הנרי השישי שסלד מעירום

1421-1461

הנרי נולד ב-1421, בנו של הנרי החמישי הגדול שנפטר שנה לאחר שנולד, אמו הייתה קתרין בתו של שרל השישי המטורף מצרפת. היא הפכה לאלמנה בגיל 20. היא נישאה לוולשי - ממשפחת טיודור ולמעשה בנתה לה משפחה חדשה לגמרי.

הוא קיבל את כתר צרפת כמלך אנגליה ב-1429 וכמלך צרפת אחרי סבו ב-1431 (בן 8 ו 10 כמובן שלא כשיר לשלוט). מי ששלט בפועל היה דודו דוכס גלושסטר. ב-1426 הנרי הועבר לחסות של לורד ביצ'ם רוזן וורוויק שאמור היה ללמד אותו כל מה שמלך צריך נימוסים, שפות ועוד. הוא קיבל גם רשות להעניש אותו ולהכותו מבלי שיענש על כך בעתיד. הנרי נסוג לתוך עצמו, היה ילד חששן ופחד לעשות את הדבר הלא נכון. ב-1437 אמו הנעדרת של הנרי נפטרה, ובאותה שנה בגיל 16 הוא קיבל אחריות שלטונית. הוא לא התעניין בכלל בפוליטיקה והושפע בקלות. התוצאה הייתה קבוצה של אצילים שהשפיעו עליו ועל מדיניותו.

הוא היה בחור עדין אדיב ומאד תמים, צנוע ואדוק. עסק שעות בתפילה, לפחות שלש פעמים ביום בציבור, ועוד באופן פרטי. הוא התלונן שעיניני המדינה קוטעים לו את היכולת להתעמק בכתבי הקודש. הוא אהב ללמוד והוא זה שיסד את המכללות בריטון וקיימברידג'.

הוא לבש תמיד גלימה ארוכה, מעיל שחור עד מתחת לברכיים ונעליים שחורות או מגפיים. אם היה צריך לחבוש את הכתר הוא לבש מתחת לבגדים חולצת צמר מגרדת כדי שלא יהיה לו נעים מדי. הוא היה מאד זהיר בנושא עירום ונשים. פעם שקבוצת נשים חשופות חזה הובאו לפניו לרקוד הוא הסב את מבטו ואת גבו, יצא מהחדר ודיבר על בושה. הוא גם לא רצה לראות גברים מתרחצים בעירום בנהר. 

ליד השולחן הנרי היה חסכן מאד, המטרה שלו הייתה לאכול כדי לשבוע ולא לשם הנאה. הוא רצה לחסוך כמה שיותר מזון כדי לחלק לעניים. בכלל נדיבותו יצרה עומס על האוצר. הוא גם ויתר לנתינים על קנסות ועונשים. הוא תיעב הוצאות להורג ולעיתים קרובות חנן אותם, גם חנן אצילים שקשרו קשר נגד חייו שלו.

אלו היו השנים של ז'אן ד'ארק, החזרת שטחי צרפת לבעלותה, פיליפ דוכס בורגונדי כרת חוזה שלום עם שרל השביעי מצרפת, אחיה הצעיר של אמו קתרין. כשסיפרו להנרי על הברית הבוגדנית הזו - הוא פרץ בבכי. הוא הפסיד דוכסות אחרי דוכסות בצרפת. אבל הוא התמהמה בלחימה חזרה ועד 1435 השליטה האנגלית בצרפת התפוגגה.

ב-1445 הוא נישא למרגרט מאנז'ו, אחייניתו של המלך שרל השביעי. היא הייתה בעלת מראה טוב, אמיצה לוהטת וסוערת. בול האופי ההפוך של הנרי שהיה רגוע מאד. היא חיבבה אותו וגוננה עליו והוא העריץ אותה. הם בילו שעות רבות יחד. האנשים אמרו כי הוא נשלט על ידי אשתו. הרכילות טענה כי הדוכס לבית סומרסט הוא המאהב שלה, אחרים אמרו שהיא העדיפה חברי מועצה בוגרים יותר.

להנרי ומרגרט לא היו צאצאים. מי שהיה הבא בתור לכתר היה ריצ'רד מיורק, צאצא רחוק של המלך אדוארד השלישי, אבל בעצם הסכסוך שהתפתח בין ריצ'רד מיורק לאדמונד הזקן על הכתב יגרום בסופו של דבר למלחמה עקובה מדם - מלחמת השושנים (הסמלים של שני בתי האצולה היו ורדים, במשפחתו של הנרי היה אדום ובבית יורק ורד לבן).

במהלך חייו להנרי השישי היו התקפי פסיכוזה, מלנכוליה ודיכאון. היו שמועות שהוא ילדותי, ומטורף. הוא ניהל באופן כושל את עניניי הממלכה והפסיד את צרפת, בתי האצולה היו מפולגים והמתח הוסיפו להחמרת מצבו הנפשי. בקיץ 1453 הוא סבל מהתמוטטות נפשית ראשונה, התחיל עם פריחה ופחדים, ותוך זמן קצר לא היה מסוגל לדבר, להרים את ראשו או להזיז שריר בגופו. היה פסיבי לגמרי ומשותק ללא שום תבונה נראית לעין. אדיש לגמרי לסובב אותו. במהלך תקופה זו של אי שפיות אחרי 8 שנות נישואים עקרות ילדה מרגרט אשתו את אדוארד הבן. הביאו את התינוק לאביו, הוא הביט בו חסר תנועה, לא זיהה את אשתו אפילו. הוא טופל על ידי מיטב הרופאים של אז - הקזות דם, אמבטיות, טיהור ו... כלום לא עזר. הסממנים הזכירו את אלו של הסב שרל השישי מצרפת - מלך הזכוכית.

היות והבינו כי הנרי לא כשיר לשלוט ב-1454 ריצ'רד מיורק מונה לעוצר במקומו. הוא עבד קשה. עצר את יריבו אדמונד בופור (שאולי גם היה המאהב של המלכה) בדירתה ושלח אותו למגדל לכליאה. לקח עוד כמה חודשים טובים עד חג המולד שהנרי פתאום אמר כמה מילים ולאחר מכן החלים, למזלו כל התקופה הייתה בשכחה אצלו. הוא התפלא לראות את בנו ואמר "כנראה נוצר על ידי רוח הקודש".

בפברואר 1455 לאחר כחודשיים מהחלמתו, ריצ'רד מיורק פוטר, אדמונד בופור הוחזר מהמגדל, ואז החלו מלחמות השושנים. בפעם הראשונה יורק ניצחו ואנשיהם מילאו את החצר. הנרי השישי היה מעורב במלחמות אלו. בסתיו של 1455 התרחשה התקפה שניה של אי שפיות, והוא שוב היה אפטי ללא תנועה. בפברואר 1456 הוא החלים וחזר לשלוט.

הנרי השישי היה איש של שלום, אבל המלכה מרגרט המשיכה בנקמנות בסכסוך עם יורק. לאורך השנים האלו הנרי המשיך לסבול לסירוגין מתקופות של בלבול נפשי, ואילו היא הייתה צמאת דם - ראשים רבים נכרתו באותה עת. מרגרט ניסתה בכל מעודה להשאיר את הנרי על כס המלוכה ובכך לדאוג לבנה, כאשר אזל לה הכסף לשלם לחיילים הם החלו לבזוז את האיכרים ונוצרה מרירות רבה נגדה.

בשלב זה של ידה של יורק הייתה על העליונה, אמנם הדוכס נהרג בקרב אבל בנו המשיך בסכסוך ואף ערף את ראשו של טיודור (אביו החורג של הנרי). אדוארד מיורק הוכרז כמלך אדוארד הרביעי בעוד הנרי ומרגרט ברחו לסקוטלנד, היו תקופות שהוא ממש הסתתר ביערות בעוד אשתו ובנו מנסים לתמוך בצרפת. ביולי 1465 הנרי נתפס הוא נלקח בשבי ללונדון והוכנס למאסר במגדל המצודה. הוא עבר שם סבל והתעללות וב-1470 פתאום הועבר לדירות מפוארות והפך שוב למלך, עם כל התפאורה ותהלוכה ברחבי לונדון. רוזן וורוויק התפייס עם המלכה מרגרט, כדי להעצים את הברית היא נתנה את בנה היחיד הנסיך אדוארד כבעל לבתו המתבגרת של רוזן וורוויק.

לא לעולם חוסן. באפריל אותה שנה אדוארד הרביעי לבית יורק נכנס ללונדון. מרגרט שהגיעה עם צבא וצי ימי הובסה ובנה היחיד אדוארד בן ה-17 נהרג. מרגרט נכלאה בלונדון, הנרי איבד את שלטונו, את בנו, ואת שפיותו. במאי 1471 הנרי השישי הוצא להורג במגדל לונדון.