כרוב ממולא, כרוב כבוש - ראש כרוב - והמשפחה המורחבת

בשני סוגים של אנשים אני מקנאה עד קבלת צבע ירוק - אלו שיודעים לצלם ולהעביר 1000 מילים בתמונה אחת ואלו שאוהבים לבשל (ולא רק לאכול).

בשבת בבוקר רבקה קופלר אוספת אוצרות שלחה לי מייל - היא מכינה כרוב ממולא צילמה אותו ואולי נעשה שיתוף פעולה של כרובים. שיתוף פעולה קולינארי שכל מה שאני אמורה זה לכתוב על ומישהו אחר טורח, קוצץ, טוחן, כורך, מבשל ועד פה אפשר להריח את הריח? מתאים לי!

הדבר היחידי שאני זוכרת הוא החתן של משפחת בנקר שנקרא "ראש כרוב" בעדינות ואדיבות רבה של ארצ'י שהוא וכורסתו היו בני בית בכל סלון בשנות ה-80 בסדרה "הכול נשאר במשפחה".

סרז' גינזבורג הזמר הצרפתי יצר בשנות ה-70 שיר שנקרא " L’homme à la tête de chou" האיש עם ראש הכרוב.

אם אני בענייני משפחות - מי היו האבא והאימא של הכרוב? ולמה הוא טיפש?

כחוקרת שורשים משפחתיים - הלכתי לחפש את הסבא (הלשוני) של הכרוב - רוב המקורות האירופאים לשוניים של הכרוב - הגיעו מהמילה הקלטית Kopf. התגלגל ל -  Kohl- בגרמנית, ל -  caboche בצרפתית ואפילו. kopi   בהינדית. כולם מהמקור של המילה "ראש" Kaulion  ביוונית caulis  בלטינית kaal  בנורווגית col בספרדית - בקיצור כולם מצדיקים את המינוח של כרוב כ"ראש" והאמת? הם גם צודקים מבחינת הצורה.

למייקל הסוציאליסט הנלהב ממשפחת בנקר לא הייתה אימא צרפתייה אבל לכרוב - שנקרא באנגלית cabbage יש אימא צרפתייה למקור השם caboche שפירושו "ראש" ובכלל לא מפתיע למה.

אחד משירי הילדים הידועים בצרפת - "האם אתה יודע לשתול כרוב?" ואין לו שום קשר לשיעור חקלאות.

המינוח: "ראש-כרוב" התייחס לעיתים קרובות גם לאיש טיפש או יותר מכך. המקורות לימדו אותי שהכרוב האירופאי הגיע מהקלטים הקדומים (מצד הכלה) ואגן הים התיכון (מצד החתן).

אנשי אגן הים התיכון חביבים, נעימים לבריות, הכול תולדה (גם) של מזג האוויר ותנאי החיים. בצפון אירופה החיים היו קשים יותר - תערובת של דם ותרבות שיצרה את התרבות הקלטית נורדית הביאה לעולם אנשים נוקשים יותר - כאשר הרומאים בסבב ההופעות שלהם באירופה נתקלו בצפוניים - הם הופתעו מהתרבות ואלו קיבלו את הכינוי ראש כרוב.

את הפרסום הכרוב קיבל רק מאות שנה לאחר מכן ורישומים ראשונים יש מתקופתו של שרל הגדול במאה ה-8 שהיה חובב כרוב, או מאוחר יותר מהמאות ה-13-14. לא רק זה אלא שכרובים החלו לקבל שמות ואפיונים מקומיים כמו chou de Savoys - שהוא הכרוב של סבואה (סוג עדין יותר) שגדל בכלל ב... אנגליה של המאה ה-16.

הכרוב הגיע לאמריקה ב-1541 על ידי Jacques Cartier שנטע אותו בקנדה במסעו השלישי. למרות שהוא היה ירק מקובל באירופה התקבל בחשדנות רבה על ידי כמה מהקולוניות הקדומות. כל כך חשוד הוא היה שעד 1669 אין לו תיעוד שם. אבל אנחנו יודעים שלא רק הקולוניאליים גידלו אותו אלא גם האינדיאניים.

במאות ה-16-17-18 הכרוב הפוך מראש עגול, לצורת ביצה, ושטוח ובצורות שונות - ובעיקר בקולוניות הפתוחות לניסיונות. באירופה נשארו עם סבא כרוב הידוע. האח הצעיר הכרוב האדום- מתועד לראשונה ב-1570 באנגליה.

אם אני בענייני משפחות- האם התינוק נולד בין עלי הכרוב ?

"בנים נולדים בתוך עלי הכרוב ובנות בעלי הכותרת של ורדים" משפט מקובל שתהיתי על מקורו.

אשתו של המלך אגממנון, קליטמנסטרה, שילדה שלישיה שתי בנות ובן, בשעה שבעלה היה במלחמה. בהעדר חיתולים, שתי הבנות נעטפו בעלי ורד רכים, ואילו הבן נעטף בעלי כרוב, לא בגלל שנגמרו הוורדים אלא שחס וחלילה הבן התינוק יושפע מהנשיות של הוורדים. למה כרוב? כי זה מה שהגיע למטבח באותו היום.

הסיפור לא נגמר טוב כל כך. הוא חזר מהמלחמה עם פילגש מיובאת, קסנדרה (הבת של מלך טרויה).  קליטמנסטרה קיבלה את פניו בשמחה מדומה. הכינה לו אמבט חם - ואז כשיצא מהאמבטיה זרקה עליו מגבת שכיסתה את פניו ויחד עם המאהב שלה רצחה אותו.

ההסבר השני יותר מלומד מאז ומתמיד הכרוב היה סמל של פוריות, אולי בגלל שהוא מכיל עלים זה על גבי האחר. בתקופות קדומות גם היו מגישים מרק כרוב כסגולה לפריון.

גם הורד מורכב מעלי הכותרת המונחים זה על זה, הורד (בצבע ורוד כמובן) הוא סמלי לנשיות ונשים.

אבל כנראה שהסיבה לסיפור על התינוק בעלי הכרוב הוא מתקופות מאוחרות יותר (ויקטוריה למשל) כדי שלא יצטרכו להסביר את מקור התינוקות (גרסה "חקלאית" של החסידה הביאה את התינוק).

אם אני בענייניי משפחות - לכרוב יש גם צאצאים?

Sauerkraut כרוב חמוץ, או כרוב מומלח נחשב באופן מסורתי מאכל גרמני, אבל בפועל רוב מזרח - מרכז אירופה החמיצה כרובים בקיץ לחורף הקר.  לא פלא שהוא הפך להיות מאכל מספר 1 בחגי החורף של אירופה הקרה. מאוחר יותר גם הוסיפו ברכה ומי שאכל כרוב וחזיר בערב השנה החדשה יזכה לאושר ועושר, כמו שאומרים בפולנית "היכן שיש מרק סלק וכרוב כבוש יש שפע". כמו ברימון שלנו של ראש השנה - אבל אצלנו אפשר להגיד שריבוי הגרגירים יוביל לעושר, הקשר בין עלי הכרוב הירוקים וצבע שטרות הכסף (בעיקר דולרים) הוא הסבר מאוחר ולדעתי מאוחר מדי להקשרים הרציונליים בדיעבד של התנהגות מסורתית. המון פתגמים בגרמנית עוסקים בכרוב כבוש/מומלח-כמו " לחמם שוב פעם את הכבוש המבושל" או "גם זה לא יעשה את הכרוב שמן" ובצרפתית פתגם מתייחס דווקא לעלי הכרוב " Avoir les oreilles en feuilles de chou" אפשר לתרגם בערך שיהיו לך אוזניים כמו עלים של כרוב.

אם אני בענייני משפחות האם לכרוב המשומר יש רב סבא?

כמו כל מסע שורשים, כשמתחילים לא יודעים איפה עוצרים - אז גיליתי שלמרות שאנחנו משייכים את הכרוב הכבוש לתרבות הגרמנית בכלל הוא הגיע מסין!

הסינים בערך במאה ה-2 לפני הספירה הכינו שימורי כרוב כתוספת לארוחתם, אנחנו יודעים היום על הפועלים שבנו את החומה הגדולה אכלו כרוב כבוש ביין אורז.

ג'ינג'ס חאן המיר מלח ביין והכין כרוב מומלח לטובת מסעות הכיבוש שלו וכנראה שהוא הביא אותו יחד עם החיילים ויתר הדברים המפחידים

אם אני בענייני משפחה- איפה הדוד הטוב ?

מרב פרסומו של הכרוב הכבוש - הגיע מקפטן קוק. כן אותו קפטן שיצא למסע הראשון ב-1768 בראש משלחת לאיתור כוכב הלכת נוגה וגם....במקביל משימת ריגול קטנה כדי לאתר המידע את היבשה הדרומית (אוסטרליס).  תחשבו על הספינות של יורדי הים באותן השנים. מעמיסים בנמל המוצא כל מה שאפשר כולל תרנגולות ועיזים והרבה יין זול - שיכלו לאכול משהו. פירות וירקות טריים ניתן היה להשיג לאורך הדרך רק בנקודות עגינה בטוחות ואלו היו מאד מצומצמות, אם בכלל קיימות. תנאי התברואה בספינות היו על הפנים בכל היבט וחלק ניכר מיורדי הים מתו תוך כדי מסע אם זה במריבת מלחים שיכורים, עונשים של רב החובל, או.... צפדינה. מחלה שנבעה מהיעדר ויטמינים ומחסור בפירות וירקות.

הספנים של קפטן קוק התסיסו את הכרוב למסעותיהם הארוכים בים. היה ידוע כי כרוב מותסס יכול למנוע את מחלת הצפדינה - כיום אנחנו גם יודעים את הסיבות ההרכב הכימי שדימה ויטמיןC  שהיה הכרחי לספנים בים. ובעיקר התכולה של ויטמיניםC,B  וגם מינראליים אחרים. למען האמת כרוב כבוש יותר מזין מכרוב טרי. באופן מפתיע ביותר - אף אחד ממלחיו של קפטן קוק לא מת במסע. הישג נדיר תודות לכרוב הכבוש .

1776 הגיע לאמריקה - אוכלוסייה ממוצא גרמני שהגיעה לארה"ב הביאה אתה את הכרוב החמוץ. הוא הפך להיות להיט בפנסילבניה ההולנדית. המהגרים לארצות הברית לא העזו לעלות לספינה בלי חביות שלמות של כרוב כבוש - הפך לנכס ולו רק בגלל יכולתו הרפואית למנוע מחלות.  בדרום פנסילבניה שיושבה על ידי אוכלוסיית אמיש ומנוריטים (דתיים בעיקר מהולנד-גרמניה- שוויץ) הכרוב הפך למוצר בסיסי.

התחלתי עם ארצ'י בנקר - המשכתי אל ראשי הכרוב הידועים, התגלגלתי אל תינוקות הכרוב, הכרוב המשומר, אל גי'נג'ס חאן ואל קפטן קוק - כמה רחוק מהכרוב הממולא שרציתי כל כך לצהרים.

yonit@yonitour.co.il כל הזכויות שמורות ליונית