הצבא צועד על קיבתו
או כמו שאומרים בצרפתית - Une armée marche à son estomac
מימים קדומים, קצת אחרי האדם הקדמון - בני אדם ניסו לשמר לעצמם את המזון מהקיץ, כדי שיהיה מה לאכול בתקופה בה לא יוכלו לצוד או ללקט. השיטות לשימור היו שונות כולל ייבוש, המלחה, עישון, כבישה והעיקר שיהיה אוכל בשעת צרה. לאוכל המשומר לא היה כלל טעם של המקור.
הגרסה המקובלת שהביטוי "הצבא צועד על קיבתו" שייך לנפוליון בונפרטה (1799 והלאה) אבל כנראה שזהו מיתוס והמקור קדום יותר מימי פרדריך השני מלך פרוסיה (1740-1768) . משמעותו ברורה - כדי שהצבא יהיה מוכן ללחימה הוא צריך כלכלה. בתקופות הקדומות חיילים נאלצו למצוא מקורות מזון באוכלוסייה הכבושה - באמצעות ביזה ושוד.
ב-1795 אחרי שנה של לחימה צרפתית בגרמניה, איטליה והולנד היה ברור שצריך לבנות מערך אספקה שלא יהיה מבוסס על התוצרת המקומית הנשדדת. נפוליון קבע פרס כספי גבוה של 12.000 פרנק למי שימציא פטנט שיוכל לשמר הרבה מזון ולאורך זמן. אכן שף צרפתי נחמד Nicolas Appert המציא אוכל ארוז בבקבוקי שמפניה ריקים (צרפתי או לא?) ומאוחר יותר בצנצנות זכוכית אטומות - מה שהיה מודל האב של קופסאות השימורים . בהתחלה אלו היו דגים, גבינות פירות, דגים (יחי הסרדינים) ומאוחר יותר הצליח גם לשמר בשר. את הפותחנים המציאו רק במחצית המאה ה-19 ועד אז פתחו את הקופסאות עם כידוני הרובה החדים.
בסרטים ותמונות ממלחמות העולם, החיים נראים קשים אבל נסבלים. במציאות בשתי המלחמות האלו החיילים היו צריכים להסתפק בכלכלה מאד בסיסית, לעיתים רחוקות באוכל מבושל או חם. חלק מהלוחמה הפסיכולוגית היה לא לפרסם את התנאים הקשים התזונתיים ולהיפך כל צבא התגאה ביכולתו לספק לחייליו בקווי אספקה רחוקים את מיטב התוצרת ואפילו חבילות מהבית.
מלחמת העולם הראשונה
למרות שהעולם המערבי, היה במצב של חוסר, אם כי לא רעב, המשפחות היו שולחות חבילות לאבות או האחים הנלחמים בחזית. החבילות הכילו שוקולדים, עוגות, טבק וקופסאות שימורים. בתחילת המלחמה החיילים קיבלו 450 גרם בשר משומר, קצת ירקות, חמאה, ריבה ותופינים יבשים כי לא ניתן היה לספק לחם טרי היו חיילים בתפקיד טבח צבאי, או בתורנות ואלו דאגו להכין אוכל לאלו שנלחמו או לפחות לחמם את פחית המרק המשומר.
האם אופים את הביסקוויט פעמיים?
מקור המילה ביסקוויט כנראה מצרפתית עתיקה bis (פעמיים) cuit (אפוי, מבושל). למה פעמיים? קודם היו אופים את המאפה ואז מייבשים אותו באפיה איטית בתנור
יורדי הים המצריים היו לוקחים למסעות כיכרות לחם שטוחות ואילו הרומאים המעודנים יותר, הביאו את הביסקוויטים, אז קראו להם buccellum.
רופאים בתקופות הקדומות האמינו כי הביסקוויט טוב לבריאות "תאכל ביסקוויט ביום ותהיה בריא"
בארמדה הספרדית במאה ה-16 היה מוגדר כמה ציוד ומשא אפשר לקחת למסע כדי שיהיה מקום להחזיר עבדים תבלינים וזהב אסור היה להעמיס את הספינה. הכמות המותרת הייתה קילו ביסקוויטים וגלון של בירה ליום.
הביסקוויט כל כך זוהה עם יורדי הים - ההטבעה על הביסקוויטים האנגלים בתקופה הוויקטוריאנית הייתה של דמות המלכה עצמה ומספר סידורי של התנור בו נאפו.
בתקופתו של לואי ה-14 הביסקוויטים שנתנו לחיילים היו ידועים בכינוי "לחם אבן" נחשו למה?
ואז במאה ה-19 הגיעו קופסאות השימורים והביסקוויט ירד מגדולתו ונשאר מאפה של קשישות שטובלות אותו בכוס תה להרטיבו.
ככל שהמלחמה התקדמה לקראת 1917 הקיבה של החיילים הפכה לקטנה יותר ויותר. בשר טרי כבר לא היה בנמצא והחיילים קיבלו תחליף בשר בקופסת שימורים. ככל שהחיילים היו יותר קרובים לחזית כמות המזון הייתה דלה יותר. רבים אכלו "תבשיל מקרוני "בקופסה וביסקוויטים כארוחה יחידה ביום. התזונה הלא מאוזנת, היעדר פירות וירקות גרמה לבעיות מעיים רבות לחיילים בביצורים. לעיתים קרובות בשל ההפגזות מחד ואי היכולת להתפנות מאידך -חיילים לא אכלו יממות שלמות.
למה הפרה צוחקת?
אנקדוטה הומוריסטית – אחד החיילים הצרפתיים שישב במלחמת החפירות הנוראית ראה משאית אספקה של בשר עליה צוירה פרה והמילה Wachkyrie - זה היה איזשהו לגלוג צרפתי קטן על המינוח וולקירי - אלת הנצחון הנורדי שהגרמנים אמצו כסמל. לא היה ספק כי החיבור של הפרה הצרפתית לנצחון הגרמני הוא סטירי. אותו חייל כשחזר הבייתה חשב שהמילה וולאקירי מזכירה לו vache qui rit כלומר הפרה הצוחקת בצרפתית. הוא צייר פרה צבעונית מחייכת לגבינה המותכת שהכין ומאז היא הפכה למותג.
מלחמת העולם השנייה
למרות שהתנהלה 30 שנה אחרי מלחמת העולם הראשונה-מצב התזונה של החיילים לא השתפר משמעותית. רבים נותרו ללא אספקת מזון לאורך תקופות ארוכות. היות וחל שינוי גם במצב המזון על המדפים - גם הכלכלה של החיילים השתנתה (אלו שהצליחו לקבל מזון), החל מאבקת ביצים, מחית תפוחי אדמה ומזון קפוא. מעבר לכך החיילים קיבלו גם שוקולד, מסטיקים, סיגריות ואפילו אלכוהול בכמויות קטנות ומעורב עם מים.
אכלנו ביחד מאותו מסטינג?
החיילים בצה"ל קיבלו ערכת אכילה - שתי צלחות פח מחוברות יחד בבורג - אלו נקראו מסטינג, צירוף של המילים
Mess tin האנגליות (כלומר פחית אכילה) איתן היו אוכלים את המזון שקיבלו בפלוגה. מאוחר יותר בטיולים השנתיים לכל מי שהחשיב את עצמו היה מסטינג לאכילה. הסכו"ם היה מחובר אליו שחלילה לא ילך לאיבוד וחייל יהודי בארץ ישראל יאכל בידיים?
