אומרים כי כבר בפרה היסטוריה היו בובות, אבל אלו שימשו לפולחן וגם לא נותרו שרידים חוץ מבובה אחת מבבל שהצליחו לשחזר.
הבובות הכי עתיקות שמצאו בקברי הפרעונים היו עשויות מעץ, צבועות ועם "שיער" מחומרי גלם מקומיים (פרווה, קש, נוצות)בהתאם למיקום הגיאוגרפי. בקברים של עשירי מצריים של האלף השני לפני הספירה מצאו בובות חרס, ממצא שמעיד כי הבובות נחשבו כנראה כחפץ עם ערך רגשי גבוה. גם ביוון ורומא מצאו בובות בקברי ילדים. ילדות מאותה עת היו מקדישות את הבובה האהובה עליהן לאחת האלות, אחרי שהן עצמן היו כבר בוגרות מכדי לשחק. רוב הבובות שנמצאו בקברי הילדים היו פשוטות, בדמות אדם, ועם איברים שיכולים לזוז (ממצאים מ600 לפנה"ס).
ואז באו הגותים והויזגותים וימי הביניים ו...אין ממצאים על בובות במשך יותר מ1500 שנים.
במאה ה-16-17 אירופה הפכה להיות יצרן הבובות המרכזי . הן היו עשויות מעץ וביגוד מבד. נמצאו כ-30 בובות מתקופה זו-אלו היו בובות פשוטת מכפיסי עץ ויותר דומות לאטב כביסה של ימינו. בובת הסמרטוטים הכי עתיקה (1770) הייתה של ילדה עיוורת Clarissa Field וסבא שלה הכין לה את הבובה שתוכל לממש את חלקי גופה. לבובה לא היו פנים.
במאה ה18 הבובות התפתחו ונעשו מעיסת נסורת נייר ועץ-אלו כבר היו בובות שיוצרו בייצור תעשייתי המוני. כדי לשמר את הבובות לתקופת זמן ארוכה יותר היו מצפים אותן בקליפות ביצים או אפר-אלו היו הבובות הפופולריות ביותר.
בנוסף לבובות העיסה היו גם בובות שעווה שהפכו להיות פופולריות במאה ה-18. היצרנית הגדולה של הבובות הייתה גרמניה ,אבל הבובות המעודנות והמיוחדות יותר יוצרו באנגליה (1850-1930). בובות אלו היו מורכבות מראש משעווה או חמר, והגוף מחובר על ידי רצועת חיבור לראש. ראש הבובה היה מאד דקיק ושביר. החברות המסחריות מאד שמרו על הסוד המקצועי של התעשייה יותר מהסוד של קוקה קולה אפילו.
בתחילת המאה ה-19 התפתחו בובות פורצלן עדינות. בחלקם הגדול רק הראש, או חלקי גוף אחרים היו מפורצלן ושאר הגוף "הבגדים" מבד. את הפורצלן שורפים בתנור חמר בטמפרטורה גבוהה מאד. היו שני סוגים –אחד עם גלזורה(סיני) והשני Bisque ללא גלזורה אבל שכבת צבע כפולה ונראה יותר "אנושי" בצבע.
ב1880 יוצרה הבובה הראשונה של "תינוק" bébé השם בצרפתית הבובה יוצרה באנגליה. בגרמניה הייתה תעשיה גדולה והבובות כאן הפכו להיות פופולריות מאד כי היו זולות יותר. בצרפת ייצרו בובות פחות תינוקיות ויותר עם דמות של נערה צעירה. ב1888 יוצרה בובה מדברת – וכן, תומאס אדיסון ההוא מנורות החשמל המציא אותה.
בתקופת מלחמת העולם השנייה- הבובות הפכו להיות פלסטיק קשיח והיו יותר ברות קיימא . משנות ה-50 הבובות יוצרו מויניל- שלמעשה שינה את תולדות הבובה. אפשר להשתיל את השיער ולא להדביק- תהליך היצור השתכלל והתקצר .ב1959 הגיעה ברבי- ומאז הכול היסטוריה.
בהרבה מאד מוזיאוני צעצועים יש חלק נכבד לבובות ,דובונים ,בתי בובות, תיאטרון בובות, אבל אני מתמקדת הפעם רק במוזיאוני בובות -
מוזיאון הבובות בפביה –לא רחוק ממילאנו איטליה
מוזיאון הבובות של מרגריט שטייף בגרמניה לא רחוק מלגו לנד
Fábrica-Museo Muñecas Marín מפעל ומוזיאון בובות בספרד
בצמוד למפעל ייצור בובות,באנדלוסיה בדרום ספרד-לא רחוק מקאדיז- כדאי לוודא שעדיין פתוח
אפשר גם להצטרף לטיולים מאורגנים באירופה מסלול על פי מסלולי מוזיאוני בובות
