היסטוריה אוסטריה

 אלפי שנים האזור היה בשליטה קלטית, שהתיישבו כאן במטרה למצוא מכרות ברזל.

הרומאים הגיעו בעקבותיהם,שנת 15 לספירה.

עם נפילת האימפריה הגיעו ההונים, האוטוויזגותיים, הלומברדים ועוד.בשנת 600 חלקה המזרחי של אוסטריה נכבש על ידי סלבוס מהמזרח ואחרים פוצלו בין שבטים שונים.

ב788 שרלמאן כבש את האזור  הקים מלוכה בעמק נהר הדנובה וקרא לה  Ostmark אוסטומרק. במקביל כמובן שדאג להפצת הנצרות. במותו, מהר מאד השטח החליף ידיים ועבר למורבינגים . רק ב955 אוטו הראשון החזיר את השליטה במקום. ב976 אוטו השני למעשה  לאחר הניצחון על הבוורים היה אב השושלת האוסטרית הראשונה.

ב1156 אוסטריה הפכה לדוכסות ודי מהר חלקים במזרחה, ובדרום מצאו עצמם חלק מהדוכסות.

במאה ה11-12  הדוכסות התפתחה מסחרית, הערים התפתחו ומסחר גדול הצליח עם בוהמיה. נסללה הדרך הראשית למזרח – " דרך אוטוקאר השני "

במותו (1246) הוא היה למעשה האחרון לשושלת Babenberg , המלך חשש מכוחו העולה של הדוכס.

בית האבסבורג

מאיפה צמחה שושלת האבסבורג –יש מיתוסים שונים, חלקם משייכים את המקור לשוויץ, לאלזאס ועוד. בד"כ היו סיבות להסברים אלו ואפילו שייכו אותם לאפיפיור. תלוי כנראה מי המסביר ומהם מניעיו.

מחלקים את השושלת לתקופות 1273-1440 התקופה המוקדמת. עלייתה של אוסטריה מזוהה עם עלייתה של שושלת האבסבורג, החלה למעשה במאה ה-13, והתפתחה במאות 14-1 כחלק המזרחי של הקיסרות הרומית הקדושה. ולאורך כל התקופה מ1438 התואר היה הקיסר הרומי.(לא פלא כי את התואר החזיקו הארכיבישופים).

שושלת האבסבורג שלטה 700 שנה, והפכה לשם נרדף לאוסטריה (1218-1918). היתרון של שושלת זו לא היה בכוחם הצבאי אלא בנישואין מחושבים וחכמים לבתי מלוכה אחרים.

(1415-1493)  פרדריך השלישי Frederick III

פרדריך השלישי, קיסר רומי הקדושה, הוכתר בתואר זה על ידי האפיפיור ב1452ברומא. פעם אחרונה שהקיסר הוכתר בה. אח"כ לקיסר היה את ה"תואר" מהכנסייה הגרמנית . פרדריך יחד עם זאת היה שליט מאד לא מוצלח, התקשה להגן על השטח. אבל עשה דבר חכם בסיסי, והשיא את בנו מקסימליאן למרי מבורגונדי ב1477.

ב1486 כאשר מקסמילאן נבחר להיות המלך הגרמני, פרדריך העביר את השלטון באוסטריה לבנו, ויצא לפנסיה בעיר לינץ, שם הקדיש את עצמו ללמודי מדעים.

מקסימלאן הראשון ( Maximilian I (1486-1519 נישא למרי מבורגון Mary of Bourgogne ב 1477 (בתו של שרל הנועז –דוכס בורגונדי) , מה שהביא את שטחי האימפריה לגדול.

הוא נבחר להיות מלך גרמניה, וקיסר רומי הקדושה במקביל. הזכויות האוטומטיות שלו לשטחי פלנדריה וצפון צרפת , שטחים שהיו בחסות בית בורגונדי, עוררו כעס אצל מלך צרפת והחלו מאבקי כוח עם לואי השישי.עד 1493 הוא היה טרוד במלחמה זו, אבל בסופו של דבר הצליח לקבל את מה שמגיע לו עקב נישואיו. הוא חזר לאוסטריה שבינתיים הוחזקה על ידי מתיאש המלך של הונגריה, וקיבל את הזכות להחזיק גם בכתר של בוהמיה וגם של הונגריה.ואכן אלו הפכו לשטחי הקיסרות לעוד 400 שנה אבל מקסמילאן לא יכול היה לנוח, תוך מספר שנים היה צריך למנוע מצרפת ללטוש עיניים לאיטליה. רק ב1504 הוא ערך חוזה שלום עם לואי השביעי, ותוך 4 שנים הצטרף אליו לליגה נגד וונציה( הליגה הקדושה) עם אנגליה, ספרד והאפיפיור.

בנוסף לכך היה פטרון אמנות ידוע, וגם משורר.

הוא דאג לחתן "טוב" את ילדיו.

בנו  פיליפ היפה מאוסטריה  Philip I of Castile נישא לחואנה המשוגעת מספרד Joanna the Mad (הבת של פרדיננד ואיזבלה שאחראים לקולומבוס וגם לגירוש יהודי ספרד).

מהנישואין נולדו שני בנים ) ו 4 בנות..אבל מי סופר אותן)

קרלוס מלך ספרד, Charles V שנקרא קרל החמישי – קיסר הקיסרות הרומית הקדושה.

פרדיננד –Ferdinand I שחי בוינה והיה שליט השטח של אוסטריה הונגריה ובוהמיה .

קרלוס נלחם כל חייו קרב אבוד לשמור את השליטה הקתולית כנגד ההתקוממות הפרוטסטנטית. הוא נולד בחנט (בלגיה) ב1500 , במותו של אביו ב1506 הוא ירש את ספרד ופלנדריה. במותו של מקסימלאן הוא קיבל עוד אדמות האימפריה(1519) שנה לאחר מכן מונה לקיסר רומי הקדושה ומלך גרמניה. הוא היה השליט על שטחי האדמה הגדולים ביותר באימפריה הרומית, יותר משרלמאן. הוא שלט בספרד –ארגון וקסטיליה, בארצות השפלה, בחלק מצפון איטליה, בנפולי, סיציליה , סרדיניה. וגם קצת שטחים באמריקה ואפשירה וכמובן כל אדמות האבסבורג במרכז אירופה.

הוא נלחם במלך צרפת שחשק בחזרה באדמות בורגונדי ואיטליה, יצר ברית עם מלך אנגליה ,הנרי השמיני, והצליח לקחת את פרנסואה מלך צרפת בשבי ב1525 הוא נכנע וויתר על דרישותיו באיטליה ובורגונדי. הוא היה נחוש לסיים את המלחמה עם צרפת, כי היו לו בעיות של מרידות בגרמניה וניסיונות פלישה עותומנים התורכים כבשו את הונגריה , ב1526 הם הניחו מצור על וינה, ונכשלו אבל היו קרובים.

במקביל הרפורמציה החלה בעיקר בגרמניה . הנסיכים הקימו ליגה , לאחר שניסיונות מו"מ לחופש דת עלו בתוהו.

השנים היו מלאות מלחמות עם ונגד הצרפתים, נגד הליגה של הנסיכים ועוד. בסופו של דבר הוא מינה את אחיו פרדיננד לחתום הסכמי חופש דת עם הפרוטסטנטים.

הוא העביר את ארצות השפלה לבנו ב1556 פיליפה השני ואת החלק המזרחי-מרכזי של האימפריה לאחיו פרדיננד הראשון, שהפך לקיסר ב1558. וככה הוא פרש למנוחה , אבל מת באותה שנה בביתו בספרד.

הפרוסטנטים החלו לצמוח (לא הונהגו על ידי לותר) אבל הם נכשלו במאבק  מול הדוכסות. מאידך היה בלתי אפשרי להכחיד אותם. ותחת שלטון מקסמילן השני,(1519 אצילים פרוטסטנטים קיבלו את חופש הבחירה הדתית.)

פרדיננד השני ( 1578-1637) החזיר את הקתוליות –. הקונטר-רפורמאציה. מה שהביא רבים מהתושבים לחזור לקתוליות כפויה. נולד בגרץ, נכדו של פרדנינד הראשון. חונך על ידי הישועים עם טינה עזה לפרוטסנטים. בהפיכה בבוהמיה, ב1608 שניים משרי הממשל האוסטרי הושלכו על ידי המורדים דרך החלון(פראג),זו הייתה סיבה מצויינת שליבתה את האש למלחמת שלושים השנה.הבוהמים החליפו את פרדיננד  בפרדריך החמישי,שהיה אלקטור (משפחה אחרת), פרדיננד, נשאר קיסר הכתר הרומי הקדוש, וחבר לבווריה ולליגה הקתולית ניצח את  בוהמיה ב1620 בקרב על ההר הלבן(צ'כיה).הוא הגלה את פרדריך החמישי כמובן, הטעות הייתה כמובן להשאיר אותו בחיים כי מהר מאד האחרון  ארגן מלחמה חדשה בסיוע ההונגרים הפרוטסנטים.פרדיננד נלחם בקתולים במרץ רב. סיבך את הקיסרות במלחמה עם מלך שוודיה שבא לטובת בוהמיה והפרוטסנטים. הקרבות היו לניצחון מתחלף , מדי פעם.

ב-1634 היה ברור כי פרדיננד לא יכול להמשיך בתוכניתו להכחיד את הפרוטסטנטים, והחל סוף המלחמה.

הבעיה הייתה הניסיון לכפות את הקתוליות על השטחים הפרוטסטנטיים לחלוטין באירופה, וזה היה המניע למלחמת שלושים השנה.(1618-1648) . גם השכנות כמו בוהמיה ומורביה התערבו והנזק היה נוראי בכל מרכז אירופה. ב1648 סוף סוף נחתם הסכם שלום ווסטפליה .

 בראשית המאה ה-17 בית האבסבורג שלט באוסטריה,כולל טירול בוהמיה, מורביה,וחלק מהונגריה שלא נכבש על ידי התורכים.אבל השטחים היו מחולקים בין ענפים שונים של המשפחה , בשלטון מקומי לכל אחת. השלטון המקומי הונהג על ידי אצילים מקומיים, ואלו גילו לעיתים קרובות התנגדות פעילה לבית האבסבורג. שיאה היה במלחמת 30 השנה .

הקיסרית מריה –תרזה,  שעלתה לשלטון ב1740ושלטה 40 שנה משמעותיות לאוסטריה. הפכה אותה מדוכסות למדינה מודרנית ריכוזית .  הקימה מינהל ממשלתי, וארגנה מערכת חינוך ממלכתית. במקביל  נאבקה בניסיונות הגרמנים לשליטה ולמעט הפסד אחד- הצליחה להחזיק את כל השטחים.

אותה ירש בנה, גוז'ף השני שניסה ליצור יתר ריכוזיות שלטונית מאימו.אבל זה כבר לא הצליח לו כל כך והוא קיבל בתמורה לא מעט מרידות

כשלא היו יותר מלחמות ואיומים אפשר היה להתפנות לבניה מקושטת (בארוק) ולמוסיקה  יצירתית חדשה. (לאופולד השני).

 אוסטריה ניסתה להתנגד לנפוליון, אבל ללא הצלחה, כאשר הביס נפוליון את אוסטריה בקרב אוסטרליץ ב-1805. הגיעה להסכם שלום מכפיר מבחינתה וחייליה נאלצו לתמוך בנפוליון ברוסיה. אבל די מהר ב1812 היא הצטרפה לקואליציה נגד נפוליון .קונגרס וינה מ-1814-15. הסכם וינה הותיר בידי אוסטריה את השליטה בקונפדרציה הגרמנית, היא קיבלה את השליטה שלה בבלגיה, לומברדיה, וונציה, והדולמיטים.

ב-1848 החלה תקופה חדשה "אביב העמים" מהפכה בראשות המעמד הבינוני אבל עם מגמות בדלנות לאומית.(גרמנים, סלבים, הונגרים, איטלקים וכו) . בוינה הייתה הפיכה בראשות מטרניך .בוינה  ההפיכה דוכאה בירי מתותחים . אפילו הונגריה התעקשה על בדלנות,ואכן הקיסר פרדיננד אפשר לה יותר דמוקרטיה.

הפרוסים ניסו את כוחם לנגוס ביס בפרוסה, והמלחמה בין פרוסיה לאוסטריה ב1866 הסתיימה בתבוסה אוסטרית.

 חולשתה של האימפריה נראתה לעין,היא הפסידה את לומברדיה לאיטליה. ניסיונות נוספים לדכא מרידות בכוח רק הובילו להתאגדויות ועליית כוחן של הפרובינציות .המגמה להעביר הרבה פונקציות שלטוניות למרכז- נכשלה.

אוסטריה הסכימה לשותפות מלאה של הונגריה במונרכיה שנקראה מ1867 אוסטרו-הונגריה. מי שתרמה רבות לתחושה הטובה של ההונגרים הייתה הקיסרית אליזבט המוכרת בשם "סיסי" .

אוסטריה, בהנהגתו של פרנץ יוזף. לא שולבה באימפריה הגרמנית של ביסמארק.

כמה שנים של צמיחה כלכלית ,

 אבל  כאשר החליטה לממש את הזכויות שלה בבלקנים,  התהליך הוביל להתחדשות ההתקוממות הבדלנית וב-1914 נרצח אחיינו של הקיסר בסראיבו- מה שפתח את מלחמת העולם הראשונה.

במקביל היו תהליכים חברתיים, עליית אנטישמיות, עליית סוציאליזם. ועם תום המלחמה , אוסטריה לא הייתה יותר מונרכיה וגם לא הייתה יותר קיסרות- צ'כיה סלובקיה,הונגריה,רומניה נגרעו ממנה חלקים מפולין, איטליה ויוגוסלביה קיבלו עצמאות . אוסטריה הפכה למדינה קטנה דוברת גרמנית ,בגבולותיה של היום - אוכלוסיה דאז של 7 מליון איש, שליש מהאוכלוסייה לפני המלחמה. עיר אחת גדולה-וינה. בתקופה זו שבין המלחמות ,הייתה דעיכה כלכלית ומוראלית. אלו הביאו לצמיחת המפלגות הסוציאליסטיות, וינה נקראה "וינה האדומה" והשלטון היה לאורך תקופה סוציאליסטי. אבל לא רק מגמות אלו , אלא גם מגמות לאומניות, שחברו מצוין לפלישה של היטלר ב1938.הסיפוח של אוסטריה לרייך השלישי, נתמך בהחלטת הצבור במשאל העם של אותה שנה.

בגלל היותה חלק מהרייך ,היא הופצצה קשות במלחמה. ב1945 נכבשה על ידי הרוסים והאמריקאים, הוקמה ממשלה מקומית והמדינה חולקה ל-4 אזורי שליטה שנשלטו על ידי בנות הברית. רק ב1955 אוסטריה קיבלה את הסוברניות השלטונית מהרוסים אמריקאים צרפתים ואנגלים שהיו אחראים עליה. באותה שנה היא התקבלה לאו"מ, מאוחר יותר לאגוד המסחר האירופאי, לשוק המשותף . השלטון היה לסירוגין סוציאליסטי ולאומי. בחירתו של וולדהיים 1986 היוותה טריגר להוצאת שדים מהכובע בשל עברו בצבא הגרמני.

 בשנות ה-90 עלתה "מפלגת החופש" שהייתה ימנית ,נגד זרים ופליטים בהנהגת היידר . המפלגה תפסה הרבה כוח וכ25% מהבוחרים תומכים בה.

אוסטריה חברה באיחוד האירופאי ונהנתה מהיתרונות הגלומים בכך.

מ-2003 ראש הממשלה הוא Schüssel