היהודים הגיעו לאירופה ,יחד עם הרומאים. מקובל לשייך את תחילת הקיום היהודי בבלגיה למאה הראשונה לספירה. אלו הן השערות היסטוריות בלבד, שכן עדויות כתובות קיימות רק מהמאה ה-13.

עדויות כתובות – למשל אבני מצבה, או שם רחוב "רחוב היהודים". ידוע כי ב1261 דוכס ברבנט גירש את היהודים משטחו. בראשית המאה ה-14 ידוע על יהודים שסירבו לטבול את עצמם כדרך הנוצרים, ונהרגו בשל כך.

אבל אחרי תקופה רעה,מגיעה תקופה טובה ותחת הגנתו של הדוכס ג'ון השני, הקהילה היהודית הצליחה לשקם את עצמה ואפילו היה לה רבי משלה.כאשר יהודים מצרפת השכנה גורשו, חלקם התיישבו בערים שונות בבלגיה , אבל הפריחה לא הייתה לאורך זמן. המגיפה השחורה הפילה חללים באירופה כולה (כ50% מהאוכלוסייה נספתה) והיהודים הואשמו בהרעלת הבארות. הסיבה הייתה אחרת לחלוטין. אחרי שנה של גשמים בלתי פוסקים החולדות ועכברים לא יכלו יותר לחיות בשדות הבוץ והחליטו להסתתר בבתי התושבים. הם העבירו את המגיפה ולא היהודים,אבל עובדות אינן משנות.יהודים שלא נספו במגיפה, הועלו למוקד. ואחרים ברחו או גורשו.

יהודים החלו לחזור לבלגיה בראשית המאה ה-16 לאחר גירוש יהודי ספרד ופורטוגל. הם לא הגיעו כיהודים אלא כ"נוצרים חדשים" מה שאפשר השתלבות מהירה . הם התמקמו בעיקר באנטוורפן,הביאו איתם את המיומנויות המקצועיות שלהם ואת סחר היהלומים.

ב1650 הוקם בית כנסת ראשון חשאי בעיר.

כאשר אוסטריה החלה שלטונה בבלגיה ב1713 , היא אפשרה במסגרת המדיניות הכוללת הנאורה ליותר יהודים להשתלב בחברה,אבל במקביל היו צריכים לשלם מיסים מיוחדים. פריחתה של הקהילה היהודית הייתה מאוחר יותר תחת שלטון נפוליון (1794-1814) ולאחריו ההולנדים.

כינונה של בלגיה ב1831 כמדינה , הפך את היהודים לאזרחים שוויון. בריסל פרחה ואילו אנטוורפן שימרה את עצמה כקהילה מסורתית –יהודית. עם הגירתם של יהודי מזרח אירופה בסוף המאה ה-19 גדלה גם קהילת יהודי בלגיה.

בראשיתה של מלחמת העולם השנייה, היו בבלגיה 100.000 יהודים(קהילה של 55.000 באנטוורפן, ו35.000 בבריסל והשאר בערים קטנות) לפחות 20.000 מתוכם היו יהודים שנמלטו מגרמניה עם עליית הנאצים לשלטון. חלקם קיוו להפליג לארצות הברית. אבל הם לא הספיקו. במאי 1940 הנאצים פלשו לבלגיה שנכנעה ונשארה בשלטונם עד ספטמבר 1944. בסתיו 1940 החלו הגזירות נגד היהודים.הגבלה מקצועית, השכלה, עד מהרה התווסף לכך החרמת רכוש ולבישת הטלאי הצהוב בראשית 1942.בספטמבר של אותה שנה החלו גירושי היהודים בעיקר לאושוויץ, מעטים מהמגורשים שרדו את מחנות ההשמדה.

היות ותנועת ההתנגדות לכיבוש הנאצי ולכניעת המלך הייתה חזקה, היו רבים שסייעו ליהודים. למשל- בחוקה הבלגית אין בתעודת הזהות אזכור של סעיף הדת. לנאצים היה קשה לאתר מיהם היהודים באוכלוסיה הכללית, והבלגים לא סייעו לנאצים. אחוז גבוה של יהודים ניצל בבלגיה על ידי תושבים מקומיים. משפחות בלגיות רבות החזיקו ילדים יהודיים ובתום המלחמה החזירו אותם למשפחותיהם . התנועה היהודית להגנה CJD יצרה מערכת תמיכה ובריחה ליהודים , נתמכה על ידי תנועת ההתנגדות המקומית והצליחו להבריח לא מעט יהודים. ובכל זאת 25.000 יהודים הגיעו למחנות ההשמדה ורובם לא שבו .

בלגיה תמכה בהקמת מדינת ישראל, והייתה בין המדינות הראשונות שכוננו יחסים דיפלומטיים איתה.

בשנות ה-70 האוכלוסייה היהודית בבלגיה הייתה כ40.000 איש ,רובם באנטוורפן ובריסל. התנועות היהודיות התאחדו ויצרו ארגון ציוני יהודי כללי.

בשנות ה-80 היו כמה התקפות טרור נגד יהודים, הידועה מהן התקפת מטוס אל על בנמל התעופה של בריסל, וחטיפת מטוס סבנה הבלגי . מספר היהודים בבלגיה הצטמצם ל30.000 המחולקים בין דוברי פלמית (הרוב המוחלט) וצרפתית . האוכלוסייה היהודית נחשבת מסורתית ולפחות 50% ממנה מבקרים בבתי הכנסת בחגים.

בשנות ה-90 למרות עליית כוחם של חוגי הימין, בלגיה נשארה מחויבת לקהילה היהודית, נחקק חוק נגד הכחשת שואה (1995)ונגד גזענות וחוסר סובלנות. לא רק זאת אלא שנפתחו כמה אתרי הנצחה לשואה.

כיום מתגוררים בבלגיה כ42.000 יהודים בערים הגדולות בעיקר, וגם קהילות קטנות מאד בשרלרואה, אוסטנד, חנט, ליאז'.  יש כתריסר בתי ספר יהודים, 5 עיתונים יהודים ו45 בתי כנסת פעילים .רוב היהודים עוסקים ביהלומים, טקסטיל, ומסחר.

בלגיה היא הקהילה היהודית הרביעית בגודלה באירופה

בראשית האלף השלישי היו מעשי אנטישמיות באנטוורפן ,כמו זריקת בקבוק מולוטוב לבית הכנסת של העיר . מתח קיים ביחסי בלגיה מדינת ישראל ,כאשר נעשה ניסיון להביא את אריאל שרון לשיפוט בבריסל על פשעי מלחמה בלבנון.אבל בית המשפט העליון הבלגי קבע כי כל עוד שרון מתפקד כראש ממשלה לא ניתן להעמידו לדין(מה שמשאיר את האופציה לעשות זאת לאחר סיום תקופת כהונתו)

החלטות אלו הובילה את ישראל להוציא את השגרירות מבלגיה ולייעץ לישראלים להימנע מקשרים עם בלגיה.

בריסל

בעיר מתגוררים כ20.000 יהודים .הקהילה הצטמצמה בשנים האחרונות בשל אחוז ילודה נמוך והתבוללות. בעיר יש יותר מתריסר בתי כנסת. 4 עיתונים. 4 בתי ספר. מרבית האתרים היהודים ממוקמים במרכז העיר. בית הכנסת הגדול נמצא ב Rue de la Regence, מבנה יפה מ1878 במבנה גם מוסדות הקהילה היהודית, והמוזיאון היהודי.(Muse Juif de Belgique  )

יתר בתי הכנסת מפוזרים בעיר.

 בפינת Rue Emile Carpentier ו Rue Goujond במרכזה של שכונת מגורים נמצא אתר הנצחה ל23.838 יהודי בלגיה שנרצחו בשואה. ולא רחוק משם אנדרטה ליהודים שנלחמו  עם כוחות ההתנגדות הבלגיים. עוד כמה אתרים בבריסל הם לזכרם של יהודים כמו Louis Bernheim Monument בכיכר מארי לואיז,(האיש היה גנרל וגיבור מלחמת העולם הראשונה ויהודי).

כשרות ושירותי דת.

עיר

קהילה

שירותי דת-מקווה,בית כנסת,בית קברות , מלונות, מסעדות, מעדניות

 מאפיות, קצבים כשרים

בריסל

Restaurant Seven-Seventy, 87 Avenue du Roi, B - 1060 Brussels - Tel: (322) 537-1158

מסעדה

 

 Restaurant Chez Gilles, 21 Rue de la Clinique, B - 1070 Brussels - Tel: (322) 522-1828 - Closed July and August.

מסעדה

 

Restaurant El Assado, 154 Rue Rosendael, B - 1190 Brussels (Forest) - Tel: (322) 346-3487

מסעדה

 

Athenee Maimonide
Address/Phone: Boulevard Poincarte 67
Brussels, Belgium
phone: 32-2-5236336 

 

Butcher Lanxner, 121 Rue de Brabant, B - 1030 Brussels - Tel: (322) 217-2620

קצב כשר

 

Chez Gilles
Address/Phone: 21 rue de la Clinique
Brussels, Belgium
phone: +32 2 522 18 28 

מסעדה

 

Le grand Synagogue
32 Rue de la Regence
 
Tel: (322) 512-4334
בית הכנסת הגדול – נוסד ב1979 .לא נהרס בתקופת השואה.

 

Synagogue Simon and Lina Haim
47 Rue du Pavillon
 
Tel: (322) 215-0525
בית כנסת ספרדי נבנה ב1970. מזכרת ליהודי יוון,רודוס

 

Liberal Synagogue (Reform)
96 Avenue de Kersbeek
 
Tel: (322) 332-25281

בית הכנסת הרפורמי

בערך 20 דקות נסיעה ממרכז העיר.