האינקוויזיציה

כבר ב1215 הכנסייה הסמיכה וועדות מיוחדות של בישופים ,לחקור חשודים בכפירה בתחום סמכותם הטריטוריאלית.

ב1477 המלכה איזבל מקסטיליה ביקשה מהאפיפיור רשות לחקור את החשודים על ידי הממסד הכנסייתי המקומי, ובעיקר למנות את החוקרים החדשים.

 האינקוויזיציה הייתה יעני רשות שופטת, את ביצוע פסק הדין ביצעה הרשות המבצעת. אבל מצד שני מי שכבר הגיע אל האינקוויזיציה ברוב המקרים הגיע אל המוקד לאחר עינויים קשים.

האינקוויזיציה לא הייתה נגד יהודים, כמו שנהוג לחשוב , אלא נגד כפירה של נוצרים.

היהודים הסתבכו אם עזרו לנוצרי לכפור. האנשים היו מגיעים לחקירה בעקבות הלשנות. קשה היה להתמודד עם מידע כזה ולהכחיש אותו.

למרות שמלכי ספרד השתדלו לבחור בדקדקנות את ראשי האינקוויזיציה, הרי זה היה גולם שקם על יוצרו והפך למוסד שקבע את גורלה של ספרד ל-300 השנה הבאות.

ב1492 יצאה פקודת הגירוש נגד יהודי ספרד,ואלו ארזו מיטלטלין והיגרו, רק במחצית שנייה של המאה ה-19 ,עם פרסום החוקה, רק אז החלו היהודים לשוב לספרד.

למרות שמלכי ספרד השתדלו לבחור בדקדקנות את ראשי האינקוויזיציה, הרי זה היה גולם שקם על יוצרו והפך למוסד שקבע את גורלה של ספרד ל-300 השנה הבאות.