ליאונרדו דה וינצ'י

וינצ'י הכפר שבו נולד ליאונרדו, הוא כפר טוסקני קטן, דומה לכל הכפרים האחרים, כשאר עולים בסמטה בין שורות הבתים לכוון הטירה, רואים בכל מקום את השלטים "פיאצה ליאונרדו" "מוזיאו דה ליאונרדו"" בר ליאונרדו" וכו'. כאן נולדה האישיות הנוצצת ביותר של היסטוריית האומנות. גיבורה של הרנסנס שהפך למיתוס.ב15 אפריל 1452 נולד ,בן "טבעי" לנוטריון פיירו דה וינצ'י (מהמשמעות של בן טבעי הוא בן לא חוקי כמובן). האב התחתן   עם בת טובים בפלורנץ, ואילו בנו הוא בנה של כפריה בת 16, קתרינה, אותה דאגו מהר להשיא לעלם כפרי. האב- גידל את בנו בפלורנץ, שם זכה לפינוקים רבים, אך לא הורשה להיפגש עם אמו ,כדי שלא תשפיע עליו. כך גדל ללא אהבת אם . יש המנתחים את יצירותיו לאחר מכן כחיפוש המתמיד אחרי אהבתה, געגועיו אליה השתקפו בתמונות המדונה.פיירו דה וינצ'י רצה שבנו ילך בעקבותיו ויהיה עורך דין, אבל ליאונרדו הסקרן מצא לו נושאים רבים אחרים לעסוק ולחקור בהם.ליאונרדו  התעניין במתמטיקה, במוסיקה ניגן על נבל והיה נער יפה וסקרן עד מאד.בגיל 14  אביו מסר אותו להכשרה בבית מלאכה של הספל הנודע אנדריאה ורוקיו, שלימד את חניכיו לא רק פוסל אלא גם ציור ואף מדעים. כבר בגיל צעיר החל ליאונרדו להתעניין  בשאלות של מדע.ליאונרדו  צייר את המדונה כאישה עם הבעות של כאב וגאווה על פניה, בניגוד להצגתה המקובלת עד אז כשל קדושה על אנושית. חידוש אחר שנקשר בשמו הוא "יחס הזהב" הפרופורציות המושלמות בין מידות הגוף השונות. ליאונרדו לא אהב נשים,  והרכילות אומרת כי אף היה הומוסקסואל, בכל מקרה ב1476 הועמד למשפט בפירנצה בגין קיום יחסי מין הומוסקסואליים, ולאחר מאסר קצר שוחרר. למעשה נקודה זו נשארה פתוחה עד מותו.ב- 1494 עלה לשלטון לודביקו ספורצה, המכונה איל מורו .הוא הזמין את ליאונרדו אל חצרו- כנגן. הוא חי בחצרו 17 שנה, תפקידיו היו מגוונים. הוא צייר על אורוות הסוסים, בנה חדר אמבטיה מיוחד, ארגן חגיגות ועוד.כאן גם יצר את "הסעודה האחרונה" תמונת הקיר הידועה כהישג נדיר בעולם האומנות.תפיסתו של ליאונרדו כי המדע והאמנות משלימים זה את זה והיצירה האמנותית צריכה להיות מבוססת על הסתכלות מעמיקה בטבע ובאדם. ניתן לראות מאות רישומים אמנותיים שהכין, ומכתבים- כ5000 עמודים. היות וליאונרדו היה שמאלי בכתיבתו, הוא היה כותב בצורה משונה, מימין לשמאל ורק באמצעות ראי ניתן היה לקרוא את כתביו. ויש האומרים שנקט בשיטה זו להעלים את הרעיונות המשונים והמהפכניים שלו לאותה תקופה.היקף הנושאים עליהם כתב או שרטט הם עצומים:תופעות הגאות והשפל, נפח האוויר בריאות האדם, חוקי הכובד, תעופת הציפורים, תרופה למחלת האבנים בכליות, לחץ המים במזרקות, כוח הקיטור, גוף האדם ועוד ועוד  כל אלו מתובלים ב5000 עמודי חכמה , פתגמים מוסר וידע.ליאונרדו  האמין כמו רבים מאנשי הרנסנס , כי עיקר הידיעה מקורה בתפיסת חושים ובשכל בניגוד לתפיסה שהייתה מקובלת עד אז כי אין לאדם לחקור במופלא ממנו. למען האמת הוא הניח יסוד לשיטה המדעית המקובלת עד היום על תצפית ומחקר.כדי ללמוד על האדם וגופו, הוא שוטט בשדה הקרב כדי לראות את הגוססים הסובלים, גם בבתי חולים ובתי מחסה. הוא ניתח בחשאי כ30 גוויות (חשאי- כי היה איסור של הכנסייה כמובן). תגליותיו שמשו אותו בציוריו כמו את האנטומיה המודרנית- למשל הלב הוא משאבה, הסתיידות עורקים היא אחת הסיבות למוות קשישים ועוד..הוא היה ממציא בלתי נלאה- הוא הראשון שהרכיב מחט מגנטית על ציר- שימש למצפן כמובן שאפשר את התגליות הגדולות. הוא המציא דחפור, מכונת טוויה, הציע תכניות לכריית מנהרות בהרים, לסלילת כבישים בגבהים שונים, להעברת בתים ממקום למקום ואף ליצור בתי טרומיים.הוא דיבר על צפיפות המגורים כבסיס להפצת מגיפות ומחלות והציע תוכנית להזרמת מי הביוב בצינורות תת קרקעיים לנהרות.בשטח הטכניקה הצבאית-הוא היה מוכן למלחמת העולם השנייה- חמש מאות שנים קודם לכך. הוא הציע להרכיב תותחים על גלגלים,מערכות ירייה של 33 קנים בה אפשר לירות ב11 קנים בו זמנית.רימוני יד, פצצות ומסיכות גז, רכב שריון ממונע- הטנק הראשון בעצם.הוא המציא גם תכניות לבניין צוללות גדולות, אבל השמיד אותן כי הגיע למסקנה כי יצר לב האדם רע מנעוריו, וחשש כי ישתמשו בתוכניות אלו לרעה אבל גם המצאות לעיתות שלום כמו מכונת קיטור, מתקן  קידוח , מכונת דפוס, כנראה גם טלסקופ.אבל כנראה ההמצאה המפורסמת ביותר שלו היא טיס. בתוכניותיו  שרטט דגם עם מדחף הדומה מאד להליקופטר של ימינו.התחום בו היה מפורסם - תחום הציור.לא אסקור את כל יצירותיו. רק שתים מהמפורסמות ביניהן:הסעודה האחרונהצוירה על קיר כנסיה במילאנו.  התמונה מתארת את ישו  בחברת תלמידיו, לאחר שגילה כי יהודה איש קריות בגד בו ועומד להסגירו לשלטון הרומי. ליאונרדו עבד על התמונה משך 4 שנים. לעיתים ימים שלמים ללא אוכל ולעיתים היה עומד ימים ורק מביט בתמונה.היה לו קושי כאשר הגיע לשרטוט פניו של ישו, גם היה לו קושי לצייר את פניו של יהודה הבוגד. הוא לא מצא מודל לפנים כל כך אכזריות, לכן פניו של ישו לא הגיעו לשלב הביצוע, ונותרו כסקיצה בלבד. ואילו לפניו של יהודה איש קירות,הוא השתמש באב המנזר כמודל.היות וליאונרדו ניסה לחדש גם בטכניקה של התמונה הנ"ל, הוא צייר את חלקה בצבעי שמן, ואלו לא נדבקו לטיח, בניגוד לטכניקות הציור של הפרסקאות שהייתה על בסיסי טיח רטוב עם צבע, ששימר את הצבעים עד היום. כעבור 20 שנה, החלו הצבעים להתקלף ותיקונים שנעשו משך השנים, לא סייעו אלא להיפך.מונה ליזהבפלורנץ יצר את התמונה הידועה מכל היא המונה ליזה. זוהי דמות דיוקנה של ליזה גררדיני,אשתו של ג'וקונדו מפלורנץ, ומכאן כינויה "מונה ליזה לה ג'וקונדה"היות וג'קונדה באיטלקית משמעותו – עליזה, הרי שמה הגברת מונה כקיצור של מדונה העליזה.התמונה מתארת אישה צעירה, לובשת שחור , לאות אבל על תנוקה שמת זמן קצר קודם לכן. חיוך קל וסלחני על פניה. מספרים כי ליאונרדו כדי לשעשעה, הביא להקות של מצחיקנים ומנגנים כדי שיעלו חיוך על פניה.עיניה של המונה ליזה עוקבות אחרינו לכל כוון שנפנה.איך הוא הגיע להישג אמנותי זה?את הרושם הפלסטי הוא יצר באמצעות "אור וצל" קיארוסקורו, אמצעי אותו פיתח רבות אח"כ רמברנט.  ליאונרדו אמר" על ידי הגברת האור והצל נראים פני האדם בולטים יותר ,משום שבחלק המואר מצויים צללים כמעט בלתי נראים, ובחלק השרוי בצל מבצבצים אורות כמעט סמויים מן העין".התמונה צוירה על לוח עץ אורן ב משך שלוש שנים 1506, בבדיקה מאוחרת , באמצעות מחשב מצאה חוקרת אחת כי תווי פניה של המונה ליזה הם בעצם תווי פניו של ליאנרדו עצמו.בשנותיו האחרונות חי ליאונרדו באמבואז בעמק הלואר, כאורחו של המלך פרנסואה הראשון (ושם גם מוזיאון התגליות שלו), וסביר להניח שלקח את התמונה עמו לצרפת כי לא חשב שהיא גמורה עדיין. המלך קנה את התמונה ב12.000 פרנק,והיא הועברה למוזיאון הלובר.ב- 1911 התמונה נגנבה בנסיבות תמוהות, תחילה חשבו כי הגנב יחביא אותה עד יעבור זעם ואז ימכור אותה למרבה במחיר. מאוחר יותר משלא ניתן כל אות וסימן לגניבה, סברו כי מטורף גנב אותה. רק אמריקאי אחד, מיליונר כמובן המשיך לממן את החיפושים, ומצא את התמונה ברשותו של איטלקי, שטען כי גנב אותה כאשר עבד כפועל בלובר, מתוך כוונה פטריוטית להחזירה לארץ המוצא.למורת הצלחתו ואישיותו, היה ליאונרדו באחרית ימיו איש עצוב, ידו הימנית שותקה, האגדה אומרת כי מת בזרועות המלך פרנסואה. האמת כנראה טריוויאלית יותר הוא מת בדד. בבוקרו של אותו היום, שמע את הציפורים בחצר, ביקש מהמשרת לפתוח את החלון כדי שיוכל לראות אותן ונפח את נשמתו. לינק לליאונרדו