האפיפיור אורבן השישי שרצח את הקרדינלים שלו-האפיפיור המשוגע

1318-1389

ברתולומאו פריניאנו נולד בסמטאות הדלות של נפולי. היה אדוק מאד, עני, איש נמוך, מלא ודיבר במבטא דרומי כבד. בעודו צעיר נסע לאביניון בפרובנס שם הוא הפך לנזיר ומאוחר יותר הוסמך לארכיבישופות וחזר לעיר בדרום איטליה שהייתה שייכת לדוכסות נפולי, ואח"כ בעיר בארי (פוליה-איטליה על הים האדריטי) היה חביבו ובן טיפוחיו של האפיפיור גרגוריוס ה-11 שהיה צרפתי.

ב-1378 האפיפיור גאגוריוס ה-11 נפטר, ואנשי רומא דרשו ממועצת הקרדינליים הפעם לבחור אפיפיור איטלקי. באותה עת מתוך 16 חברי המועצה - 4 בלבד היו ממוצא איטלקי. ההמון נאסף מול הוותיקן ואיים להוציא להורג את הקרדינלים הצרפתיים במועצה. תחת איום כזה, המועצה בחרה את ברתולומאו פריניאנו ומיד הצרפתים ברחו. האפיפיור החדש קיבל את הכינוי אורבן השישי. יכול להיות שבחירתו לתפקיד הנכבד שיבשה את דעתו. כבר במשתה ההכרה שלו הוא השתכר הרבה יותר מכל אחד מהקרדינלים שלו, והיה צריך לרסן אותו מתקיפה פיזית אותם.

הפגישה הרשמית שלו אורבן השישי עם החשמנים שלו הייתה הרת אסון. הוא רצה להפסיק את החיים הנהנתנים של נסיכי הכנסייה. הוא התעלל בחשמנים, העליב ופגע. אחד מהם הוא כינה כ-"שודד", על אחר צעק "שתוק". הגישה שלו הייתה מוצדקת בעיקרון כי הכנסייה הייתה קן של צרעות, אבל הדרך שלו הייתה חסרת טקט ומאד לא גמישה. מעבר לכך היו לו התפרצויות זעם בלתי צפויות, הוא פגע גם בשגרירים. הוא היה שחצן ועריץ, הוא מינה 26 קרדינלים איטלקים (במקום 12 הצרפתים שברחו).

הקרדינלים הצרפתיים טענו כי הגיע חודש מאי ולכן חם מדי ברומא ועזבו לעיירה אגני, לא רחוק מרומא. בחודשים שלאחר מכן אורבן סירב לכל פיוס. הם הכריזו אחרי כמה חודשים כי הבחירה באורבן השלישי הייתה תחת איומים ולחץ ואינה חוקית. שרל החמישי מלך צרפת תמך בקרדינלים הצרפתיים (איזה פלא, הא?) באותה שנה בספטמבר הם בחרו ברוברט מג'נבה לאפיפיור בגלות שהפך להיות קלמנט השביעי. הוא התיישב באביניון בדרום צרפת כ"אנטי אפיפיור" - חי במותרות, מוקף בפילגשים יפות ונערי מקהלה, בעוד שאורבן השישי נותר ברומא. אנגליה - פורטוגל וקיסרות רומי הקדוש ה(גרמניה) תמכו באורבן השישי, צרפת, סקוטלנד וג'ובאנה מלכת נפולי תמכו בקלמנס השביעי.

לא לקח הרבה זמן וב-1383 היה ריב בין השניים בעיקר כי המלך שרל לא מילא את ההבטחות כלפי אחיינו של אורבן - פרנצ'סקו פריניאנו איש שמן וחובב תענוגות בשרים תרתי משמע. אורבן החליט לבוא לסדר את ההדורים באופן אישי, הוא לא סמך על הקרדינלים שישאיר ברומא ולכן לקח איתו את כול מועצת הקרדינלים.

כאשר האפיפיור הגיע לעיירה באזור נפולי, הוא נאסר על ידי אנשי המלך למספר ימים ומאוחר יותר המלך התעלם ממנו. היחסים החמירו בהדרגה. הנפוליטנים פחות ופחות סבלו אותו, כאשר אחיינו המופרע חטף נזירה מהמנזר והתעלל בה תחת הגנת האפיפיורות (לא היה ילד, היה בן 40+ אמור להבחין בין טוב ורע) אבל אורבן אמר בסלחנות "הוא ילד צעיר". כדי להתרחק מהחום של נפולי ומהחום הפוליטי אורבן לקח את החצר שלו לעיירה נודרה לחוף הים. עוד לפני שהתרחק הוא הודיע לשרל כי נפולי תהיה תחת השגחתו ובכוונתו להפוך את אחיינו (הילד) למלך נפולי. מה שקרה כתוצאה מכך זה שהמלך שרל הכניס אותו למצור של חצי שנה באותה עיירה קטנה. האפיפיור נהג להופיע שלש או ארבע פעמים ביום בחלונות הארמון, השתלח בקללות בצבא שלמטה, הצליח לחמוק ממטר החיצים שנורה לעברו ועוד התנהגויות מוזרות.

6 מהקרדינלים שלו חששו לאחריותו הנפשית וביקשו להציב מועצת מנהלים שתפקח עליו, אבל הוא גילה אותם, הם נאסרו, עונו והתעללו בהם באכזריות - ו... הוא ואחיינו עמדו מהצד מחייכים.

אחרי כחצי שנה הוא נמלט בספינה אל ברלטה שעל חוף הים האדריאטי (נפת פוליה) ומשם הוא הפליג לגנואה בצפון מערב איטליה. זו הייתה ההזדמנות שלו להוציא להורג את ששת הקרדינלים הבוגדים (1385) הוא קבר את חלקם בחיים ואחרים השליך לים בתוך שקים.

בבוקר שאחרי הוצאה להורג של הקרדינלים, אורבן הפליג ללוקה. שרל מנפולי נרצח ב-1386 על ידי אנשי קלמנט מאביניון, ואורבן השישי יצא לפרוג'ה לגייס חיילים לטובת מסע צלב נגד האנטי אפיפיור קלמנט השביעי. כאשר החיילים לא קיבלו משכורת הם נטשו אותו, הוא השתולל בזעם. באותה תקופה הוא החל להזות, הוא חלם כי השליח פטרוס מוביל את דרכו לרומא, ואכן הוא חזר לרומא חולה בגוף ובנפש. שנה נוספת הוא שלט, הפך להיות מנוכר יותר ויותר לחבריו ולמועצת הקרדינלים, לא נתן אמון באיש.

הוא לא הספיק לממש את תוכניותיו כי ב-1389 הוא מת ברומא כתוצאה מנפילה או יש האומרים שהורעל על ידי רומאים זועמים.