כנסיית פונטני Abbay de Fontenay

שעות פתיחה: כל השנה ממחצית נובמבר –אפריל 12.00-10.00 ,17.00-14.00. מאפריל-נובמבר יש סיורים מודרכים ללא תשלום נוסף כל שעה שלמה. ביולי אוגוסט פתוח 12.00-9.00, 18.00-14.00.
כניסה בתשלום.


המנזר נוסד ב1118על ידי סנט ברנארד. בנוי בסגנון רומנסקי ומיועד היה לנזירים סיציראניים. מהמאה ה-12 עד המאה ה-15, היה אחד הכנסיות המשגשגות בצרפת. שקיעתו החלה במאה ה-16. בזמן המהפכה המנזר נמכר לאזרח פרטי שהפך אותו לטחנת ייצור נייר. ואכן עד 1906 היה בית חרושת לנייר. ואז שוחזר והוחזר לימין הראשונים. המנזר נימצא בראש גבעה מיוערת בעצי מחט,מקיומו הגיאוגרפי יפיפה שווה ביקור בסביבה.
מסלול ביקור:
שער הכניסה למנזר- נבנה מחדש במאה ה-15. כאן התגורר כמובן השוער של הנזירים. לצד השער רואים את החור שדרכו היו הכלבים השומרים מוציאים את הראש לנבוח ולהתריע על זרים מתקרבים. מעל השער כתובות הלקוחות מהברית החדשה.
הקפלה :
אחרי שנכנסים מהשער, אם תפנו לשמאל, ותלכו לאורך המבנה מהמאה ה-13, האתר הראשון שתתקלו בו הוא הקפלה, כאשר החלק השני של אותו מבנה שימש את האופים של המנזר ועדיין רואים את התנורים הישנים ואת הארובות.
לצידה הימני של המבנה של הקפלה, נראה מבנה ששימש את האורחים של ימי הביניים, כאן הם התאכסנו למספר ימים.
אם נמשיך עוד קצת שמאלה, נראה את ביתן הצייד של דוכסי בורגונדי, הדוכסים נהגו לצוד כמובן ביער הצמוד ולא במנזר, כאן הם רק התגוררו בתקופת הציד.
מייד לאחר מכן רואים את המבנה של הכנסייה הראשית, בנויה בסגנון רומנסקי מובהק, אורך אולם התווך שלה 66 מטר. הכנסייה נבנתה בפרק זמן קצר מאד, מה שלא היה כל כך מקובל אז. תוך 12 שנה בין 1139-1147 סיימו את הקמתה. למעשה זוהי הכנסייה העתיקה ביורת בצרפת ששרדה.
מידי אחריה אנחנו רואים את אולמות השינה. החוקים של המסדר הנזירי, חייבו את הנזירים לישון באולם הציבורי שהיה קר מאד ללא חימום, חס וחלילה, על מצעי קש שהיו מונחים על הרצפה. הנזירים הופרדו זה מזה על ידי מחיצות נמוכות, מה שאפשר פרטיות מינימאלית.


נצא מהכנסייה בדלת הימנית ונגיע אל חצר המנזר- הקלוייסטר שהוא לב ליבו של האתר. מיד בצד ימין תוכלו לראות את הארונות בהם שמרו הנזירים את רכושם המועט הפרטי, כאשר השתתפו בטקסים הדתיים. מדהים לראות את המזרקה שלא ניזוקה כל השנים, כולל אפילו במהפכה הצרפתית. מהחצר ניתן לראות את מגדל הפעמונים שנמצא מעל אולמות השינה, וגם את הארובות.
עוברים דרך חדר הישיבות, שהוא החלק החשוב השני של האתר אחרי הכנסייה. כאן, מדי יום ביומו ,התכנסו הנזירים לשיחות ישיבות ודיונים על אופי החיים הדתי במנזר.
בהמשכו של חדר הישיבות נראה את חדר ההעתקות. אחד החדרים היחידים במקום שהיה בו חמום. כאן עבדו הנזירים בהעתקות של כתבי הקודש (מלאכתם של נזירים מימים ימימה).
בגן הגדול, הנזירים גידלו צמחי מרפא, והוקם מעין בית מרקחת מקומי שהיה מבודד מסיבות היגייניות מיתר המנזר.
חדר מרתק אחר הוא הכבשן. הוא שימש להכנת ברזל שמקורותיו בנהר הסמוך.
ביציאה מהמנזר תוכלו לראות את האכסניה ששימשה את עולי הרגל, כיום זוהי חווה. המסלול מסתיים בשער הכניסה.