כובעים מאיש הקרח לליידי גאגא

בכל חודש יוני האנגלים חוגגים עם הכובעים הכי משוגעים והסוסים הכי תחרותיים במרוצי אסקוט. כל פעם שאני רואה את הנסיכות האנגליות עם העציצים על הראש - אני תוהה למה כובע?

יש לי חיבה לאנשים עם כובעים אפילו אם הם קצת מטורללים

למה הכובען נחשב מטורף ?

באנגלית היה ביטוי Mad as a Hatter כלומר משוגע כמו כובען ומכאן גם נבעה דמותו באליס בארץ הפלאות. ומהו מקור הביטוי? בתקופה הוויקטוריאנית יצרני כובעים (להלן כובענים) השתמשו לא מעט בכספית בתהליך יצור מגבעות לג'נטלמנים. את המגבעות יצרו מבד לבד (אפשר למצוא את הבד היום בשולחנות במועדוני הימורים למשל). במהלך היצור שוחררו אדי כספית וחלק מהכובענים חלו. חלק מהמחלות נראו כמו מחלת נפש - הזיות, אובדן זיכרון, דבר שיצר דימוי של טרוף, בעוד שהם סבלו מהרעלת כספית. ברור שלואיס קרול לא התכוון להעליב סקטור מקצועי שלם של בעלי מלאכה... אומרים שגם הפיזיקאי הידוע, אייזק ניוטון סבל מ"מחלת הכובענים" אבל הפעם לא בגלל יצור כובעים אלא בגלל אדי הכספית (אותו החומר) אותם נשם במעבדתו.

הכובע נכנס לביטויים רבים כמו "אכל את הכובע" או "שלף שפן מהכובע", "שאפו" שזה בעברית "יש להוריד את הכובע בפניו" או "על ראש הגנב בוער הכובע" ו"מטורף כמו כובען"

האנשים שקפאו עם הכובע פעם

לפני 3300 שנה חי מר אוטצי Ötzi בדרום האלפים, בערך בין גבול טירול האוסטרי והדולמיטים האיטלקיים. היות והבחור קפא למוות, גופתו התגלתה בשלמותה כולל... הכובע שחבש עם רצועות הצוואר. אפשר לראות אותו עד היום בארון תצוגה בעיר בולצאנו בצפון איטליה. כנראה שאלו הממצאים הראשונים של בן אדם +כובע.

חבר שלו מתקופה הרבה מאוחרת, Tollund Man גם קפוא למדי נמצא במרכז דנמרק סילקבורג של ימינו בביצה. אישית ביקרתי אצל שני הקפואים והם די התכווצו עם השנים.

 

Silkeborg - Tollund Man

 בקברים מצריים עתיקים בתבאי עמק המלכים (לוקסור של ימינו) נמצאו ציורים המעידים על כובעי קש פשוטים

אין ספק כי לכובעים בתקופה הפרעונית היה מימד של סטטוס חברתי. אפשר לראות כי בהרבה מהציורים והפסלים הם מכוסי ראש. לא פלא לאור מזג האוויר במדבר.

דמויות חובשות כיסויים לקרקפת נמצאו גם באיליריה (מקדוניה-מונטנגרו של היום) .

אין ספק כי בתקופה הרומית לעבדים היו ניתנים כובעים במתנה כאשר שחררו אותם לחופשי- "כובעי חופש" הפכו לסמליים בתקופת המהפכה הצרפתית ומלחמת העצמאות האמריקאית.  מטיפי דת של תחילת התקופה הנוצרית חבשו כובעים עם תיתורה.

בימי הביניים כובע היה סימן של סטטוס. לא פלא כי במאה ה-13 יהודים התבקשו לחבוש "כובע יהודי" Judenhat - כדי להבדיל אותם מיתר האוכלוסייה. אלו היו כובעים צהובים עם זווית חדה (תחילתו של הטלאי הצהוב?)

 

מעניין כי  נשים בתקופה זו כיסו את הראש עם צעיף, הינומה, ברדס או גלימה - אבל כובעים הגיעו לנשים רק בסוף המאה ה-16 בהתבסס על כובעי הגברים באותן ארצות.

שם העיסוק כובען -milliner  מקורו אכן בעיר מילאנו - משם הגיעו מיטב הדגמים והכובעים במאה ה-18. העיסוק בכובענות היה ברובו עבודה של נשים - לא רק יצור הכובע אלא עיצובו וקישוטו.

במחצית המאה ה-19 הכובעים הפכו להיות גדולים יותר מקושטים בסרטים, תחרה, פרחים, נוצות וכל טוב הגינה. עם הגעת שנות ה-20 העליזות, נשים הרגישו משוחררות יותר, הסתפרו וגם שינו את סגנון הכובעים לכובעים שטוחים יותר (כמו קסדה). האופנה של הכובעים הפכה לאופנה בפני עצמה ובמיוחד הכובעים האנגליים של מרוצי הסוסים עם קוד לבוש מאד מוגדר. בשנות ה-80 הכובעים הפכו להיות יותר ויותר צעקנים. גם במאה ה-21 עיצוב כובעים מיוחדים ראוותניים נהיה נחלתן של מעצבות כובעים צעירות, כוכבי מוסיקה אימצו כובענים,  ואולי ליידי גאגא היא המוקצנת מכול חובשות הכובעים עד כה.

כל תולדות הכובעים בצרפת במוזיאון דרומית לעיר ליון (לא רחוק ממוזיאון הנעליים העולמי אם רוצים לבלות כאן יום של אופנה - ניתן לשלב).

על תהליך הכנת הכובעים במוזיאון במנצ'סטר (לא הייתי).

בשולי העיר נירנברג בגרמניה.

Brömme Hat Museum

שימו לב (אני לא שמתי) מחייב תיאום מראש עם בעלי המקום - נעדרי גמישות.

בחבל Allagu הקרוב מאד למערב אוסטריה - דרום בווריה - עוד מוזיאון כובעים.

פסטיבל כובענים מתקיים מדי שנה ב - Caussade  במידי פירנאי בדרום צרפת

ואפשר סתם לשוטט בחנויות ושווקים ולהכיר כובעים וכובענים

yonit@yonitour.co.il כל הזכויות שמורות ליונית