כריסטיאן השביעי מדנמרק המאהב, הרופא שניהל את הממלכה והמלכה המאוהבת

1749-1808

כריסטיאן השביעי נולד ב-1749 בארמון כריסטנבורג בקופנהגן. בן של פרדריך החמישי מלך דנמרק ולואיז נסיכה בריטית –הבת של ג'ורג השני מלך בריטניה. הוא היה הבן השני של הזוג אבל הראשון מת בילדות, כך הוא הפך להיות יורש העצר. בהיותו בן פחות משנתיים אמו נפטרה ואביו נישא לדוכסית גרמניה- ממנה נולד אחיו החורג פרדריק נסיך הכתר הדני. כמובן שהדוכסית רצתה שבנה יהיה יורש העצר ולא בנה של אשתו הקודמת של המלך. היא הייתה אישה שאפתנית ודומיננטית, האב-פרדריק החמישי התמכר לאלכוהול ונשים, תוך כדי הזנחת עיניני המדינה, חלה מאד פיזית וגם נפשית ונפטר בגיל 42.

על החינוך שלו הופקד מחנך נוקשה מאד שנהג להכות אותו במכות קשות. לא פעם מצאו את הילד על הרצפה לאחר הכאה כשקצף בפיו. כריסטיאן היה שברירי, נמוך ורזה, הוא אהב לאונן בתדירות מוגזמת, הרופאים חששו לבריאותו.

חברתית הוא היה מסתובב ברחובות קופנהגן עם חבורת נערי חצר עוקב אחרי עוברי אורח ומכה אותם נמרצות ללא כל סיבה כמובן.

בגיל 17 כריסטיאן הפך למלך, הציפיות ממנו היו רבות, מבלי לדעת שכבר היו סימני טירוף נראים לעין שהיו מעבר לשובבות בלתי מבוקרת.

באותה שנה הוא נישא לבת דודו בת ה-15 קרולין מתילדה מבריטניה. שהייתה אחותו של המלך ג'ורג' השלישי המשוגע נאסר עליה להביא איתה נשות חצר משלה והיא עזבה את אנגליה בדמעות. היא נאלצה להחליף סביבה תומכת ואוהבת בלונדון בחצר הדנית הזרה לה, עם בן זוג הומוסקסואל ומחפש תענוגות. כריסטיאן הסתייג מייד מכלתו הצעירה העצובה והמשיך במרדף שלו אחרי גברים צעירים. הוא הסביר כי לא יוכל לאהוב את כלתו כי "זה לא באופנה לאהוב את אשתו". גם אמו החורגת לא אהבה את קרולין מסיבה ברורה- זו עלולה להיכנס להריון ולהוליד יורש לבית המלוכה. היא הצליחה להעביר כל בת לוויה שקרולין התיידדה איתה, לארמונות או תפקידים אחרים ולמעשה בודדה אותה לגמרי.

עד כמה הוא היה מוזר וילדותי?--- מאד.

פעם זרק קערת סוכר על הראש של סבתא שלו, פעם אחרת תקע סיכות במושב כס המלכות שלה כדי לראות אותה קופצת. הוא אהב לשחק קפיצת צפרדע על גבם של נכבדים כשהם משתחווים לפניו. כשדיפלומט שוחח איתו בענייני מדינה לפתע וללא אזהרה פתאום סטר להם. היה לו מאהב קונרד הולקה, וגם פילגש קתרין עם המגפיים איתם היה מסתובב ברחובות קופנהגן, מרסק חנויות, שובר בתי בושת, נכנס למריבות ועימותים ולא פעם חזר עם יותר מפנס בעין. הוא היה חובב גדול של הוצאות להורג ואפילו בנה מתקן עינויים משלו - זה שימש אותו לפעילות המינית שלו עם הולקה, מהסוג המאזוכיסטי הוא מתח את גופו שם, או ביקש שילקו אותו עד זוב דם.

בתחילת 1768 קרולין מתילדה ילדה את נסיך הכתר פרדריק. בנתיים כריסטיאן הפך את פילגשו לברונית, שלח לה מתנות אין ספור עד שדעת הקהל התקוממה על הפזרנות וגרמה לו לשלוח אותה למרחקים.

הוא יצא לסיורים באנגליה, צרפת, גרמניה עם הולקה מאהבו והשאיר את אשתו מאחור. האנשים לא התרשמו במיוחד "ילד תפל" או "נהנה מכלום", במקביל רעייתו הנטושה בדנמרק השמינה מאד כך שכדי לצאת לרכיבה הייתה צריכה ללבוש בגדי גבר.

ככל שמצבו הפיזי והנפשי החמיר בהדרגה, הרופא דר יוהאן פרידריך שטרואנסי קיבל הרבה יותר השפעה ממה שמקובל לרופא. הוא מונה על ידי כריסטיאן לתפקיד מזכיר המלך. בצורה זו כל המסמכים וההחלטות עברו דרכו. ב-1769 קרולין חלתה בבטנה באופן קשה, הייתה מדוכאת מאד מהכאבים, היא הפנתה פניה לקיר והתפללה למוות מהיר. היא הייתה אישה צעירה, בודדה וחסרת ניסיון חיים. הרופא שלו החל לטפל גם במחלתה, היא קיבלה ממנו שירותי רפואה ושירותים אחרים. היא התאהבה בו ללא תקנה. הוא מצד שני - לא בדיוק, אלא ראה בה אמצעי לקבל יותר כוח. אבל עם הזמן הוא התאהב במלכה והתפתח בינהם רומן לוהט. קרולין הייתה מספיק תמימה וטיפשה והתפארה ברומן שלה מול נשות החצר שלה, כולם כבר דיברו על זה. בנה השני היה דומה מאד לרופא. כריסטיאן היה אדיש לגמרי לממלכה, ולמלכה כך שבעצם מי ששלט בממלכה היה הרופא.

מצבו הנפשי של כריסטיאן התדרדר בהתמדה. לא פעם מצאו אותו בבוקר יושב בפינת החדר בהבעת מצוקה על פניו. לא פעם היה מכה את ראשו בקיר, לפעמים לא הפסיק עד שהדם זרם. הוא תקף את הפמליה שלו באלימות ללא סיבה, צחק בצורה בלתי הולמת ופרועה. נאומו לא היה קוהרנטי או מובן, היו לו הזיות. לא פעם התעורר וסיפר כי בלילה הרג כמה אנשים. הוא היה חשדן מאד, לא פעם שלח את סטראנסי הרופא לחפש מתנקש בחדר השינה שלו. לא פעם רץ במהירות מחדר לחדר בארמון שובר ריהוט או זורק אותו מהחלונות. למורה שלו לשעבר הוא אמר "יש לי רעש בראש".

סטראנסי  למעשה היה זה שהפעיל אותו, הביא לו את המסמכים לחתימה ושלט בדנמרק נורווגיה ושלזוויג הולשטיין. השלטון היה נאור כמו אחרים באותה תקופה. האופוזיציה דווקא הייתה שמרנית וסטראנסי התעצבן כל פעם מחדש שהיא מעכבת אותו. הוא פיטר הרבה עובדי מדינה. הוא הנחה שהשפה הממשלתית צריכה להיות גרמנית (הוא היה גרמני במקור) הרופא באמת עשה הכול לטובת דנמרק שעמדה בראש מעייניו. הוא חי בצניעות בכמה חדרים פשוטים באגף צדדי בארמון.

האצולה והעם לא סבלו את סטראנסי בגלל יהירותו, הרומן עם המלכה, הגישה הליבראלית וצמיחת חופש העיתונות שאיפשר.

ב-1772 החליטה קבוצת קושרים בראשות אמו החורגת של כריסטיאן וחצי אח (הבן שלה) להשתלט על המלוכה. בזמן שקרולין המלכה וסטראנסי הרופא רקדו בנשף, הם פרצו רעולי פנים לחדר השינה של כריסטאן והפחידו אותו עד מוות. הוא הסכים לחתום על פקודות מעצר לרופא ולמלכה. את הרופא כבלו לקיר עד שהודה בקשר שלו עם המלכה ונדון למוות נוראי בחלקים. האם החורגת הביטה בהוצאה להורג בתענוג רב ובצער שלא יכלה לראות גם את הוצאתה להורג של קרולין המלכה. קרולין הודתה גם היא בקיום הרומן, גזר הדין שלה כלל ביטול הנישואים ומעבר למאסר בטירת קרונבורג ואח"כ בהנובר, היא הייתה בת 20! והיא הייתה חולה באותה מחלה של בית הנובר ואותן הפרעות נפשיות. היא נפטרה בתוך 3 שנים.

מנקודת זמן זו דנמרק נשלטה בפועל על ידי האם החורגת ואחיו החורג. ב-1784 נסיך הכתר (בגיל 16) הציע למלך מסמך המבטל את שלטונו בפועל. נכון שהוא היה המלך במישור הפורמאלי, אבל לא הופיע בציבור כמעט. הוא היה יוצא החוצה רק בתקופות של צלילות שהלכו והתמעטו. המשרתים קיבלו הנחיות שלא לציית לו. לעיתים קרובות היה עומד מציץ בחלון ועושה פרצופים לעוברים ושבים. הוא נפטר ב-1808 וקבור בקתדראלה של רוסקילדה לא רחוק מקופנהגן.