בילוי ערב

חוץ מהביג בן וכדורגל  או לשתות בפאב, מה עוד עושים בלונדון?

 תיאטרון

התיאטרון הוא חלק בלתי נפרד מהמאומה הבריטית היונקת את שייקספיר ואוסקר ווילד יחד עם חלב האם. ללכת לתיאטרון בלונדון זו חובה. חלק מהחיים והזרימה ,כמו לשבת בבית קפה, או לנסוע ברכבת תחתית.

בימי הביניים להציג בתיאטרון לא נחשב כבוד גדול ובתחומי הסיטי אסור בכלל היה להכניס להקת תיאטרון. ההצגות היו בערים השכנות ובדרך כלל על ידי להקות שחקנים שנדדו מעיר לעיר.(חוץ מאלו שהיו בארמון המלך,חלק קבועים וחלק מתחלפים והיו בעצם "צוות בידור" כמו בבית מלון באילת).

המלכים לא הרשו להופיע בלונדון מחשש למסרים חתרניים,ולכן הופעות נערכו בחצר המלוכה תחת העין הפקוחה של המלך, או מחוץ לחומות העיר .

בשלב מסוים במחצית המאה ה16 נגר בשם ברבאג' החליט שאולי כדאי שהקהל יגיע אל השחקנים במקום שאלו יגיעו אל הקהל וייסד מבנה תיאטרון קבוע, היה לו צוות של שחקנים וכמה מחזאים שכתבו עבורו מחזות ובד"כ גם היו שחקנים ובמאים בהם.

כאמור ,המיקום היה מחוץ לחומות העיר לונדון, בהתאם לחוק, אבל מספיק קרוב אליה  כדי שאנשים יגיעו לראות את ההצגות.

במקביל התגורר בעיירה סטרטפורד אפון אבון, לא רחוקה מלונדון, וילאם שקספיר.כילד הוא התעניין בלהקות הנודדות. מאוחר יותר עבר לגור בלונדון ,והצטרף לתיאטרון כשחקן. מהר מאד הוא הבין שהוא מעדיף לכתוב את העלילה, והקים גם תיאטרון משלו שנקרא "גלוב". סמל התיאטרון היה הרקולס מחזיק את העולם על גבו.ואכן שקספיר הוא זה שטבע את המשפט" כל העולם במה וכל בני האדם שחקנים". בתיאטרון שלו, שהיה דומה יותר לאוהל קרקס בתחילה,לא הייתה תאורה. ההצגות נערכו רק בשעות יום. העשירים ישבו ביציע והעניים עמדו במרכז התיאטרון.וכמובן- בתיאטרון שחקו רק גברים.

האנשים נדלקו על האופציה החדשה לבילוי ובסוף המאה ה-16 נבנו עוד מבני תיאטרון.אבל ב1644 הפוריטנים (שמרנים מאד ודתיים לא פחות) שלטו בעיר וסגרו את התיאטרון. עם חזרת המלוכה ללונדון אחרי קרומוול ,חזרו גם בתי התיאטרון.לא רק זאת אלא שהמלך הרשה לנשים להופיע (חידוש מהפכני) חלק מהתיאטרונים מוקמו מערבה מהסיטי- בווסט אנד. במחצית המאה ה-19 השליטה של שני בתי התיאטרון הקיימים התבטלה והחל "שוק חופשי" עד מהרה נבנו עוד ועוד בתי תיאטרון בעיר.

כיום בלונדון יש להפריד בין שני סוגי תיאטרון בסיסיים. הווסט אנד-אלו בתי התיאטרון המקובלים עם הצגות סוחפות קהל, ואליהן גם יגיעו התיירים בעיקר.

. אבל ראוי לדעת כי ישנן הצגות הנקראות פרינג' שזהו תיאטרון שוליים, הפקות זולות יותר, פחות מפורסמות, ולעיתים קרובות מופע שהחל כפרינג' הופך להיות תיאטרון מכובד ומקובל.

בלונדון מועלות מדי יום כ150-200 הצגות ממוסדות שלא לדבר על תיאטרון השוליים.

 כרטיסים לתיאטרון- אם אתם בלונדון ורוצים כרטיסים להופעות הכי פופולאריות-יש לכם בעיה. למופעים אלו ראוי לרכוש את הכרטיסים זמן רב מראש(ולשלם לא מעט דמי עמלה לסוכנים שבדרך)

.

משרדים בהם ניתן להזמין ישירות כרטיסים בלונדון:

Ticketmaster

First Call

ניתן באתרים אלו לראות אילו הצגות מועלות העונה ולבחור.

 כמו כן ניתן בהחלט לקנות כרטיסים בחצי מחיר בדוכנים בכיכר לסטר. הדוכנים נפתחים בשעה 12 בצהרים ומוכרים את הכרטיסים שנותרו לאותו יום בלבד. לא תמיד יש לכל ההצגות, ולא תמיד בדיוק במקומות שרוצים.אבל העלות היא בדיוק 50% מהמחיר הראשוני.

מחירי הכרטיסים בעיקרון זולים יותר בהצגות אחרי הצהרים Matinee וכרטיסים אלו גם ניתן לקנות בקופת התיאטרון. תעודת סטודנט גם מוזילה את המחיר.

רוב בתי התיאטרון של לונדון נמצאים בסוהו ובאיזור קובנט גארדן,תיאטרוני השוליים נמצאים בכל לונדון.

ההצגות בתיאטרון הבריטי מתחילות בד"כ בשעה 19.30 או מקסימום 20.00.

אם נמצאים בלונדון ומתלבטים מה לראות עיתון Time Out

  הוא הכתובת למידע על מופעי הבידור לסוגיהם. 

 בתי התיאטרון הגדולים של לונדון והזמנת כרטיסים ישירה

 תיאטרוני פרינג' הצגות וכרטיסים(חלקן בקיץ באוויר הפתוח):

אתר להזמנת כרטיסים

כיכר לסטר-חצי מחיר

ואפשר להזמין גם בארץ ובעברית

כל הצגות לונדון מA לZ

ומבחר בעברית

מה מוצג על הבמה?

מוסיקה בלט ואופרה

ללונדון יש חמש תזמורות משלה,המפורסמת ביותר היא כמובן התזמורת הסימפונית של לונדון. בקיץ ישנם  קונצרטים רבים באולם אלברט הול. אם מחפשים מקומות עמידה בחלל האמצעי (בו האקוסטיקה מעולה) יש להמתין משעות הבוקר המוקדמות לכרטיסים.

ניתן גם להאזין לקונצרטים חינם בברביקאן(סאות בנק) בשעות הערב המוקדמות או סופי שבוע.

 שני בתי אופרה נמצאים בלונדון-אחד הוא בית האופרה המלכותי בקובנט גארדן,והוא משמש גם מקום משובה של להקת הבלט המלכותית. למופעים שלהם מאד מומלץ להשיג כרטיסים מראש.ידוע הספור כי אם המלכה נוכחת בהופעה של האופרה המלכותית או הבלט, ואם ההופעה לא מוצאת חן בעיניה זכותה לשלוח את משמר המלכה(נציגים כמובן,לא את כל המשמר) להוריד את ההופעה מהבמה. שריד לתקופה בה האופרה והבלט באמת היו "שייכים" למלכה.לא פשוט להשיג כרטיסים וגם המחירים בהתאם.

ג'אז, רוק  ועוד

 לונדון היא מגנט מוסיקלי לכל מכל. ניתן לראות בה את כל השלובים האפשריים של המוסיקה. לונדון כבירת המהגרים יצרה מקצבים משל עצמה.וינה נחשבה כבירת המוסיקה הקלאסית. לונדון נחשבת כבירת המוסיקה המודרנית ולא סתם.

ג'אז

מאות מועדוני ג'אז מפוזרים בעיר. המידע הטוב ביותר הוא כמובן מהשבועון טיים אאוט. ידיד שלי חובב ג'אז מושבע ממליץ על המועדונים הבאים:

Ronnie Scotts

Vortex

100 ciub

דיסקוטקים

מאות דיסקוטקים ומועדונים מסוגים שונים ו. כולם מרהיבים ממחושבים,עשן,אורות, מערכות קול מתוחכמות,בחלק גדול מהם דורשים בכניסה תעודת חבר מה שלא מאפשר לתיירים להיכנס בכלל אלא אם יש להם חבר אנגלי. חלקם גמישים בכניסה. בכל מקרה בפתח ניצב שומר אימתני המקפיד על הופעה הולמת לאופי הדיסקוטק וממיין את הנכנסים אליו.

Hippodrome

Stringfellows

 מועדוני לילה –בארים

פאבים

כמובן שהמסורת של שתייה בפאב היא בריטית לחלוטין. עד היום ניתן למצוא בפאבים מסוימים את השלט " PUBLIC BAR" שהוא המינוח ממנו קוצר הכינוי לפאב.זאת לזיכרון עולם לתקופה בה היו בני מעמד הפועלים שותים בפאבליק באר ואילו הבורגנים היו שותים בסלון באר.

במרבית הפאבים והבארים,אחרי השעה 23.00 אסור להגיש שתייה.יש מועדונים בהם מגבלת הזמן אינה קיימת.ברוב הפאבים מגישים כמובן בירה למיניה החל בלאגר ,ביטר וגינס המידות הן פיינט וחצי פיינט. מנהג מוכר הוא השתייה בדרך הביתה מהעבודה, שעה הנקראת "שעה שמחה".