לואי ה-14

 המילה  קָטוֹרְז היא המילה "ארבע עשרה"  ואכן הוא קרוי בשם זה.

הוא נולד ב1638 (מת בוורסאי ב-1715.) היה בנם של לואי השמיני ואן מאוסטריה. מלך צרפת 1643-1715. הוא ירש את כס המלוכה בהיותו בן 5 בשנת 1643. להשפעה ממשית בשלטון הוא הגיע רק בשנת 1661 בהיותו בן 23 עם מותו של הקרדינל האיטלקי מזרין שהיה שליט צרפת בפועל. לואי ה-14 שלט בצרפת עד ליום מותו בשנת 1715 והיה למלך שתקופת שלטונו הייתה הארוכה ביותר הידועה באירופה. לא לגמרי ברור שאכן הוא היה בנו של לואי ה-13, או למען האמת די ברור שהוא לא היה בנו.

יש הטוענים כי הדוכס מבופור היה אביו, אחרים שייכו את האבהות לדוכס אנגלי רחמנא ליצלן, ויש האומרים כי בעצם מאזרין היה אביו. היחסים בין אן מאוסטריה ולואי ה-13, היו תיעוב מוחלט.

אחרי שבע שנות שלטונו ב1668,הוא ראה את המהפכה באנגליה, (המפוארת) זו שהדיחה את גי'מס השני והעלתה את ווילאם מאורנג' ההולנדי.  הוא חשש מהרפרומטים, ונקט יד קשה נגד ההוגונוטים הצרפתים (התנועה הפרוטסנטית הצרפתית). מהלך לא חכם במיוחד היה גירוש 200.000 הוגונוטים מצרפת. גירוש קבוצה כל כך גדולה ומשמעותית לכלכלת הממלכה, אכן פגעה בממלכה, כי אנשי מפתח וגם "מוחות" חשובים עזבו את צרפת.

לא די בכך שהוא קומם את הממלכות הפרוטסנטיות נגדו, גם מסעות כיבוש (מוצלחים דווקא)שלו  לבלגיה למשל, הביאו להקמת קואליציה נגדו (בראשות האנגלים)

וכשיש מלחמה צריך כסף- וזה ,בנוסף לתאוות הבניה שלו ,רושש את המלוכה, מה שהוביל למהפכה הצרפתית אצל נכדו.

האיש לא היה מאוזן במיוחד בדימוי העצמי שלו, הוא זה שתבע את הביטוי לואי ה-14 "המדינה, זה אני" ובשפת המקור: L'Etat, c'est moi, הוא זה שקרא לעצמו "מלך השמש" ודימה את עצמו לאפולו.

לואי שחשש מאצולת פריז המרדנית, החליט לבנות את ארמון וורסאי ולהעביר את חצר המלכות מהלובר לוורסאי. הוא כמובן ראה דגמים של ארמונות אחרים, ולאחר מכן החליט לבנות את הארמון האולטימטיבי ביופיו. העובדה כי הייתה ביצה ,לא הייתה מספיק אדמה וכו-לא היו מסוג העובדות שיקשו עליו, היטה נהרות והזיז קצת יערות- והעלות הייתה גבוהה.

האצולה שנאלצה לעבור לגור בוורסאי ,הייתה צריכה לממן את המגורים וכמובן שעשקו עוד קצת את האיכרים.

הוא מת בגיל 77 , זקן מאד לתקופתו, לאחר אין ספור מחלות, זיבה שנדבק בה שוב ושוב,החל מגיל 17. חסר שיניים כי אלו נשרו לו כבר בגיל 38, והריח שפיו הפיץ לא היה ריח שושנים במיוחד, ריקבון השיניים חייב את רופאיו לעקור אותן, ומאז לואי ה-14 אכל רק ירקות מבושלים ומרוסקים (בצלחות זהב כמובן). למרות כל זאת היה פעיל מאד אצל המאהבות שלו ונכח בכל לידות ילדיו השונים.

באחרית ימיו קיבל נמק ברגלו השמאלית והיה צורך לקטוע אותה, הוא סירב בעקשנות.

בני הפמליה היו מגיעים אליו לחדר המיטות המלכותי ומבלים שם את הערבים.

ערב אחד פנה אליהם ,ואמר " העונג שיש לי להיות איתכם אינו שקול כנגד העונג שלכם לסעוד ארוחת ערב, לכו לשולחן" והם עשו כרצונו של המלך-

בבוקר מצאו את גופתו.