מרבייה
פעם הייתה נמל דייגים קטן, כיום הפכה להיות אתר נופש ים תיכוני, אחד האהודים ביותר. שדרות יפות, פארקים וגנים וגם סמטאות צרות בסגנון הבנייה המורי- אנדלוסי המקובל. הטמפרטורה המקובלת היא 18 מעלות ממוצע שנתי, מה שמביא הרבה נופשים צפון אירופאים אל השמש החמימה.
ראשיתה ב1600 לפני הספירה, מאוחר יותר נכבשה על ידי הרומאים. החלק העתיק של העיר מרבייה, Casco Antiguo, נבנה על בסיס עתיקות רומיות. המורים פלשו ב711, וסגנון הבניה השתנה בהתאם.
ב1485 המלכים הקתולים כבשו את העיר, והיא קיבלה את שמה הנוכחי "מרבייה" שמשמעותו "הים היפה". בתקופה זו גם הסגנון הארכיטקטוני השתנה, נבנו רחובות רחבים ובתים גדולים בסגנון קסטילאני.
כיכר התפוזים בעיר העתיקה- בה נמצאים מבנים העתיקים של העיר, בית העירייה, בית הממשל ומוזיאון סנטדיאגו. במרכז הכיכר פסל של המלך קרלוס הראשון.
אתר אחר מעניין בעיר היא כיכר הכנסייה, של כנסיית סנט מרי מראשית המאה ה-17. ובכל מקום בעיר אפשר למצוא עתיקות רומיות גם.
אבל העיר אינה אתר לחובבי ארכיאולוגיה אלא אתר נופש, חנויות, מסעדות.
לאורך החוף תוכלו לראות את נמל באנוס שהוא אחד מנמלי היאכטות של עשירי העולם. בעונת הקיץ כל מגרשי החניה הסמוכים לנמל מלאים עד אפס מקום, ואלו לא מלאים בנופשים שהגיעו אל היאכטה שלהם, אלא בתיירים מציצנים סקרנים שרוצים לראות איך חיים עשירי העולם.