתת לגיטימציה לצאצאיו והם נקראו לאורך שנים "הממזרים של מומפלגארד". השיא היה כאשר הוא התגבר על כל המוסכמות החברתיות והשיא את ילדיו הלא חוקיים- אחד לשני - כך שלא צריך להיות פסיכי כדי להתנהג באופן חריג.