היסטוריה
מאד קשה להתייחס אל צרפת וההיסטוריה שלה כישות אחת, כי תקופות ארוכות היא הייתה מחולקת בין שבטים, אח"כ ממלכות, דוכסויות ועוד.
יש כמה בתי מלוכה מרכזיים- מרובינגים, קרולינגים,קפט, והתוססים ביותר הם הבורבונים
תחילתה של צרפת כמו מדינות אחרות באירופה, על ידי נדידה של שבטים קלטיים , התיישבויות יווניות לאורך החופים הדרומיים, ובמאה השנייה לפני הספירה הגיעו הרומאים.
הרומאים קודם כל שורפים את לוטיציה (פריז של היום),אבל גם בונים אותה מחדש. הנצרות מתפשטת ויש להם אפילו קדוש מקומי עם חמור (לא לבן) שנקרא מרטין הקדוש
ב451 חוצים ההונים את נהר הריין בראשות אטילה ההוני, התושבים החלו לברוח מהעיר. הסיפור מדבר על נערה צעירה בשם ז'נבייב , הצליחה להרגיע את ההונים והבטיחה להם עזרה של האלים. אכן ההונים מאמינים לה, וכאשר הגיעו לקרבת פריז פנו לאורליאן, וז'נבייב הוכרזה כקדושה ועד היום היא הפטרונית של העיר .
עם התפוררות האימפריה הרומית בתקופה זו, מגיעים גם הפרנקים (מפה השם הלועזי פרנס) ועוד שבטים .למרות שחלקם היו שבטים ברברים, הם מאמצים את התרבות הגאלו-רומית. 508 קלוביס הגדול, מלך הפרנקים כבש חלקים מצרפת כולל את פריז אותה הוא קובע לעיר בירה. כאן מתחילה השושלת המרובינגית (751-418).במקביל מרביתה של צרפת הופכת לנוצרית.
בשנת 751 פפין הגוץ (שהיה האבא של קרל הגדול, ואני לא אחראית לגדלים ולשמות), מגרש למנזר את השליט האחרון של השושלת המרובינגית, וזה היה פתרון טוב יחסית לאפשרות ההוצאה להורג. הבן שלו, קרל הגדול (שארלמן) מוכתר בשנת 800 לקיסר רומי הקדושה. הכתרה שקיבלה את חסות הכנסייה הרומית. הוא הצליח לכבוש או להשתלט על שטחים רבים :ארצות השפלה(בלגיה –הולנד),דרומה לפירנאים(גבול צרפת-ספרד של היום), מרכז איטליה, ועד יוגוסלביה הגיע במזרח, כאשר בוואריה וסקסוניה נבלעו מייד בממלכתו.כמובן שפפין הגוץ היה המייסד של שושלת חדשה שנקראה על שם נכדו השושלת הקרולינגית (986-751).כאשר הוא מת הוא משביע את הילדים שלו לשמור על הממלכה הענקית שלמה ולא לחלק אותה. הם מבטיחים לו כמובן למלא את בקשתו האחרונה, והנכדים שלהם כבר ב843 מחלקים את הממלכה בהסכם וורדון . זה ההסכם שחילק את הממלכה ובעצם הבסיס של אירופה של ימינו .(גרמניה וצרפת ).
קרל הגדול
בינתיים בשנת 885 הנורמניים, שהיו שבטים ויקינגים השתלטו על אזור החוף המערבי (נורמנדי-על שמם, וברטאן) והגיעו גם לעמק הסיין, וגם מנסים לכבוש את פריז. מגנה של פריז ,הדוכס איג, נבחר להיות מלך צרפת (888).אבל היה לו תיאבון גדול ובשנת 897 הוא גירש שרל השליט של לוריין ופותח למעשה שושלת חדשה שתשלוט בצרפת -בית קפט(987-1328). אלו היו שנים משמעותיות להיסטוריה הצרפתית. החל ב1066 עם טיולו של וילאם מנורמנדי ,שהיה דוכס בנורמנדי וכפוף למלך צרפת, אל אנגליה ,וכיבושה מידי הרולד, מה שהפך את אנגליה למעשה לחלק מצרפת. זוהי התקופה בה הקנאות הדתית הייתה בשיאה , תקופתם של מסעות הצלב . צרה צרורה לשושלת ,התרחשה כאשר לואי ה-7 התחתן ב1137 עם אלינור מאקוויטן, שלא יכלה לסבול אותו והתגרשה ממנו אחרי 15 שנה, והתחתנה עם ,דוכס אנז'ו פיליפ השני, שהפך להיות גם מלך אנגליה (צרה צרורה אמיתית לשטחי אקוויטן שעברו לאנגליה).במסע הצלב השמיני התרחש אסון נוסף ,לואי ה9 מנהיג המסע נפטר בדרך.
השושלת הבאה של צרפת הייתה של
בית ולוא (1589-1328)
הנישואין של אלינור מאקוויטן, היו למעשה תחילתן של מלחמת מאה השנים הנוראית(1337-1475).יחד עם המלחמה הייתה גם מגיפת דבר קשה ,בה מתו שלשיש מתושבי צרפת(!), קצת רעב שנילווה למלחמות בד"כ, מלחמות דת ובקיצור...תקופה לא כל כך נעימה לצרפתים. ב1337-1453 התחוללו קרבות במסגרת מלחמת מאה השנים בין צרפת ואנגליה, בהם פריז נכבשה פעמיים על ידי האנגלים. ב1415 הובס הצבא הצרפתי באז'אנקור, וב1420 האנגלים כבשו את פריז. מה שמעניין הוא ב1430 הוכתר הנרי השישי מאנגליה למלך צרפת כי חלק מחוזה הכניעה היה אפשרות למלך אנגלי לשלוט בצרפתב1429 קמה נערת כפר, ז'אן ד'ארק ודרבנה את חייל הצבא הצרפתי באורליאן לצאת לקרב, היא כמובן נתפסה , הורשעה בכפירה , והועלתה על המוקד, והסיפור ידוע עד היום.ב1453 הצליחו הצרפתים לגרש את האנגלים מכל צרפת למעט העיר קאלה .
בשנות השלושים של המאה ה15 (1430-1450) התחזק מעמדו של פלג נוצרי פרוטסטנטי , קאלוויניסטים, והחלו מלחמות דת בין האצילים שהיו קתולים אדוקים(שם גם הכסף). המאבק הדתי היה בין שלשה מוקדי כוח והשפעה- האצילים קתולים, ההוגנוטים (פרוטסטנטים) והמלוכה קתולית אף היא שחששה מהיווצרות מוקד כוח נוסף- מקביל. שיאן של מלחמות הדת היה טבח ההוגנוטים "טבח ברתולומיאוס הקדוש" ב1572 כאשר ההוגוטים באו לעיר לחגוג חתונה של מנהיגם, ו3000 נטבחו. הרדיפות הסתיימו עם פרסום" צו נאנט" על ידי אנרי הרביעי שהבטיח חופש אמונה, הצו בוטל על ידי לואי ה14, אחר פחות ממאה שנה.
ג'ון קלווין –אבי ההוגונוטים
ב1589 החלה השושלת המרתקת ביותר לטעמי של צרפת, המושחתת ביותר, וזו שסיימה את העידן המלוכני בצרפת. שושלת בית בורבון (1789-1589).התחיל את השושלת אותו אנרי הרביעי שהיה כנראה מלך חכם למדי, הוציא את צו ננט וסיים את העימותים הדתיים כמעט לחלוטין. הוא הצליח בתחילתו של תהליך של איחדו הצרפתים לנתינים של מלך אחד, בלי קשר לאמונתם.במקביל ביצע כל מיני תוכניות כלכליות וחקלאיות. אחריו עלה לשלטון לואי ה13 (לא ממש סופרים אותם כנראה לפי סדר רציף) בתקופתו צמחו ערים חדשות והמסחר פרח.
ואז הגיע המלך הצבעוני מכולם-לואי ה14- מלך השמש. הוא עלה לשלטון ב1643 בגיל חמש(!) ושלט 72 שנים יקרות ומורכבות (עד 1715).השלטון הספרדי הסתיים בניצחונה של צרפת (בארצות השפלה בכלל).המלחמה עם האנגלים על השליטה בים,היה נושא מרכזי.הוא חתם על הסכם שסיים את מלחמת שלושים השנה באירופה. הוא חתם על הסכם נמייכן על השליטה בהולנד, ערים בחלקי גבול של צרפת(כמו בגבול עם שוויץ) עברו לחסות צרפת, דוכסויות עצמאיות נטמעו לתוכה מרצון.גבולות חדשים נקבעו ובוצרו.במקביל חיי פאר וראווה ובזבוז כל פרוטה של אוצר המדינה , הטלת מיסים גבוהים.
את לואי ה14 החליף בנו, גם הוא עלה לשלטון בגיל 5 ,הוא מספיק לצרף לצרפת גם את דוכסות לוריין ואת קורסיקה (1715-1774). המשטר המלוכני מתחיל להיחלש מול כוחה של האצולה והכנסייה.ב1774 מומלך לואי ה16. הפך לשם נרדף לשחיתות שלטונית. במקביל עולים רעיונות של תנועת ההשכלה (רוסו, מונטסקייה) .לואי חי בוורסאי ,מנותק לחלוטין מרחשי הצבור. חבריו האצילים, מציעים לחייב את מעמד הסוחרים ואת הכנסייה בתשלום מיסים וכך להפחית מהעומס עליהם. לואי מסכים ותומך בהקמת אסיפה לאומית. אחר כך הדברים יצאו כמובן משליטתו. השנים הללו הסתיימו עם המהפכה הצרפתית אשר המועד המצוין להגדיר הוא 14 יולי 1789. אז הסתער ההמון על הבסטיליה (ומצא אותה כמעט ריקה). בשלב ראשון צרפת הוכרזה כמונרכיה קונסטיטוציונית , ורק רצו להנהיג בה מספר רפורמות, אך ניסיון הבריחה של המלך ורעייתו לאוסטריה הביא להקצנה בגישה.
בינואר 1793 הוצאה להורג בכיכר הקונקורד בגיליוטינה. במקביל כמובן שאוסטריה חימשה את עצמה למאבק בצרפת(אח המלכה הכלואה) והרגשות הפכו להיות לאומניים, והוכרזה הרפובליקה הראשונה- בראשות רובספייר, דנטון ומארא
בשנים 1793-1794 היה שלטון הטרור הוצאה להורג מסיבית של כל מי שהתנגד למשטר החדש על די ה"וועד לשלום הציבור" . בסופו של דבר נערפו גם ראשיהם של מנהיגי שלטון הטרור.
מ1795 אפשר להבחין בעליה הדרגתית של נפוליון, כונן את משטרת פריז, חילק את צרפת למחוזות שבראש כל אחד מהם העמיד מושל מטעמו
ב1804 נפוליון הכתיר את עצמו ואת רעייתו לקיסר צרפת בנוטר דאם. בשנים אח"כ הוא הקים את שער הניצחון, והחל לשפץ את ארמון הלובר במקביל הוא עסק במלחמות בכל אירופה, כאשר בכל מדינה ואזור שכבש, הנחיל את קודקס נפוליון, חוקי יסוד, המושתתים על עקרונות המהפכה.ובכך תרומתו האדירה להתפתחות ההיסטוריות של העולם, לאביב העמים שאח"כ ב1848 ולהתפרצות הלאומיות במאה הה20.
לטעמי הוא היה מי ששינה את פני ההיסטוריה האנושית הרבה מעבר לתקופתו. יחד עם זאת עם מפלתו בקרבות, כאשר הקרב המפורסם הוא קרב ווטרלו, , הביאה לנפילתו והגלייתו לאי אלבה החל מ1815, ומאוחר יותר לאי סנט הלנה, ובצרפת חזר השלטון המלוכני.
המאה ה19 הייתה תקופה רבת תהפוכות בצרפת תחילה שלטון מלוכני של לואי ה18-עד 1830- לואי פיליפ שליט מלוכני נאור, כרוח הימים דאז,אך הודח ב1848 "אביבי העמים" ומי נבחר אם לא נכדו של נפוליון, אשר ב1851 הנהיג הפיכה צבאית והכריז על עצמו כקיסר.-נפוליון השלישי.
האימפריה השנייה(הראשונה הייתה כמובן של נפולאון, ) התקיימה עד 1870, למרות צמיחה כלכלית, סיבך נפוליון את צרפת במלחמות, כולל מלחמת קרים.
ב1870 צרפת הפסידה קשה מול פרוסיה (גרמניה לעתיד) מייד הצרפתים הכריזו על הרפובליקה השלישית, מה שלא עזר לנפוליון השלישי אשר גורש על ידי הפרוסים לאנגליה. על רקע התבוסה המשפילה של צרפת, וכבוד היה חשוב מאד לצרפתים, תמיד. (תבוסה עם ויתור על שטחי אלזאס לוריין) פורצת התקוממות של גופי השמאל המכונים הקומונה הפריזאית,והיא מדוכאת על ידי המלוכנים ב"בשבוע דמים" בה נטבחו 30.000 אנשים. (1871).
המשבר הפוליטי והמוסרי הגדול של הרפובליקה השלישית, היה עלילת דרייפוס המפורסמת. ב1894 הופלל קצין מטה יהודי אלפרד דרייפוס, כמרגל גרמני, והוגלה למאסר באי השדים (מול חופי דרום אמריקה) למרות התנגדותם של שלטונות הצבא ,של מדינאים ימניים.,ושל חוגים קתולים נפתח התיק מחדש לאחר שהתגלו הוכחות לחפותו של דרייפוס, דרייפוס אמנם טוהר לבסוף, אך הפרשה העמידה את צרפת באור שלילי ואף אנטישמי.
במלחמת העולם הראשונה- הסיבה בעטייה צרפת הצטרפה למלחמה היא להחזיר לעצמם את אלזאס ולוריין, הגרמנים("אהבה ישנה" של צרפת) מאיימים על פריז, נהדפים בקרב מארן. המטרה הושגה וחבלי ארץ אלו הוחזרו לצרפת. המחיר מעל מליון הרוגים וכמיליון נכים.
בשנות ה30 של המאה ה20 השתדלו הצרפתים והבריטים לפייס את הגרמנים ,ואת היטלר, אך יומיים לאחר פלישתו לפולין, הכריזו שתי המדינות על מלחמה.
ביוני 1940 צרפת נכבשת על ידי גרמניה הכוח הבריטי שנחלץ לסייע נסוג לדנקרק,וחצה את תעלת לאמנש בסירות קטנות, קו מז'ינו – הביצורים שנבנו בסכומי עתק,לא היו יעילים שכן גרמנים פלשו דרך בלגיה בכלל. הנאצים חלקו את צרפת לשניים- הצפון והחוף נורמנדי- בשליטה ישירה שלהם, ואילו יתר צרפת, בראשות גנראל פטאן ממשלת בובות כפופה לגרמנים.
הגנרל שרל דה גול נמלט ללונדון ויסד שם ממשלה צרפתית גולה "כוחות צרפת החופשית" תנועת גרילה מקומית עממית, שהפכה בהמשך ל" רזיסטאנס" .יחד עם זאת כ95% מתושבי צרפת שיתפו פעולה עם הנאצים.
שחרור צרפת, החל עם נחיתת כוחות הברית בנורמנדי ב6 יוני 1944, יום הנחיתה.ב15 אוגוסט נחתו גם כוחות בנות הברית בדרום צרפת וב25 אוגוסט שוחררה פריז, במצעד סמלי של כוחות הברית וכוחות צרפת החופשית בשאנז אליזה.
הרפובליקה הרביעית בראשות דה גול הייתה מ 1946-1958, כאשר קיצוניים ימניים שכעסו על אוזלת היד של המשטר בדיכוי ההתקוממות באלג'יריה קשרו קשר להפיל את הממשלה. דה גול הוחזר לשלטון, גיבש חוקה חדשה, והרפובליקה החמישית הקיימת עד היום הוקמה.
אנו יכולים לראות שני אירועים משמעותיים בתקופה זו:
מתן עצמאות לאלג'יריה 1961, ובהמשך מתן עצמאות ליתר מושבות החסות הצרפתיות.
מרד הסטודנטים במאי 1968 הפגנת סטודנטים בסורבון שפוזרה , הציתה תגובה אלימה, השתלטות הסטודנטים על סורבון, מתרסים ברובע הלטיני , הצטרפות הפועלים למחאה, שביתה כללית ששיתקה את כל המדינה, המשבר נמנע על ידי דה גול ממש דקה לפני התפוררות הרפובליקה החמישית.
