ריקוויר Riquwihr

העיירה בת 1000 התושבים. מקסימה את כולם. אסור לטייל באלזאס ולא לבקר בה ולו לביקור קצר. היא אמנם מאד מלאה תיירים כל השנה, אבל החן והקסם שלה, לא מתפוגגים למרות היותה ממוסחרת. העיירה מוכרת בשל יינות הריזלינג המעולים שלה, היא נראית היום בדוק כמו שנראתה בימי הביניים. העיירה לא הייתה תמיד כה שלווה, הכרמים והיינות המעולים שלה קרצו תמיד לדוכסים באזור הן הבישוף של סטרסבור, והן דוכס לוריין לקחו עליה בעלות לא פעם. אבל מאז המהפכה הצרפתית, העיירה הצליחה להתאושש ולפתח את עצמה כלכלית.


נכנסים לעיירה וחונים בכניסה. אין אפשרות להיכנס עם רכב לתוך החומות. עולים דרך רחוב דה גול שהוא הרחוב המרכזי של העיירה, בעליה קלה, עד שמגיעים לשער היוצא לכיוון השני וברור כי העיירה "נגמרה". לאורך כל הדרך יש דוכני טעימת יין, מיצי תפוחים, מיצי ענבים, עוגות, לחמים ועוגיות. הכול תוצרת עצמית ותמורת מטבעות בודדים. כמובן שכדאי גם להיכנס לסמטאות הצדדיות ולראות את כל מה שיכולה עיירה קטנה וססגונית זו להציע.
ממליצה לעלות את המסלול דרך הרחוב הראשי, ואת הדרך חזרה לבקר דרך הסמטאות. אי אפשר ללכת לאיבוד. ישנם כיוונים ברורים של עליה וירידה, ובכלל קשה ללכת לאיבוד בעיירה כל כך קטנה.