שעת החלבן
באחד הבקרים התעוררתי ושמעתי (בדמיוני) שקשוק בקבוקים ליד דלת הכניסה. לא יכול להיות שהחלבן הגיע הבוקר (מאי 2016) הרי זה מקצוע שהתפוגג מהעולם עוד כאשר הייתי בגן הילדים. די מהר בקבוקי הזכוכית העבים הפכו לשקיות חלב וקרטונים. מאיר החלבן ובנו הגיעו עם בקבוקי החלב והניחו אותם מוקדם בבוקר בפתח הדלת. אח"כ מאיר התקדם ופתח מכולת "מאיר ובניו" ואת החלב קנינו כבר במכולת אצלו. אח"כ כבר היה שופרסל שהיה שיא הקדמה הצרכנית ומאיר החלבן נעלם.
No Milk Today
הטמפלרים והייקים מאותו מוצא וגם אוטו אחד גדול וירוק.
מי שהיה בעל מונופול על שווק חלב בארץ בשנות ה-20, היו הטמפלרים (מוצא גרמניה) שהייתה להם מערכת שווק יעילה והרבה ערבים על חמורים ששינעו את החלב הטרי. באותה עת היה צריך לשתות את החלב טרי, באותו היום בו נחלב בהיעדר פיסטור וקירור אפקטיבי. החקלאים של תקופה זו התמודדו לא רע עם המונופול הטמפלרי המשומן, והקימו את תנובה כדי לשנע את החלב במהירות מהפרה אל הבית, משם גם מקור התחבורה של האוטו הגדול והירוק.
בשנות ה-30 הגיעו הייקים לארץ ולא פלא שהמחלבות הגדולות נשענו על הידע המקצועי הרחב שלהם והקפדנות על הפרטים הקטנים. בהמשך כאשר לא אושר למחלבות ליצר שמנת מעודפי החלב, הצליחו ליצר את הלֶבֶּן ואחותו הלֶבֶּנִיָה שני מוצרי חלב שהפכו לדבר העכשווי. כילדה תיעבתי את הטעם החמצמץ של שני אלו מה שלא עזר לי במאומה מול סבתא עקשנית שרצתה להאכיל אותי ב"חיידקים טובים".
שעת החלבן - ומה הקשר לנשיא צרפת לשעבר?
בצרפת כשמישהו מבלה את כל הלילה ומגיע לביתו בשעה מאוחרת כאשר הזריחה מעבר לאופק אומרים שהוא חזר ב- "à l’heure du laitier" כלומר בשעה של החלבן. נשיא צרפת לשעבר ואלרי ז'יסקר ד'אסטן (שנות ה-70-80) היה נשיא מלא מרץ ונשוי. באחד הלילות המאוחרים בעודו נוהג בעצמו בפרארי של חברו ושיכור לגמרי, כאשר לידו ישבה עלמה נאה מאד, גם היא הייתה שיכורה ולא היה ספק איפה בילו את הלילה. הנשיא התנגש בחוזקה במכוניתו של החלבן המקומי. התקשורת חגגה כמובן על הצירוף של נשיא הולל-שעת החלבן-וההתנגשות בחלבן. לחלבן ולבקבוקי החלב שלום.
שיטת שנוע החלב - או למה החלבן הוא האבא של כל הממזרים?
החלבן היה מחלק את החלב לבתים, מהכד אל הסיר של עקרת הבית. אישית - אני לא זוכרת את הכדים. פולקלור ידוע היה עיסוקיו הנוספים של החלבן, משום מה מכל בעלי המלאכה והספקים שהגיעו אל הדירות, דווקא החלבן נחשב הסקסי ביותר (למה לא משחיז הסכינים, הדוור?) ולא פעם אמרו "אין פלא שיוסי לא דומה לאבא שלו...הוא בטח מהחלבן". די מהרה עברו משיטת הכד אל הסיר, לחלוקה ממוסדת של בקבוקי זכוכית.
(צילום thinkstock)
היו קודים ברורים של התנהלות - הדיירים היו משאירים כמות של בקבוקי חלב ריקים, והחלבן היה אוסף אותם ומשאיר במקומם מלאים. את הכסף היו משאירים ליד הבקבוקים. כאשר נסעו לבית הבראה - השאירו פתק לחלבן שאין צורך בחלב. ובעיקר לא השאירו בקבוקי חלב ריקים וזה היה האות והסימן לכך שאין איש בבית.
לבקבוקי הזכוכית היו מכסי נייר עבה בצבע כסף והקרום שהתקשה תחתם היה מהווה עוד סיבה לריבים עם סבתא על "חשוב לאכול בקטריות" ששנאתי כמו את הקרום של החלב המורתח בקקאו. בפסח המכסים קיבלו צבע אדום כדי להיות ברור שהחלב כשר לפסח מפרה כשרה לפסח, ולקראת יום העצמאות המכסים היו בצבע כחול זרחני (מהם הכנתי לא פעם כרזות "שנת ה....למדינה" ו"יום עצמאות שמח" ) כשהם מודבקים על קרטון.
(תמונה ממוזיאון תנובה)
אבל לא רק אצלנו
בגרמניה- הוא עוד עובד עם סוס ועגלה (טוב, כבר לא, אבל עד 1996) בנפת שלזוויג הולשטיין בגרמניה- לא רחוק מהעיר קייל
מכונית חלוקת החלב Milk float באנגליה - אוסטרליה ומדינות אחרות
לא להאמין כשרואים אבל יש לה תאוצה ותחרות על קרון החלב המהיר ביותר
והיות ואני חובבת מוזיאונים ביזאריים ב - Stanford-Le-Hope, Essexאולי שווה להציץ אם מטיילים באנגליה - מיני מוזיאון של חלבן צעיר Paul Luke (35) שעבד בחלוקת חלב מגיל 9. הוא אסף בקבוקי חלב מאז שקיבל את דמי הכיס הראשונים שלו והיום הקים בחצר האחורית שלו מיני מוזיאון של בקבוקי חלב. המוזיאון שלו מכיל היום מעל 11.000 בקבוקי חלב.
התגלגלתי למידע על המוזיאון ומצאתי גם את אגודת בקבוקאי החלב העולמי
https://www.facebook.com/MilkBottleNews
מתוך
וכל זאת בלי לדבר על טוביה החלבן, על סיורים במחלבות, על פרות, ועל עוגות גבינה.
רק חלבנים-מקצוע שנעלם.