ג'יימס הראשון מאנגליה שפחד ממכשפות ואהב גברים צעירים

1566-1625

ג'יימס נולד ב-1566 אביו היה הנרי סטיורט הילדותי, שחצן וטיפש, נרצח כשגיי'מס היה בן שנה.

אמו הייתה מרי מלכת הסקוטים - הרינונים לחשו כי היא הייתה מעורבת ברצח של בעלה הנרי והיא נאלצה להתפטר מהכתר הסקוטי לטובת בנה היחיד. היא ברחה לאנגליה שם נכלאה וב-1587 נדונה למוות באשמת תמיכה במזימה קתולית להפיל את המלכה אליזבט. ג'יימס שלא הכיר בכלל את אמו עשה רק כמה קולות של מחאה - וראשה נערף. בעלה האחרון ברח לדנמרק שם נאסר ובסופו של דבר איבד את שפיותו.

כילד גי'ימס גדל בחצר וטופל על ידי משפחות אצולה שונות. הוא היה ילד מבודד ותולעת ספרים. כמובן שהיה לו מורה פרטי שטרח כל יום לספר לו גם על נבזותה של אמו. הוא למד הכול - שפות רבות, גיאוגרפיה, אסטרונומיה ויכולת נאום בציבור. הוא גדל בחברה גברית בלבד, ללא שום אישה בסביבה. אותה תקופה הייתה מלחמה בין אצילי סקוטלנד ומתוך 4 האצילים ששלטו באותה עת רק אחד מת באופן טבעי. כשג'יימס היה בן 11, חבר המועצה האחרון מורטון שהיה העוצר העביר אליו את השלטון כדי להמשיך לשלוט מאחורי הקלעים.

האהוב הגברי הראשון של ג'יימס היה סטיורט שהגיע מחצר המלוכה הצרפתית. הוא הגיע לחצר הסקוטית קצת אחרי יומולדת 13 של ג'יימס. ג'יימס מייד התאהב בו, והאחרון החזיר לו אהבה. הרוזן סטיורט עודד אותו לצאת למסעות ציד, לקיים מסיבות פרועות ופחות למשול במדינה. תחילה הוא היה רק המאהב, אבל ב-1518 הוציאו להורג את מורטון וסטיורט קיבל את התואר דוכס לנוקס, הוא הפעיל כוח פוליטי עצום ובפועל שלט בסקוטלנד במשך שלש שנים. האצולה הסקוטית רתחה על ההשפעה הפוליטית הזו, ובאחד ממסעות הציד חטפו את ג'יימס - מושפל וחולה אהבה חייבו אותו לחתום על הסכם ודרישותיהם. הוא היה בשבי במשך 10 חודשים, בסוף הצליח לחמוק ולברוח - אבל הטראומה והחשש מזרים והתנקשויות הוטבעה בו.

אחרי הרוזן סטיורט היו עוד כמה רוזנים וחברים, חלק קיבלו תארים כמו מרקיז ורוזן וחלק באו עם התואר מהבית. חלק מהם לא ידעו גבולות והיו מעורבים במזימות פוליטיות ורצח וסיימו את חייהם, אם סיימו, בגלות.

אחרי התייעצות ממושכת עם המלכה אליזבת מאנגליה, ג'יימס הציע נישואים לנסיכה אן מדנמרק, הוא כתב לה שירי אהבה, היא היססה להפליג בגלל מזג האוויר ואז ג'יימס הרומנטיקן הפליג מסקוטלנד לדנמרק להביא אותה בעצמו, לקח לו חצי שנה עד ששב איתה. תקופה מאד מסוכנת למלך להשאיר את הממלכה ללא שליט, אבל למזלו הכול נגמר טוב.

הוא רצה להאמין באהבה - הוא דמיין לעצמו שהוא מאוהב בכלתו היפה. שניהם נהנו משירה ומוסיקה, אבל היא הייתה חברותית, עושה חסדים, נשפים והחייתה את חצר המלכות הסקוטית. אבל המסיבות שלה שעממו אותו והיא גם הייתה פזרנית גדולה. היא הרתה 9 פעמים ורק שלשה ילדים שרדו את הינקות הנרי פרדריק, אליזבת וצ'רלס. שניהם היו הורים אוהבים ומסורים.

בשל חוסר הביטחון והבדידות בילדותו המוקדמת הוא הושפע מפחד וחנופה. הוא הצליח יחד עם זאת לשמור איזון בין בתי האצולה הסקוטים וגם להיות מיודד עם המלכה אליזבט באנגליה, שהוא למעשה היה היורש שלה בהעדר צאצאים וקרובי משפחה אחרים. הוא שלט יפה בסקוטלנד. ב-1600 הוא טען כי הותקף בעת שהותו באחוזת דרי, התוקפים היו אלו שחטפו אותו ב-1582 או מאותה משפחה וכמובן שנהרגו בעת התקיפה הפעם.

ב-1603 מתה אליזבט מאנגליה. לקח לשליח שלשה ימים להגיע עם ההודעה, הוא עזב את אדינבורו והגיע ללונדון "מייד". רק בלוח זמנים של אז - היא נפטרה ב-23 מרץ. הוא עזב את סקוטלנד ב5 באפריל והגיע ללונדון ב-7 במאי זה ה"מייד" של אז. משפחתו הגיעה אחריו ובאוגוסט הם הוכתרו גם כמלכי אנגליה וסקוטלנד.

לא נכנסת למהלכים הפוליטיים, שלום עם ספרד, הרגעת החוקים נגד הקתולים, מזימת אבק השריפה (של הפרלמנט) וכל מה שעבר אז על אנגליה.

הוא היה אחד השליטים האינטלקטואלים שהיו לאנגליה וכתב לא מעט פרסומים כולל שירה והרהורי פילוסופיה ואפילו תרגום לתנ"ך. הוא תמך בתיאטרון (שייקספיר) השתמש במומחים הולנדים בטיוב אדמות ביצה והצליח לקדם את החקלאות של אנגליה משמעותית.

ומכאן לחלקים המוזרים של התנהלותו -

הוא אהב מאד קרבות תרנגולים, ציד דובים. בכלל אהב ציד - אבל בזמן הציד הוא לא ירד כדי לעשות את צרכיו אלא עשה אותם על האוכף - אל תדמיינו את הריח והטינופת בסופו היום. ג'יימס אהב מאד להרוג, דם, כאשר הצליח לצוד חיה היה יורד מהסוס ופותח את בטנה, מכניס את ידיו ולעיתים גם את רגליו לתוכה ומרח את חבריו לציד בדם.

כל זה--- והיה עושה אמבטיה רק פעם אחת בשנה.

הוא גם לא רחץ את ידיו, קצת הרטיב את קצות האצבעות.

הוא לא היה מסוגל ללכת כמו שצריך. עד גיל חמש לא הלך בכלל, ואח"כ ההליכה שלו הייתה מעגלית ואצבעותיו מעוקלות - יתכן שזה שריד של מחלה תורשתית.

לשון שלו הייתה בולטת מאד, נתנה את הרושם שהוא אוכל נוזלים ולא שותה אותם, המשקה תמיד נשפך על הסנטר שלו ועל בגדיו העליונים.

השיחה איתו הייתה זרם שוטף של מילים, בו התערבבו תיאוריות ארוכות עם בדיחות גסות, בדיקציה לא ברורה ומבטא סקוטי. הלשון הבולטת שלו לא סייעה לדיבור ברור.

ג'יימס פחד ממכשפות והאמין שהן הטילו כישוף על הצי שלו בדרכו מדנמרק לסקוטלנד עם הכלה שלו. 70 נשים באחת העיירות הסקוטיות עונו והוצאו להורג בציד המכשפות. הוא גם יחס לעצמו מומחיות בנושא וכתב ספר מקיף על כישופים. הספר וג'יימס עצמו היו מקור ל"מקבת".

הוא היה בגובה ומשקל בינונים אבל נראה הרבה יותר גדול כי הוא לבש בגדים מגושמים, מרופדים מאד כדי להגן על עצמו מפגיעה משוערת של פיגיונות של מתנקשים. הוא לבש חליפת בגדים חדשה כל שבוע.

מבחינת התזונה הוא אכל ארוחות פשוטות, ירקות ופירות אהב יין אבל במידה ולא השתכר. לא שתה מים - וצבע השתן שלו היה כהה בהתאם.

לא פעם סבל מהתקפי כאבי בטן, ושתן דמי - ולעיתים זה גם היה מלווה בחום. בתקופות של לחץ הוא היה מלנכולי. יתכן שהוא סבל מזיהום בכליות, או אולי מפורפיריה כמו המלך ג'ורג' השלישי.

במהלך תקופת נישואיו היו לו סטוצים קצרים עם גברים. אחד מהם היה צעיר סקוטי נאה רוברט קאר. באחת הפעמים קאר נזרק מהסוס במסע ציד, שבר את הרגל. ג'יימס התעקש שרופא המלך יטפל בו, הוא ביקר אותו לעיתים קרובות. לאחר החלמתו הביא את קאר לאירועים פומביים, בהם גם ליטף אותו, נישק אותו, קנה לו בגדים ועד מהרה קאר הפך להיות "ג'נטלמן של חדר השינה" (מינוח מנומס בריטי). ב-1612 עם מות בנו הבכור הנרי פרדריק, ג'יימס חלה פיזית והפך להיות תלוי הרבה יותר במאהב שלו. הוא מינה אותו לתפקיד גזבר סקוטלנד. האחרון עודד את המדיניות של ג'יימס - דחף אותו להעלות מיסים, עודד ברית עם ספרד. כשקאר התאהב באישה נשואה, ג'יימס עזר לה לארגן גירושים והיה אורח הכבוד בחתונה. היחסים בינהם הלכו והתקררו, גם בגלל מעורבות של קאר בשערוריית רצח וגם בגלל ש"נסוגת מלשכב בחדר שלי למרות 100 פעמים ששידלתי אותך".

עד אז ג'יימס כבר פגש את אהבתו הגדולה האחרונה ג'ורג' ויליירס. הוא היה גבר מקסים ונראה מדהים ועד מהרה ג'יימס היה מאוהב בו ללא תקנה. ג'ורג' ויליריס נכנע לחיזורים. הבעיה הייתה שבאותה עת יחסים הומוסקסואלים נחשבו כמעשי סדום מחוץ לחוק, ואפילו ג'יימס עצמו גינה בפומבי כאחד החטאים שלא ניתן לסלוח להם לעולם. בשנת 1615 ג'ורג' וילירס קיבל את המינוי "אדון חדר השינה" והפך למרקיז ואח"כ דוכס. ב-1619 קיבל את המינוי של אדמירל עליון של הצי (לא צריך לדעת לשוט בשביל זה). ב-1620 ג'ורג' נישא בברכתו של ג'יימס הראשון לבתו של רוזן עשיר מאד.

למרות שג'יימס כבר היה זקן וחולה, הוא עדיין כתב נאומים, עדיין סעד וריכל עם חבריו ודיבר בצורה לא נאותה. הרגליים הציקו לו, הן היו נפוחות, המפרקים כאבו. התקפי הכאבים הלכו ותכפו, לעיתים קרובות לא היה מסוגל ללכת חוץ מכמה מטרים. מעולם ג'יימס לא היה ידוע בהרגלי הניקיון שלו, עכשיו עוד פחות. הוא לא התרחץ, או הסתפר, היה לו מראה פרוע, הוא ירד במשקל והסריח - הופעתו הפכה להיות דוחה יותר ויותר.

המלכה אן הייתה חולה תקופה ארוכה ונפטרה ב-1619. הוא נכנס לדיכאון לאחר מותה, איבד כל עניין בנושאי המדינה, הפך לסנילי. הוא הפך לדמנטי, לא היה מסוגל להתרכז בכלום, היה עצבני וילדותי, נסער, חשדן בכולם, ועם פחדים קשים.

ג'יימס אהב את בנו היחיד ששרד "בייבי צ'רלס" ואת אהובתו. ג'ורג' ויליירס והנסיך צ'רלס הצליחו להרחיק ממנו אנשים ובוודאי אלו שדעתם הפוליטית מנוגדת. למעשה שניהם ניהלו את המדינה. תוך כמה חודשים הוא הפך כל כך פגוע מדלקת פרקים, עד מהרה לא הצליח לבלוע או לדבר. ג'ורג' ווילריס נתן לו תרופות שאימו רקחה עבורו, אבל מצבו החמיר והוא מת במרץ. מכאן השמועות שהתרופות היו בעצם רעל ???