טיול בחו"ל עם אנשים קצרי קומה

אני מאד בעד לעשות לפעמים חופשות עם הדברים האלו שמסתובבים בבית בגובה מטר.
אני רק חושבת שצריך לדעת, איך לעשות חופשה עם העכברונים האלו, שתתאים להם, שתתאים גם להוריהם היקרים שהביאו אותם עד הלום.

לנסוע עם תינוקות

הוראות בטחון לנסיעה עם ילדים

תינוקות, פעוטות ואירופה

מה לארוז?

שמרטף

פארקי-מים

כמה ילדים? שמיניה סודית, אחד בן חודשיים וחצי, ג´מוס נוחר בן 17 .
מה הם אוהבים? מחשב, וידאו או לאסוף נשלי נחשים?
מה אתם אוהבים? תרבויות עתיקות, בטן גב על שפת הים?
הייתם עם הילדים היכן שהוא כבר? איתם/לבד? זו פעם ראשונה?
וקצת ל "ענייני פיכסה " פולניים, כמו כמה תקציב יש לכם? כי זה עוזר לתכנן מסע ציד לווייתנים באלסקה למשל.

אני מתייחסת אל "הילד המטייל" כילד שגילו בין 4 ל- 16, אחרת תחומי העניין שלו אחרים והטיול צריך להיות מאורגן בצורה שונה . את ההתייחסות ל טיול עם תינוקות ,תוכלו לראות בנפרד

הכנת הטיול צריכה להתבסס על השאלות

מי

מתי

לאן

למה

כמה

איך

מי נוסע?

משפחה שלמה? חלק מהילדים? הורה אחד וילד? סבא וילד? מצרפים חברים? על השאלה הזו צריך לתת מענה קודם כל, כי הטיול חייב להיות מותאם להרכב המשתתפים.

אתר המתאר נסיעה של משפחה בעולם, מנקודות מבט שונות של הילדים והמבוגרים:

האם לקחת אח אחד ולתת לו "זמן איכות" עם ההורים-אני ממליצה תמיד לנסוע עם שני ילדים, למרות המריבות במושב האחורי, למרות הריבים מי יישב ליד החלון, בהחלט שני ילדים מספקים חלק מהצרכים אחד של רעהו, וילד לבד יכול להשתעמם.

הורה אחד וילד אחד- חוויה של יצירת קשר מסוג אחר. מאד מתאים לבני עשרה, אבל תביאו בחשבון שאתם, הורה וילד למשך 10 ימים של 24 שעות ביממה. וצריך להתכונן ולאהוב את זה.

אני מתייחסת למשפחה דו הורית, עם שני ילדים (ויותר) בגילאים 4 וצפונה.

האם לנסוע עם משפחה נוספת? זה לשיקולכם. ככל שיש יותר משתתפים, יש צורך להתחשב ביותר אנשים. כלל בסיסי שתהיו חברים, עוד מהארץ. לא לחבור למשפחה רק לצרכי הטיול, כמה חיסכון כלכלי שזה יכול להביא. חברים זה לא מספיק, אלא כאלו שההעדפות שלכם משותפות, והילדים בגיל תואם, וגם הילדים שלהם, לא עולים לכם על העצבים. אני - מניסיון, מעדיפה להתמודד רק עם הילדים שלי ולא עם הילדים של החברים שלי ודרכי החינוך ה"לא נכונות" שלהם כמובן.

מתי?

כמובן שהעיתוי המתאים ביותר לילדים הוא הקיץ, וכמובן שזוהי העונה העמוסה ביותר מחד, והיקרה ביותר מאידך. יתרון של נסיעה בעונה זו- חמים באירופה,ומרבית האתרים פתוחים שעות ארוכות יחסית.

ניתן כמובן לנסוע מפסח ועד סוכות, אם אני מתייחסת למועדי החופשה של הילדים מבתי הספר,אבל בחודשים אלו כדאי לבדוק היטב את שעות הפתיחה של האתרים,ומהו מזג האוויר הצפוי. ישנן מדינות שכלל לא תוכלו לטייל בהן בחודשים אלו(כמו סקנדינביה למשל).

לאן?

לאן כדאי לנסוע עם הילדים? זוהי שאלה שאני חוזרת ונשאלת מדי יום ביומו החל מחודש מרץ ועד אוקטובר. אין תשובה אחת. ובוודאי שההחלטה לאן לנסוע תלויה בהרבה גורמים, כמו למשל, עלות אפשרית של הוצאה כספית, גיל הילדים, אופיים, האם טיילו כבר בחו"ל והיכן.

מהו סוג הטיול המועדף עליכם כהורים (טיול טבע, כפר נופש לשהייה, שכירת בית ליד אגם לכל העונה, טיול אמנות ותרבות ועוד). אתם חייבים לענות לעצמכם על השאלה הזו בין השאלות הראשונות כי בהתאם לכך תוכלו להתאים את הטיול לילדים.

לדוגמא הורים שמחפשים טיול עם אוצרות תרבות, עתיקות ,ומסלולי טיפוס הרים-יעשו טעות אם יבחרו בהולנד כיעד לטיול.

מאידך הורים המחפשים פארקי שעשועים, מתקני ים, ובלי מוזיאונים ואומנות יעשו טעות אם יבחרו במרכז איטליה כיעד.

בכל המדינות יש "מה לעשות" עם ילדים, אבל חבל לטעמי להוציא סכומי כסף אם לא ממוקדים לתחומי העניין.

אופי הטיול: יש כאלו, המעדיפים להתמקם בכפר נופש, ולשהות בו כל ימי החופשה בחו"ל כמו באילת או בטורקיה. אלו צריכים רק לברר עם סוכנת הנסיעות שלהם מהם השירותים הניתנים בכפר הנופש עצמו. וכל השאר סגור ומאורגן מראש.

אפשרות אחרת היא כמובן הטיול המאורגן, קבוצה שלמה של הורים וילדים, יש מדריכים, בחברות הגדולות יש שניים,החברה בוחרת עבורכם את היעדים, מובילה ומדריכה .העלות הכלכלית אינה גבוהה יותר בד"כ מטיול פרטי, וכל כאב הראש נחסך מכם.

החסרונות הם כמובן מאופיו של הטיול המאורגן.

למה?

לטיול עם ילדים יש סיבה ומטרה, האם זה כדי " לעשות לילדים כייף",האם זהו טיול שורשים עם הסבא, האם זהו טיול בר מצווה? מי יזם את הטיול?

כמה?

כמה כסף עומד לרשותכם? כמה אתם מעוניינים להוציא על הטיול, מהן ההעדפות שלכם?(למשל לחסוך בבתי מלון ולבלות עוד יום בחו"ל), כמה גם צריך לענות על כמה זמן עומד לרשותכם, כי לא דומה טיול של שבוע לזה של שלשה שבועות. כמה גם יענה על השאלה כמה משתתפים יש בטיול- משמעותי לעניין העלות.

איך?

בדרך כלל מקובל לטוס למדינת היעד ,ניתן בטיסת שכר או טיסה סדירה לכל אחת יתרונות וחסרונות.אפשר גם לשוט, או להתנייד בקרוון ניתן לנסוע ברכב שכור או בתחבורה צבורית? האם יש כרטיסי הנחה לילדים? האם נוסעים באוטובוסים או רכבות? האם המלונות שהזמנתם קרובים למרכז העיר? לכמה אתרים אתם נוסעים-כי זה משמעותי לעניין ה"איך".

לפני הטיול

כל השלבים לעיל הינם שלבים מקדימים, מרגע שגובשה החלטה אצל ההורים וגובתה בהסכמת הילדים,ניתן להתחיל לבנות תוכנית לטיול.

אני ממש לא ממליצה לנסוע עם ילדים, ללא ארגון תוכנית וסידור מקומות לינה מראש. הילדים גם צריכים להיות שותפים מלאים להכנת התוכנית-יכול לחסוך עימותים מאוחרים.

עקרון ברזל (אצלי) הטיול הוא משפחתי- נועד להנאה משותפת של ההורים ושל הילדים, לכן שיתוף הפעולה, ההבנה והויתור חשובים לכל הצדדים.

אימא קרצייה כמוני, נותנת לילדים חומר קריאה מתאים, מסתכלים באתרי מידע באינטרנט, מביטים במפה, או ספרי טיולים. לומדים על היעד

אבל מה שאני חושבת נעים להם, אם אפשר להחליף את האימא קרצייה ,אלו אגדות אנדרסן לדנמרק, מרי פופינס ללונדון והגיבן מנוטר דם או עלובי החיים לפריז. החוויה אחר כך לראות את בת הים הקטנה, הקטנטונת בעצם או את הפעמונים של נוטר דם, היא אחרת. זה כבר מקום מוכר.

אני נוטה להושיב את הילדים איתי, לבדוק את המפות, את המרחקים, את היעדים ולהיות שותפים מלאים ובוגרים לתכנון.

אפשר להיעזר באינטרנט, יש לא מעט אתרים עם תמונות של היעדים התיירותיים.

כדאי להסביר לילדים נושאי ביטחון ובטיחות לטיול, לא ברמה של הרצאת שב"כ, אבל כללי זהירות מתבקשים

מה כדאי להביא איתנו כשנוסעים עם ילדים?

איפה שמים את הראש כשנוסעים עם ילדים?

ואם הילדים צעירים ואתם רוצים לבלות ערב אחד לבד, בלי הפעוטות והסבתא הפעם לא בנמצא ,איפה מוצאים שמרטף? (מודה ומתוודה פולניה כשרה מעולם לא השתמשתי בשמרטף באירופה, אבל שיהיה).

טוב, אז מה עושים עם ילדים בחו"ל- לאן ומה?

מוזיאונים- תלוי מאד מי הילד, וישנם סוגי מוזיאונים שונים. אם מדובר על מוזיאונים אינטראקטיביים או כאלו עם תצוגות לילדים, אני נוטה לשלב אותם במסלול.

מוזיאוני אמנות:

אם מדובר על מוזיאונים גדולים, ניתן לשלב אותם (רק חלקם) לא את כל המוזיאון,

רק מוצגים ספציפיים בתוכו. ויש צורך לוותר על חלק מהמוזיאונים גם לילדים מטורפי ציור ואמנות. היות ואני אימא של ילדה אחת כזו, אני אומרת לה או לובר או ד'אורסיי , או או וואן גוך או רייקסמוזיאום. היא מציצה בתמונות ונאלצת לבחור את ההעדפה שלה.

בכל אופן מוזיאונים מאד כדאי לשבץ בתחילת היום, שמחציתו השנייה אקטיבית יותר.

פטנט למוזיאונים של אמנות, אם ההורים ממש מוכרחים והילדים ממש לא אוהבים את זה, להתחיל את הביקור דווקא בחנות המזכרות, לקנות כמה גלויות ואז לשחק ב"חפשו את המטמון" ולמצוא את התמונה המבוקשת תלויה על הקיר.

אפשרות אחרת היא לתת לילד לנווט במוזיאון לפי המפה שבידו בפרוספקט של הכניסה. רצוי מאד שגם ההורה יחזיק מפה דומה, כי מצאתי את עצמי פעם משוטטת שעות מייגעות באגפי הפראדו במדריד, בלי שראינו כלום מהיצירות החשובות.

במוזיאונים של אמנות מודרנית, בכלל הדמיון יכול לחגוג, וכמו שהבן הגדול שלי כינה אחד מהמוזיאונים "אוסף מה במשבצת הגדול בעולם". במסגרת מוזיאונים, גני פסלים מועדפים, כי יש בהם מרחב תנועה, וגם תמיד אפשר לנסות לחקות את הפוזיציה של הפסל.

מוזיאונים אחרים:

מוזיאוני טבע- בוודאי ובוודאי האיכותיים והטובים שבהם (לונדון למשל).

מוזיאונים של דינוזאורים- במיוחד אם הם בגיל המתאים.

מוזיאונים של בובות, צעצועים, בתי בובות- בלגו לנד בדנמרק, התיישבה לי עלמה בת 12 במוזיאון הסגור של בתי הבובות מראשית המאה. וזה היה תמצית החוויה עבורה, היה צריך חבל ושרשראות לגרור אותה משם.

מוזיאונים של מדע- בעירבון מוגבל, כי מרבית ילדנו לא דוברים שפות זרות וכל המוזיאונים לא דוברי עברית.מאד תלוי בילד.

מוזיאונים ימיים- של אוניות, של ויקינגים, של כלי שיט , של צי ימי, של אוניות,של סכרים.

מוזיאונים של תחבורה-מוזיאוני רכבות, מוזיאוני מכוניות, מוזיאוני אווירונים, ואפילו מוזיאון אופניים.

מוזיאוני שעווה- הכי טובים כמובן טוסו, וז'אבן.

מוזיאונים של המצאות ותגליות

מוזיאונים של שיאים –כמו ריפלי או גינס, האיש הכי ירוק בעולם, והאישה עם הצמה הארוכה.

מוזיאונים מוסיקליים- בד"כ מוצלחים לילדים במיוחד אם ניתן להפעיל חלק מכלי הרעש, כי מוסיקה אי אפשר לקרוא למה שהם מנגנים שם.

מוזיאונים משונים- אולי תחביב פרטי של האימא של הילדים שלי, אבל מוזיאון גביעי הביצים, או מוזיאון המשקפים, או מוזיאון הנעליים...

אתרים היסטוריים- לנסוע ללונדון ולא לראות את מצודת לונדון, או בפריז לא לראות (לפחות) את שער הניצחון, זהו פספוס מסוים של טיול לדעתי. לכן ממליצה לערוך רשימה של כל האתרים שיש ביעד הטיול, ממיינים ובוחרים את אלו שנבקר בהם.

במקומות שבהם היינו קודם כמבוגרים ללא ילדים, יש לנו יכולת יותר טובה לייעץ לילדים ולתת משקל נגד להחלטות שלהם, אם לא- מבקרים לפי "מה שכתוב בספר ההדרכה".

מרבית הילדים לא אוהבים אתרים הסטורים, אלא אם הם מפורסמים מאד, וגם אז הסבלנות שלהם מוגבלת. מניסיוני לילדים יש אלרגיה מיוחדת לאתרים ארכיאולוגיים. רבע יום בפורו רומנו ברומא, היה סיוט חיי, אבל אולי 35 מעלות צלזיוס לא הוסיפו. מאידך, הקולוסאום הלהיב אותם.

גנים ופארקי טבע

המינון צריך להיות סביר, לא חובה לבקר בכל חורשת עצים שעל אם הדרך, ולא כל גן מחייב היכרות אינטימית. שוב- למיין קודם. אחד או שניים לטיול של 10-14 יום, בהחלט ממצה את העניין. מאד ממליצה לבדוק אפשרויות שונות ולבחור אם ניתן את המתאים יותר לילדים, בו יש מתקני משחקים למשל, אגם להשטת סירות קלות, או גן חיות . (וזה לא המלצה שמתאימה לגוליברים בני 16).

יחד עם זאת, לא כל המידע ברשותנו, ואני יכולה לספר על טיול שהייתי עם שלשה מילדיי בפארק הפרחים קאוקנהוף בהולנד, שהיה ברור מראש שזה חלק של טיול עבור ההורים, שלילדים לא יהיה בו הרבה עניין אבל זה חלק מהויתור שלהם. כאשר הגענו לפארק הם מצאו את עצמם נלהבים מהעושר הצבעוני, וחוץ מזה בקצהו של הפארק מצאו מתקני שעשועים עם חבלים וסולמות ענקיים, שבכלל לא הופיעו במידע מוקדם שקראנו על הפארק. החוויה של הפארק הפכה להיות אחת הטובות שלהם בטיול בהפתעה גמורה.

תחבורה מיוחדת

ממש חובה לשבץ בכל מקום את התחבורה הרלוונטית, אם זה רכבת חשמלית, אם זו רכבת תחתית , רכבת קיטור ובמיוחד שיט על כל גווניו וסוגיו. בדקו מראש מהן האטרקציות באזור והשתמשו בהן.

על מה ילדים "משוגעים"?

פארקי שעשועים

אירופה משובצת בפארקי שעשועים למיניהם וסוגיהם השונים, יבשים ורטובים, לבוגרים ולצעירים. אני ממליצה בשום מקרה - לא יומיים רציפים לפארקים. בכל טיול לא חושבת שיש לשבץ יותר משני פארקים (לטיול מקובל של 10-14 יום).

אבל זו בהחלט תוכנית אישית של כל משפחה. לא כל פארק מתאים לכל גיל או מין, יש פארקים שרובם רכבות הרים, ויש כאלו המיועדים לצעירים יותר. במרבית הפארקים שהות של יום אחד מלא מספיקה.

מערות

מערות תת מימיות, מערות של עטלפים, מערות סתם,מערות קרח, מערות אדם קדמון, מערות היסטוריות , מערות עם נחלים תת קרקעיים.

רכבלים

כל מה שכרוך בעליה להר על ידי מערכת של רכבלים. ממש לא חשוב איזה הר ומה הנוף ממנו.

ביצורים וטירות

בנים בעיקר, חייבת לציין, אוהבים ביצורים, מוזיאונים צבאיים, מודלים של קרבות, תלבושות ושריון מוזיאונים של מטוסים. ארמונות עם מעברים סודיים, תעלות קשר, גשרים מתרוממים, וכל שיטות הלחימה הישנות. אם מימי הביניים או ממלחמת העולם השנייה.

בנות יותר אוהבות את הטירות שבהן יש שחזור של ימים שהיו, שיש בובות שעווה, לבושות ומטבח מאורגן.

דברים מפחידים

כל מה שכרוך בזוועה, החל מצינוק, (דנג'נט), בתי כלא, סיורים אחרי רוחות ושדים, מוזיאונים של שיטות עינויים, אפילו התעכבו ליד האצבע האמצעית הכרותה, של גלילאו בפירנצה, יותר ממה שהתעניינו בכל העיר.

אבל כל המידע הנ"ל כללי ביותר, רצוי לתכנן את הטיול לפי ארץ היעד (או ארצות היעד) טיול בקטלוניה וברצלונה נהדר לעונות המעבר, בצפון איטליה הומה מאד בקיץ, שוויץ נהדרת בקיץ אבל קרירה בסתיו .

ילד בן שלש עדיף לקחת ליעד עם מקום לינה אחד או שניים, הרבה טבע שלוליות וברווזים ואילו ג'אמוס בן 13 רצוי לשלב אטרקציות אקטיביות לכמות האנדרנלין.

אם חשוב לתכנן מראש ולהתארגן בכל טיול, על אחת כמה וכמה בטיול עם ילדים.

בזמן הטיול

הגעתם לשדה התעופה, עם הדרכונים, הכרטיסים, ביטוח רפואי לכל אחד, המזוודות, תיקי הצד, אוכל לטיסה (אל תסמכו על הזמנה מראש של "מנת ילדים " אצל סוכן הנסיעות.. לא תמיד זה פועל נכון), צילמתם את כרטיסי הטיסה ואת הכרטיסים פעם נוספת לכל מקרה, השארתם אצל הסבתא את כל ההנחיות לטיפול בכלב, השקיית הגינה ומספרי הטלפון הנחוצים.

זהו- אתם כבר בחו"ל.

אני מתייחסת לשדה התעופה כיום ראשון של טיול, בוודאי לילד שלא טס מעודו. לא חובה לרוקן את הדיוטי פרי, אבל כדאי לקנות לכל ילד משהו לטיסה, חוברת, תשבץ, קופסת צבעים. ככה יחושו שהחופשה התחילה.

היום הראשון של הטיול - כלומר הטיסה, הוא יום לחוץ ועצבני, האם המטוס ימריא בזמן, ינחת, כל המזוודות הגיעו, יש רכב שכור מתאים, הרכבת לא נסעה עדיין, הגעתם למלון שהזמנתם,הוא תואם את הציפיות... בקיצור ליום הראשון לקחת ווליום וירטואלי, המון אוויר ולתת לדברים להיעשות מעצמם. אני ממליצה לא לתכנן כלום ליום ראשון של טיול. מקסימום סיור היכרות עם הסביבה והאוכל שלה.

הטיול מתחיל ביום השני שלו בפועל.

לכו עפ"י התוכנית אבל חלילה וחס, אל תהיו נוקשים, זה לא "מבצע אנטבה", תגלו גמישות, שנו תוכניות בהתאם למצבי הרוח, מצב מזג האוויר, עייפות, ערנות, מה שכן רוצים מאד לראות ומה שלא איכפת להפסיד. הגעתם לאן שהוא- חשבתם שיהיה לכם יום שלם של בילוי, השקעתם כסף רב בקניית הכרטיסים והאתר מאכזב, אל תחשבו פעמיים-נועו הלאה.

פרט לטיול עצמו מה עוד חשוב מאד:

הכי חשוב!

אוכל

ילד רעב, ולא משנה אם זה תינוק עם בקבוק החלב או ילד בגיל 14, הוא ילד עצבני. לא לטייל עם ילד עצבני זה כלל בסיסי.

ילדים גם לדאבוננו אוהבים סוגי מזון לא מזוהים, שמגיעים ברשתות גדולות של המבורגר או פיצה. תביאו בחשבון שכאשר רואים פיצרייה, קודם כדאי לבדוק אם הילד רוצה לאכול, ורק אח"כ לבדוק מה יש בסביבה לבקר. עצה אחרת היא לקחת איתכם ממתקים, כאלו שמקלקלים את השיניים, וחטיפים, פירות ואפילו סנדוויצ'ים בתיק (תיק? זה כבר קונטיינר שלם) שאיתכם צמוד.

ואם בסופו של היום הסנדוויצ'ים נשארים יתומים, לא נורא-ברווזים באירופה מתים על סנדוויצ'ים יתומים.

אם חשוב לתכנן מראש ולהתארגן בכל טיול, על אחת כמה וכמה בטיול עם ילדים.

לכל מדינה המאכלים והרגלי האכילה האופייניים שלה. ארוחת הבוקר יכולה להיות קונטיננטאלית או בופה, כאשר קונטיננטאלית משמעותה, קפה קראסון, לחמנייה, חמאה וריבה. בבופה-יש מזנון המכיל נקניקים גבינות וביצים. (בסקנדינביה – דגים למינם).

ארוחות צהרים אוכלים בשעה מוגדרת , בד"כ בין 12.30-14 ואל תתפלאו להגיע למסעדה בשעה 14.30 כאשר הבטן תקרקר והמלצר יחמיץ פנים. ארוחת ערב ניתן לאכול בשעות הערב מ19-21 בד"כ. שעות הארוחות והרגליהן שונים ממדינה אחת לאחרת.

בכל המדינות כיום,ישנן רשתות של מזון מהיר,רשתות של שירות עצמי (כאשר רואים מה יש בצלחת), ומסעדות עם תפריטים באנגלית או מצולמים לתיירים.

מחירה של ארוחה "מניו" מאורגן מראש לתיירים זול יותר מאשר לאכול "א-לה - קארט" כלומר מהתפריט. כלומר-ישנן עסקאות שמציעים לתייר דיל של ארוחה מסוימת עם מגוון מצומצם של בחירה - ומחירה זול יותר מאשר בחירה של כל פריט בנפרד. מניסיון, האוכל בדיל אינו פחות טוב מזה המוגש בתפריט, אלא מבחרו מצומצם. בארצות שהתייר לא מבין את שפת התפריט או את תרגומה, ממליצה לקחת את התפריט לתיירים, כי ממילא לא תדעו מה לבחור.

אוכל לקנות-אפשר בכל מדינה בשווקים, רשתות מזון ומכולות מקומיות. מאד כדאי להסתכל מה בדיוק קונים,במיוחד במקומות שהשפה לא נהירה.(רציתי חלב וקניתי יוגורט, רציתי מרק פטריות וקניתי רוטב,רציתי מים וקניתי סודה ועוד).

עוד הכי הכי חשוב

שירותים:

בדיוק כאשר התחילה הופעת הדולפינים, הילד היה צריך פיפי, לא יכול להתאפק. השירותים אי שם, ואת מחצית ההופעה פספסנו. מאז למדנו שנושא השירותים הוא הכי חשוב בטיול.

רוב השירותים אינם בחינם למעט ברשתות המזון המהיר,שם ניתן בהחלט לעשות שימוש חינם.

במרבית המקומות ניתן להשתמש בשירותים, במוזיאונים, אתרי תיירות, מסעדות ועוד תמורת כמה פרוטות שמשאירים בכניסה בצלוחית או לידיה של גברת הניקיון הממתינה בכניסה. ישנם מקומות בהם הכניסה לשירותים הצבורים הוא על ידי אוטומט, כלומר יש להכניס את המטבע המדויק הנדרש בחריץ של המכונה ואז נפתחת הקרוסלה של הכניסה (כמו בכניסה לסופרמרקט). ישנם שירותים שיש לתחוב מטבע לחריץ מיוחד בדלת שלהם, כדי לפתוח אותה.

שירותים מסומנים בד"כ בציור הולם (גבר/אישה) הסימול של WC המקובל. החיפוש אחרי השילוט 00 חסר סיכוי בארצות שאינן "שריד" של האימפריה הבריטית, כי הסימול הינו קיצור של הביטוי האנגלי "לקצינים בלבד" והשתרש כביטוי מקובל לשירותים ציבוריים. חשוב ללמוד בכל מדינה את הכינוי המקובל לשירותים, כי הסימול בתמונות לא תמיד קיים.

עוד חשוב אבל לא נורא חשוב

שפה:

ברוב המדינות במערב אירופה, ובאתרי התיירות גם במזרחה, העובדים מדברים רמה בסיסית של אנגלית. כמובן שיש מדינות בהן האנגלית שוטפת כמעט כמו שפת אם (הולנד למשל) ומדינות בהן ישנם סרבני למוד אנגלית (צרפת).

אתרים שאיש לא שמע שם אנגלית מעולם (קצווי סלובניה למשל). רצוי ללמוד מילים בסיסיות בשפת המדינה אותה אתם מתכוונים לבקר. בדרך כלל אחרי ביקור, אוצר המילים גדל מעצמו. המזל שהליצן של מקדולנד אותו ליצן בכל השפות.

גמישות ודמיון יצירתי

הילד מנדנד ,רוצה ש"תקנו לי ותקנו לי"- שיטה שחברה שלי נוקטת, (לי אין ילדים בזבזנים -שלי מושלמים כמובן) בבוקר היום היא נותנת לילד כסף, וזהו - לכל היום, כספו לבזבוז. ירצה-יקנה גלידה, ירצה יקנה בובת פוקימון, שבמילא תלך לאיבוד בכניסה למוזיאון הבא.

הילד מנדנד כי הוא רוצה לצלם את הטיול, (לא הילדים שלי, שלי לא נודניקים אף פעם) אז קניתי לילד (לא שלי כמובן) מצלמה קטנה משלו-ושלום על ישראל. הבעיה היא לחכות לאמן הצילום כד פעם עד שימצא את הזווית הנכונה.

מה עושים במכונית - חוץ מלהרוג אחד את השני, (לא שלי, חלילה, שלי חסרי נטיות רצחניות), אפשר דיסקמן, אפשר תשבצים, חידונים, לספור פרות עומדות, יושבות, מצבות, משתלות, טחנות רוח, מה שרוצים.

אם הילדים מעבר לשלב הספירה כבר, או שהגעתם לפרה ה-101 וגם כלבים דלמטים זה יותר מדי. אז אפשר לספר סיפורים על המקום הבא, המקום שהיינו, לשחזר חוויות, והמהדרין אפילו נותנים לילד חוברת בה הוא רושם את חוויותיו ומתעד את הטיול.

איך נוסעים חשוב לא פחות

בד"כ ההגעה מישראל לאירופה, היא בדרך האוויר. כדאי מאד לבדוק משמעויות של מיקומו של שדה התעופה בו נוחתים וממנו ממריאים בחזרה, דרכי הגעה אליו, כמה טרמינלים יש בו, האם פתוח בלילה? מקרה שקרה לי בשדה תעופה מכובד, בקופנהגן, אמרתי לעצמי שלא ממש נורא אם אמתין בשדה כמה שעות לטיסה שנדחתה, מקסימום אבזבז כסף בדיוטי-פרי, אוכל במסעדה טובה, ואשתה בירה.

הבעיה הייתה ששדה התעופה של קופנהגן סוגר את כל חנויותיו ומסעדותיו בלילה. אפילו קפה היה רק במכונת קפה אוטומטית.

אבל לא נתחיל את הטיול עם סיומו, הגעתם, המטוס נחת, הדיילת הודתה שטסתם איתה, אפילו מחאו כפיים לטייס בנחיתה, "הולכים עם הזרם", לא בעיה, מוצאים את שער היציאה, הולכים לשירותים (חשוב) ואולי אפילו אוכלים משהו, מחליפים כסף אם צריך ומכאן מה?

שתי אפשרויות עקרוניות –

רכב שכור או תחבורה ציבורית. לכל אחת יתרונות וחסרונות משלה.

אם מתכוונים לשהות בעיר גדולה או אפילו כמה ערים גדולות או עיר והפריפריה שלה-ממש לא צריך לשכור רכב, ואולי אפילו עדיף שלא לשכור. למשל פריז, לונדון, אמסטרדם, רומא, פירנצה, מדריד, ברצלונה, ברלין ועוד.

כולל אם רוצים לטייל בסביבת העיר, כולל אם רוצים להגיע לעיר נוספת, או פארק שעשועים סמוך - להיפך, עדיף שלא להשתמש ברכב שכור, התנועה בערים הגדולות-מסובכת ועמוסה. החניה היא סיוט שלא נגמר, וספור שקרה לי פעם במרכזה של אמסטרדם, עם רכב פרטי, רק ירדתי לשאול בקיוסק של העיתונים איך מגיעים ל... ואופס לידי ומול עיניי שוטרת צהובת שיער מסנדלת לי את המכונית. עלות הקנס 128 יורו נכון להיום באמסטרדם, ואם גוררים את הרכב מעל 350 יורו, ואם לא באת לקחת אותו תוך 24 שעות הקנס מוכפל...

התחבורה בתוך הערים הגדולות עם הרכבות התחתיות היא הכי נוחה ויעילה ונהדרת. מומלץ ללמוד את השיטה היעילה והזולה ביותר (למי שחשוב לו) לפני הנסיעה, ובד"כ כרטיסים מרוכזים זולים יותר מכרטיסים בודדים.

מאידך אם נוסעים לטיולים בטבע, אם מבקרים בכמה מקומות, אם רוצים לראות אתרים יותר קטנים,אם הביקור הוא בחבל ארץ ולא בעיר-אז כדאי לשכור רכב.

השכרת רכב

מניסיון, עדיף לשכור רכב מהארץ, לא כדאי להגיע עם ילדה מנומנמת, ילד אנרגטי, דובי שלוש מזוודות ואישה לשדה תעופה ולמצוא שאין רכב!

רכב שכור תמיד תחשבו קצת יותר גדול ממה שאתם צריכים, תתפלאו כמה חבילות וציוד יש למשפחה שלמה .רצוי שכולן יהיו בתא המטען הסגור. מרחב הישיבה של הספסל האחורי, קריטי בנסיעות ארוכות. מצמצם את "אימא תגידי לו" ו"היא לקחה לי את הדיסקמן".

במכונית השכורה כדאי לדאוג לניקיון המושב האחורי כל יום בסיומו,אחרת אחרי שלשה ימים תרגישו נוסעים במיכלית לפינוי אשפה.

אני מציעה להחזיק במכונית השכורה, קלטות טייפ (או דיסקים), אם יש דיסק מן להביא אותו מהארץ - מאפשר לילד שרוצה קצת להתנתק מהאחרים לשמוע את העדפותיו, מציל גם את ההורים ממוזיקה שיכולה להיות מחרידת אוזניים, לפחות בווליום שהילדים שלי שומעים.

או את הפרטים הנלווים על רישיונות נהיגה, ביטוח, מפות .

מה עושים עם ילדים ב

צרפת

הולנד

איטליה

שוויץ

בלגיה

ספרד

גרמניה

אנגליה(לונדון)

אוסטריה

כדאי להציץ במידע המפוזר שם.

עודף מידע, יותר מדי אפשרויות, לא יודעים מה להחליט בין האופציות, מה מתאים לסתיו, לאביב, מה יותר טוב לאפרוחה בת 4 או ג'אמוס בן 13- תמיד אפשר להתייעץ ולשאול.

רוצים לשאוב מהניסיון והידע , לבנות לכם מסלול טיול אפקטיבי, ניצול נכון של הזמן וחסכון כסף- אפשר לפנות לקבלת ייעוץ

yonit@yonitour.co.il