תולדות משפחה  אחת

סיפורי משפחות המאפיה, לא מתחילים בדרום איטליה של ימנו. לערך "משפחה" היה משמעות רחבה כבר במאות הקודמות. ספורה של משפחה קורסיקאית אחת, שניהלה את אירופה כשלושים שנה. המשפחה היא הערך העליון מעבר לכל ערך אחר.

 בשנת 1768 עברה קורסיקה משלטון איטלקי(ג'נובה) לשלטון צרפתי.

אי משמעותי? נתון חשוב? כנראה שלא היה, לולא בשנת 1769 נולד לעורך דין  שמשפחתו חיה באי מהמאה ה-16, בן שני במשפחה.(אח"כ נולדו עוד שלשה בנים ושלש בנות,אבל לא נקדים את המאוחר).

הוא לא היה ממשפחה אמידה במיוחד, אבל עורך דין זה תואר שאין לזלזל בו ולכן הוא הצליח להתחתן טוב עם ליטציה ריבולינו, שהייתה בת יחידה של משפחה אמידה.

כשנולד התינוק , מי שרצה לקבוע את שמו היה הסבא העשיר, ורצה לקרוא לו טימוליון, אבל אבא שלו, העורך דין הבינוני, התעקש וקראו לו נפוליון.

כן- אותו נפוליון בונאפרטה  (בואו – פארטה "החלק היותר טוב" במסגרת המלחמות מי יותר שווה). מותר לציין שזה שם איטלקי, נכון?

אבא שלו היה נודניק לא קטן שנדבק למושל הצרפתי של קורסיקה, וקיבל כל מיני מינויים והטבות, וככה גם הצליח להשיג מילגה לבנו נפוליון ללמוד בבית ספר צרפתי.

כשהוא התחיל ללמוד החבר'ה בכיתה שאלו אותו איך קוראים לו והוא אמר" נפוליו-נה"

מה שנשמע בצרפתית "נפה-יונה " וזה יש לי קש באף. נו, טוב, ילדים לא היו צריכים הרבה יותר כדי ללעוג לצעיר, שלא ממש ידע צרפתית ,אבל ידע מספיק כדי לשנות את

את השם מבונאפרטה- לבונפארט שישמע צרפתי יותר.

אבל בואו נספר קצת על ליטציה ריבולינו- אימא של נפוליון הקטן. הייתה אישה עשירה אבל בורה. היא לא למדה מעולם צרפתית. ובכלל בקורסיקה לא היה מקובל שנשים ילמדו או ישכילו.

האישה האיטלקייה הזו, שילדה  5 בנים ושלוש בנות, נשארה בחיים שנים רבות אחרי בעלה,ילדיה, ונכדיה אפילו. ומתה בגיל 85 בודדה מאד וקמצנית מאד.

אם היא הייתה סופרת את הילדים – הייתה בטח אומרת, ז'וזף הוא הבכור, ונפוליון השני, השלישי הוא לוסיין האהוב עליי מכולם-מרדן לא קטן, ואחריו בא לואי שהוא ילד נוח ועושה מה שאומרים לו. אחריהם מגיע ג'רום- הילד האחרון, צעיר חמוד ועושה שטויות- מי הרשה לו בכלל להתחתן כל כך צעיר ועוד עם אמריקאית?

והבנות? טוב, אותן סופרים רק בסוף- אז קרולין היא הכי ממזרתה והיא תגיע רחוק בחיים, מארי-לואיז רומנטיקנית ובכלל לא עזר לה החינוך הטוב של פריז, כי חזרה להתחתן עם "סתם" אחד מקורסיקה בגלל ה"אהבה" והאחרונה פולין, טוב, היא כבר באמת עושה בושות למשפחה.

אבל לא רוצה להקדים את המאוחר וצריך להתחיל את הספור מתחילתו.

קודם סיפרתי על האבא העורך דין שנדבק למושל- והיה נודניק לא קטן. היא הייתה לא פחותה ממנו בעניין הנודניקיות.

איזה מזל ששלחו את הילד ללמוד בצרפת, כי בדיוק כשהוא למד שם בקורסיקה היה מרד קטן נגד הצרפתים. המורדים חושדים כי משפחת בונאפרטה שיתפה פעולה עם השלטונות , מה שלא היה חסר הגיון או אפשרות, ולכן הם בורחים לצרפת. בהתחלה כמו כל המהגרים הם מתיישבים במרסיי בדרום צרפת. די מהר הילד המוכשר מצליח לגרש את האנגלים מנמל טולון, זוכה לתהילה , מתמנה לגנרל של ממש, ויש לו משכורת קבועה ואז הוא מזמין את כל המשפוחה לגור בפריז.

ההנהגה הצרפתית של  אותה העת, הקומונה, שולחת אותו למצרים. שם הוא מסתבך בקרב, אבל מצליח לתחמן את כולם וחוזר לצרפת כאילו הוא בכלל ניצח. איזה מזל שלא היה אז CNN ויתר אמצעי תקשורת. הוא למעשה מוזמן לפריז כדי לשלוט,אבל אף אחד שם לא התכוון ברצינות שהוא יחשוב שהוא קיסר, אלא גנרל.

אבל איך שהוא מתמנה לתפקיד באופן "זמני" לחלוטין, הוא מארגן הפיכה קטנה, ונבחר מהר מאד מקונסול ראשון לקיסר.

אם אתם שומעים צליל רומאי בכינוי, זה לא בכדי. הצרפתים, עשר שנים אחרי המהפכה, לא יכולים להרשות לעצמם להסתבך עם מלך. הם בכלל רפובליקה. ולכן הדמיון לרומי.

הדמיון לא נגמר כאן, גם יוליוס קיסר הוזמן לשלוט כקונסול ראשון והכתיר את עצמו כקיסר.

                    נתחיל עם המשפחה-אחרת לא נגיע למנה העיקרית.

האח הבכור שנולד, לפני נפוליון, נקרא ז'וזף. מרגיש רגשי נחיתות. הוא הבכור בבית.הוא אוהב אומנות, אינטלקטואל, ואחיו הקטן ממנו, זה שתמיד הוא הרביץ לו בטח כשהיו קטנים, נהיה קיסר. ועוד שולח לו מכתב שהוא הולך למנות אותו בתור מלך נפולי.

אבל ז'וזף לא רוצה לגור בנפולי. הוא רוצה להיות שליט צרפת ומקנא בנפוליון. אבל עם אח כמו נפוליון לא מתווכחים והוא הופך למלך נפולי, לא ממש מוצלח אגב, הוא מסתבך שם קשה בין האנגלים, שלא מסכימים לכיבוש הצרפתי, בין הצרפתים המלוכנים אלו שחושבים להעלות באוב את לואי ה-16 ומארי אנטואנט שלו. ז'וזף בורח לסיציליה, כשהוא חוזר לנפולי הוא מנסה לתת פקודות לצבא, וצ'יק צ'ק מקבל עוד פעם מכתב מנפוליון" כאשר לי יש 40 אלף חיילים על אדמתך, אני הוא זה שנותן להם את הפקודות ולא אתה" כך הוא לומד את מקומו.

זו'זף מעצבן את נפוליון, ובמקביל יש אחות אחרת שגם רוצה להיות מלכה, קרולין. אז נפוליון "נותן" לה את נפולי ומעביר את ז'וזף לספרד, אה, כמובן שבשביל זה הוא גם כובש אותה , אבל מה זו מדינה אחת בשבילו לארוחת בוקר?

ז'וזף מגיע למדריד, ומתחיל ליילל לאח שלו שלא אוהבים אותו, ולא תומכים בו והוא בעצם רואה שכל הספרדים, והיו שם לא מעט ספרדים בערך 12 מליון תושבים-כולם מלוכדים בעניין אחד- שונאים את ז'וזף.

נפוליון לא מרשה לו להקים צבא או להפעיל צבא.

אולי משהו מרושע מצידו, אולי מחושב. בכל פעם שז'וזף מסתבך עם הספרדים, נפוליון שולח לו סיוע צבאי-אבל רק בפיקוח והוראות נפוליון, ואז כשהצבא עוזב הספרדים שוב מתקוממים , ז'וזף שוב בורח וחוזר חלילה אותו ריטואל.

אבל נפוליון, היה צעיר מז'וזף וכנראה חכם ממנו-כי בדיוק כשנפוליון נסע לאיזשהו מסע  קטן לכבוש את רוסיה, זוזף החליט שעכשיו הוא יתקוף את האנגלים, הוא מפסיד את התחתונים שם, ונפוליון חוטף אותה במקביל ב1812 ברוסיה מאט כפול.

ז'וזף אוכל אותה וחוזר לצרפת בלי כלום.

מגיע לו!

אבל הוא לא מסיים בזה, ב1814 כשברור כי נפוליון גמר את הקריירה, אשתו האוסטרית מארי לואיז מנסה לקחת את הילד שלה, (קיסר רומא-נפוליון השני ) שהיה בן 3 , הביתה לאבא שלה,שלא ממש מת על החתן שלו, למטרניך שלא סבל את נפוליון והבלגאנים שהוא עשה לו באירופה השמרנית.

זו'זף מנסה בכל זאת בתור האח הבכור לתפוס את הירושה של נפוליון ולא לאפשר את הכתרתו של נפוליון השני-אבל הוא מתגלה, בורח לארצות הברית ובסופו של דבר מת בפירנצה גלמוד.

לנפוליון עוד אח, לוסיין צעיר מנפוליון ב 6 שנים, כל השנים נפוליון חשב שאימו העדיפה את לוסיין על פניו, ואהבה אותו יותר ממנו. זה בנוסף לאישיות מרדנית-יצר פיצוצים בלתי נגמרים.

האח היחיד שלא הוכתר מימיו למלך, הוא היה שמאלני רחמנא ליצלן. בעת המהפכה הוא קרא לעצמו ברוטוס בונפארטה ולא לוסיין עם רמיזה מאד ברורה כי כמו ברוטוס היה מוכן להרוג את הקיסר לטובת הרפובליקה.

לוסיין היה מרדן ורומנטיקן. הוא היה נשוי לאישה שהייתה אלמנה קודם לכן של סוכן בורסה. בלי יחוס בכלל. נפוליון, שרוצה לנהל ללוסיין את החיים-דורש ממנו להתגרש.

ומה עושה לוסיין? מוליד איתה עוד ועוד ילדים- תשעה בסה"כ.

אז הוא לא יכול להיות מלך, אבל נפוליון ממנה אותו לשר לפחות.

כאשר נפוליון נופל, לוסיין בורח לאיטליה ושם מקבל את חסות האפיפיור הקשיש שיש לו חשבון עם נפוליון עוד מטקס ההכתרה חסר הסבלנות, לוסיין שלא היה מלך אצל נפוליון, הופך לנסיך אצל האפיפיור.

אח נוסף לנפוליון- לואי  צעיר מנפוליון ב 9 שנים.

נפוליון ניסה לדחוף אותו לקריירה צבאית ובכלל הוא חשב  שבגלל שהוא גנרל מוצלח , אזי כל אחיו יהיו כאלה,

אבל לואי לא נמשך לחיי הצבא ולא אהב תהילה.

מגיל צעיר הוא הפגין אופי בלתי נעים, קודר, שיעלה לו ביוקר.

לואי התאהב בבתו  של אציל צרפתי ונפוליון ציוה עליו לנתק  את קשריו איתה.

נפוליון מזמין אותו לטולון(דרך להרחיקו מאהובתו) לעזור לו בהתארגנותו לקראת המסע למצריים, מאחר שלואי סבל מהפסקת יחסיו עם אותה בחורה מציע לו נפוליון להתחתן עם בתה של זוזפין,

 זוזפין הייתה אשתו של נפוליון שהייתה אלמנת אציל שראשו הותז במהלך המהפכה ב1789 ,ולה היו שני ילדים בת בשם אורטנז ובן בשם ג'אן.

הבת הזו עליה היו סיפורים כי קיימה יחסים עם נפוליון ואותה הוא רוצה להשיא לאחיו(אולי בכדי להפסיק את מסע הסיפורים עליהם).

כמובן ששמועות אלו על כי אורטנז הייתה אהובתו של נפוליון הגיעו גם לאוזניו של לואי, שרואה בנישואין אלה השפלה איומה, בעיניו היא אישה מופקרת, ואז כמובן שהוא מסרב.

המשפחה לוחצת שובמ( שוב, יתכן בשביל להרגיע את הסקנדל של נפוליון) ואז לואי אומר "אני נוסע להשלים את השכלתי הצבאית " ונוסע לפרוסיה.

אבל הוא לא מצליח לברוח יותר מדי, אחרי פרוסיה, בורח לפורטוגל-כל הזמן יש לו תירוצים,אבל לא עוזר לו כלום- וב1802 הוא מחותן איתה אם ירצה או שלא.

אורטנז אומנם חיה איתו ויולדת לו מספר ילדים שאחד מהם יהיה נפוליון השלישי, קיסר צרפת בחלק השני של המאה ה19.

טוב, לואי לא היה איש נעים לחיות לצדו, הוא חושד בה על כל עניין , מפעיל מרגלים נגדה, פותח את הדואר שלה, ולו היה אז טלפון בטח היה מצותת לה.

הוא גם מעליב אותה, רב איתה , ומעליב את אימא שלה."את בת של אם חסרת מוסר".

השיא היה –כשנולדים לו ילדים.

אחיו הגדול נפוליון, שאין לו ילדים, מבקש לאמץ את אחד הילדים.

לואי מתפוצץ- לא רק שהכריח אותו להתחתן עם המאהבת שלו לשעבר, עוד עלולים להגיד שזה הבן של נפוליון(ואולי היה?).

כל זה הופך את לואי , לאויבו של נפוליון. לואי מתמנה למלך הולנד ומזדהה עם העם ההולנדי. כאשר נפוליון דורש "תיקוני שטח" לטובת צרפת לואי מסרב, ומורד בכך באחיו.

לואי היה אהוד על ההולנדים, והנהיג לא מעט חוקים מתקדמים. אבל בעיקר- העיז להתנגד לנפוליון.

 אח נוסף ג'רום  צעיר מנפוליון ב 15 שנה והיה בן 15 כשאחיו היה גנרל.

ובכן בגיל זה ג''רום שהיה תלמיד גרוע מתגייס לצבא, בכדי לשרת במשמר הקונסול הראשון ז"א זה ששומר על אחיו.

הוא משרת קל"ב בגני טיולרי, יום אחד רב עם אחד הקצינים ויצא לדו קרב, לאחר הקרב סולק מהיחידה ומונה   ל קצין בחיל הים הצרפתי.

הוא מפליג לארה"ב שמו עושה רושם על האמריקאים ובשנת 1803 הוא מתאהב בבת של סוחר עשיר מבולטימור והם מצליחים לשכנע אותו להתחתן איתה. טוב, זה כמובן לא נראה לנפוליון, הוא חושב שאחיו צריך להתחתן רק עם נסיכה.  ג'רום מתחתן איתה למרות דעתו של נפוליון,אבל האחרון מוצא פטנטים לבטל את הנישואים-כי הוא מתחת לגיל 21  ואין לו את רשות ההורים לחתונה. הנישואין מבוטלים, והילד ג'רום שכבר הוא גרוש בגיל 23 חוזר הביתה- נשלח לווסטפליה (גרמניה) עם הנחיות לנשואים עם נסיכה מקומית.

הוא היה הולל לא קטן, לא למד מילה גרמנית והיה מוכר בתור" מלך הקרנבלים" חגג לא מעט היה שיכור לעיתים קרובות וערך מסיבות מכל מיני סוגים.

כשנפוליון ביקש ממנו למתן את אורח חייו, הוא שרבב שפתיים ואמר "אם לא נותנים לי לחיות איך שאני רוצה, אני מתפטר". אז נפוליון כדי למנוע את הבושה מינה אותו למפקד צבא בפלישה לרוסיה.

גנרל מוצלח הוא לא היה, ואז נפוליון החזיר אותו לממלכתו.

והיו גם נשים- אחיות, פחות חשוב, אבל היו...

מארי אן לואיז בונפארט-צעירה מנפוליון. בגיל 7 היא נשלחה לפריז  לבית ספר לבנות אצולה, שם למדה 8 שנים, לא מספיק כי היא חזרה לקורסיקה והתחתנה ם בחור מקומי פשוט(נו, ברור שנפוליון לא אהב את זה!) אבל החינוך הטוב עזר לה בכל זאת, היא הייתה אשת תרבות, מחוברת לחוגים הספרותיים  והעיקר –לא עשתה בושות למשפחה. היא קיבלה מאחיה שתי נסיכויות קטנות, בכל זאת היא נקבה ולא זכר, ואחת מהן, לוקה קיימת עד היום(לא רחוק ממנה נולד כותבו של הספור הידוע פינוקיו). היא נחשבה כדוכסית יעילה , הפכה לדוכסית של כל אזור טוסקנה ותרמה רבות לפיתוח הסביבה ומלחמה בשודדי הדרכים-וגם הצליחה.

 האחות הנוספת פולין הייתה אלגנטית, קלת דעת, לא מאופקת, סוערת מאוד,

ובשל כך נוצר לה  שם מפוקפק . בגיל 20 , החליט נפוליון לחתן אותה, מצא לה גנרל בן 25 צעיר ומוכשר והורה על נישואים.

בין זה לזה, נפוליון שולח את הבעל של פולין, לסאן דומינגו , באיים הקריביים, לחסל מרד מקומי. פולין מצטרפת אליו למסע, וגם המאהב שלה  מפליג באותה ספינה. לביש מזלה, הבעל מת באותה הפלגה מקדחת צהובה...והמאהב גם. היא נשארת קירחת מכאן ומכאן אבל לא לאורך זמן. תוך שלוש שנים בגיל 23 נפוליון מוצא לה  נסיך איטלקי בשם פאולו בורגזה, ראש שושלת מהוללת והאיש הכי עשיר באיטליה,. אבל הנישואים נכשלים והיא נפרדת ממנו(בלי גירושין כי קתולים לא מתגרשים)

 

קרולין- אחות נפוליון הייתה  הכי שאפתנית מאחיותיה וכאשר נפוליון עשה ממנה ומבעלה דוכסים של שתי מדינות גרמניות- קלבה וברג היא רצתה להיות מלכה של ממש היא הצליחה להדביק בשאפתנותה גם את בעלה. הם נדנדו לנפוליון, מה שהמשפחה הזו ידעה הרי לעשות היטב...להיות נודניקים, ובסוף נפוליון נשבר, נתן לה את נפולי והעביר את ז'וזף למדריד. היא הייתה מלכה רצינית, ואילו בעלה מלך של בילויים ומסיבות.

כאשר האימפריה התמוטטה, קרולין חברה למטרניך האוסטרי , שונאו של נפוליון, והוא הרשה לה להמשיך להחזיק את נפולי. השלטון הסתיים כאשר היא הקשיבה לבעלה, וחברה לאחיה כשחזר מאלבה.  כמובן ששלטונו מחדש של נפוליון לא ארך ימים, וככה היא נפלה גם.