ז'וזפין היא האישה היחידה שאהבתי

 יום אחד ילד צרפתי צעיר, שהיה בן 14, הלך לנפוליון לבקש  ממנו רשות להחזיק את החרב של אביו (אציל לשעבר, לא מקובל לשמור את המסורת הזו בתקופה מהפכנית). נפוליון בפרץ של נדיבות לב הסכים.

למחרת אימא של הילד, קראו לה ז'וזפין באה להודות לנפוליון. ו....זהו ניצתה שם אש אהבה אמיתית.

אבל הייתה בעיה רצינית לממש את האהבה. קודם כל כי הגברת ז'וזפין, הייתה בכלל אלמנה של אציל שויתר על ראשו לטובת המהפכה הצרפתית.

היא, שהתחתנה איתו בגיל 16, הייתה צריכה לקיים את עצמה. ובאותה התקופה נשים במעמדה פשוט חיפשו חברים תומכים שעזרו לה לכלכל את עצמה. היות והייתה בזבזנית לא קטנה כבר אז, החברים היו צריכים להיות אמידים. אבל נפוליון הצעיר, היה גנרל צעיר ולא עשיר מקורסיקה.

הבעיה השלישית שהגברת ז'וזפין הייתה מבוגרת ממר נפוליון בשמונה שנים. היא הייתה בת 36 והוא רק בן 28. אז הם רימו את פקיד הנישואין ואמרו ששניהם בני 28 והתחתנו.

אחרי יומיים, במרץ 1796 נפוליון עזב כדי לקבל את הפיקוד על איטליה. ומאז הוא נהיה גנרל מפורסם ושליט צרפת ואילו היא הייתה בודדה בפריז, ואספה חברים-גברים.

נפוליון שהיה מאוהב בה מאד, ואוסף מכתבי האהבה שלו נשמר עד היום, לא אהב את החברים שלה.

עם הזמן הוא רצה יורש, והיא כנראה שלא הצליחה להרות. גם הוא בגד בה עם נשים אחרות והיא הרגישה שמעמדה הולך ומתרופף. לפצות את עצמה קנתה עוד בגדים ותכשיטים. והוא שילם את החשבונות. בסוף, אחרי 13 שנות נישואין, ב-1809 הוא ביטל את הנישואין והשאיר לה המון רכוש. הוא התחתן עם מארי לואיז מאוסטריה שילדה לו באמת בן. אח"כ הוא הוגלה פעמיים לאלבה ולסנט הלנה ומת ב-1821.

אבל ז'וזפין מתה שש שנים קודם לכן, ומיום מותה נפוליון שם בתוך תליון שעל צווארו פרח סיגלית שצמח על קיברה של ז'וזפין אהובתו. הוא כתב מסנט הלנה "ז'וזפין היא האישה היחידה שאהבתי באמת, היא מלכת ליבי ואני מתאבל עליה".